| Source (Hebrew) | Translation (English) |
|---|---|
דָּקְרוּ צָרִים[1] זכריה יב, י: “והביטו אלי את אשר דקרו”. בְּיוֹם חַג,[2] שמחת תורה תשפ״ד. בְּטֶבַח תִּקְוָה נֶהְדַּף דְּבַר בֶּן הָאָדָם[3] פנייה קבועה ליחזקאל בנבואות גוג (יחזקאל לח). הוּצַב לְיוֹשֵׁב לָבֶטַח[4] שם, יב: “הַמְאֻסָּף מִגּוֹיִם”. גּוֹיִם מְאֻסַּף[5] יחזקאל לח יא: “כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה. דָּרַךְ גּוֹג חִצָּיו וְשָׁלַח הַרְחֵק מֵאֶרֶץ פָּרַס[6] יחזקאל לח, ה: “פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם”. דּוֹר נִצָּחוֹן לֹא נִכְנָע, נַפְשׁוֹ בּוֹעֵר וְלֹא נִשְׂרָף׃[7] הסנה הבוער. |
They pierced the faithful on a feast day — in slaughter, hope was spurned; The word to Son of Man was set: for those secure, gathered from the world. Gog drew his bow from Persian land and sent his arrows far; A generation burns unbowed — their bush, unconsumed by war. |
וּפָרְצוּ גְּבוּל בְּעֵת צָרָה, אֶל אֶרֶץ צִיָּה לְעֵת קֵץ פּוֹרִיָּה[8] נגב המערבי (עוטף עזה), שהיה שממה דורות ופרח עד הקץ, כנבואת יחזקאל לח, ח: “אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב… וְהִיא מִגּוֹיִם הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם”. וְדַם עֲנָוִים צוֹעֵק מֵאֲדָמָה, לִפְרִיסַת הַמַּעֲרָכָה וְעַל צְבָא גּוֹג הָאַכְזָר וְהָרָשָׁע, נִיצָּב הָעָם בִּגְבוּרָה וְחַרְבוֹת בַּרְזֶל בְּיָדָם וְאִם יִשְׁאַג מִי לֹא יִירָא׃[9] עמוס ג, ח: “אריה שאג מי לא יירא”. |
Berzerkers breached the border, to land once parched, now green; The blood of innocents cries out, on high to set the battle’s scene. Against the cruel Gog, his host entirely wicked and depraved, Iron swords in hand, when the lion roars who is not afraid? |
דִּינָם יֻתַּן בְּפֶתַע עֹז, פּוֹתְחֵי הָרָעָה מִצָּפוֹן[10] ירמיהו א, יד: “מצפון תפתח הרעה”. דְּעוּ שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן יוּשְׁלַם, בְּהִשָּׁמְדָם בְּתִמָּהוֹן דַּאֲגָה וָפַחַד וּפַחַת[11] ישעיהו כד, יז. יָצָא לְכָל העוֹלָם בְּשָׁמְעוֹ דֶּרֶךְ הַקֶּשֶׁר בַּכִּיס[12] רמז למבצע הביפרים׃ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים בִּין רֶגַע יִפּוֹל. |
Their sentence came with sudden force — that evil from the North, Know well the reckoning is paid, struck blind each chariot and horse, Such dread and terror, fear and doubt, went out to all who heard: The beepers in their pockets — five thousand felled without a word. |
Awake, awake! My people rise, a lion in his den; Behold, I send Elijah now, the prophet among men. He comes to turn the fathers’ hearts upon the sons once more — Not by might, and not by power: but by My spirit, says the Lord. | |
לִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב[16] שמונה עשרי. לְלוֹמְדֵי תוֹרָה וַהֲלָכָה וּמִדְרָשׁ וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד לְגִבּוֹרֵי חַיִל נֶאֶמְצוּ,[17] זכריה יב, ה: “אָמְצָה לִּי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם”. הכוח של הלוחמים נובע מהתפילה של אנשי ירושלים. בִּשְׁבִיל זֶה רַגְלַיִם עָמְדוּ[18] תהלים קכב, ב. וראה רש״י שם לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז בְּעָנְיֵנוּ אָבַדְנוּ׃[19] תהלים קיט, צב. |
To Jerusalem Your city, in compassion You’ll return, For students of the Torah and the Law they love to learn; The warriors found courage — it was for this our feet were strong, Were not Your Torah our delight, we’d have perished in the throng. |
The Redeemer came to Zion, as was shown to every eye, To those who turn from sin in Jacob, faithful now to the Most High; Our tongues shall fill with singing when we see the foe brought low — The cub arose, the lion roared — the nations then shall know. | |
נִגְלָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָקה וּבְאַזְעָקָה נָטָה זְרוֹעוֹ עַל שׂוֹנְאָיו הִפִּילָם אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה נִיצָּב רַגְלוֹ עַל הַר הַזֵּיתִים[22] זכריה יד, ד. וְהִנֵּה אָדֹם בְּשַׂלְמָה[23] ישעיהו סג, א: “חמוץ בגדים מבצרה”. נִפְתַּח לְבֵית דָּוִד מָקוֹר לְחַטָּאת וּלְנִדָּה׃[24] זכריה יג, א. |
Revealed in quake and thunder, with a mighty hand and cry, He stretched His arm against His foes and cast them down to die; His feet upon the Mount of Olives, robed in crimson hue — A fountain ope’d for David’s house, to cleanse from sin anew. |
יְמִין ה’ רוֹמֵמָה,[25] תהלים קיח, טז. גָּבַר עַל עַמּוֹ חֲסָדָיו יִרְקַב שֵׁם רְשָׁעִים,[26] משלי י, ז. עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית כְּפָאָהּ[27] עבודה זרה ב, ב. כפיית הדין על הרשעים. יְשׁוּעַת עוֹלָמִים לְיִשְׂרָאֵל וּבְאֵר שַׁחַת לָאייתולה[28] נפילת שלטון הרשע האיראני כהבטחה ודאית. יִשְׁאַג הָאֲרִי מִמְּעוֹנוֹ,[29] ירמיהו כה, ל. אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן הָאִירָה׃ |
The Lord’s right hand exalted — on His people, mercies pour; The wicked’s name shall rot, crushed under mountains evermore, Salvation everlasting sprouts for Israel’s faithful band, A pit of ruin for the tyrant — the lion roars across the land. |
סֹלּוּ דֶרֶךְ כָּל גּוֹיִם לְעִיר ה׳ לְעוֹנַת סְתָיו[30] חג הסוכות והגאולה העתידית הצמודה לו. סֻכּוֹת בְּנוּ לְעַצְמְכֶם, הִנֵּה נָתַתִּי מִצְוָה קַלָּה[31] עבודה זרה ג, א: המבחן של הגויים בסוכה. סוּרוּ סְרוּחוּ סוֹרְרִים, בְּעָטוּ בָהּ כְּפוּיֵי טוֹבָה סוּפָה וּסְעָרָה לְעַם הַגַּג[32] רמז לשוני ל”גוג”. האויבים בוטחים ב”כוחי ועוצם ידי” המסומל ע״י הגגות והמבצרים, מול ישראל החוסים תחת הסכך. וּלְסֹכְכֵי סְכָךְ שָלום וְשַׁלְוָה׃ |
Make way, O nations, make; in autumn to Jerusalem come; Build booths unto yourselves — a simple charge, and simply done. Ungrateful rebels! Spurn the gift, your faithlessness laid bare — Storm and tempest for rooftop folk; but in the sukkah – peace is there. |
נִפְלָאוֹת תִּרְאֵנוּ כָּפוּל עַל יְצִיאָה מִמֵּיצָר וּבוֹר[33] רמז למצרים (מיצר/עזה) ולבור יוסף (בור/מנהרות עזה). נֶאֱמַר לֹא עוֹד “יִגְדַּל ה’ אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת עַמּוֹ מֵאֶרֶץ הַיְאוֹר”[34] ירמיהו טז, טו: הגאולה שתשכיח את יציאת מצרים. נִסִּים אַחֲרוֹנִים יִגְבְּרוּ עַד בְּלִי דַּי, לָרִאשׁוֹנִים יִקְחוּ אֶת הַמָּקוֹם נֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ בַּחַיִּים וּבְשִׂמְחָה וּבְשָׁלוֹם׃ |
Such wonders You shall show us, doubled over Egypt’s tale; No more shall they say “Great is He who brought us from the land of Pharaoh”. The latter signs surpass the first far beyond what mouths can speak — Forever more Your name we’ll bless, in life, and joy, and peace. |
“Geula for Shaagat HaAri” by Benny Powers was first published to the author’s website on 11 March 2026.
Notes
| 1 | זכריה יב, י: “והביטו אלי את אשר דקרו”. |
|---|---|
| 2 | שמחת תורה תשפ״ד. |
| 3 | פנייה קבועה ליחזקאל בנבואות גוג (יחזקאל לח). |
| 4 | שם, יב: “הַמְאֻסָּף מִגּוֹיִם”. |
| 5 | יחזקאל לח יא: “כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה. |
| 6 | יחזקאל לח, ה: “פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם”. |
| 7 | הסנה הבוער. |
| 8 | נגב המערבי (עוטף עזה), שהיה שממה דורות ופרח עד הקץ, כנבואת יחזקאל לח, ח: “אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב… וְהִיא מִגּוֹיִם הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם”. |
| 9 | עמוס ג, ח: “אריה שאג מי לא יירא”. |
| 10 | ירמיהו א, יד: “מצפון תפתח הרעה”. |
| 11 | ישעיהו כד, יז. |
| 12 | רמז למבצע הביפרים׃ |
| 13 | ישעיהו נב, א. |
| 14 | מלאכי ג, כג. |
| 15 | זכריה ד, ו. |
| 16 | שמונה עשרי. |
| 17 | זכריה יב, ה: “אָמְצָה לִּי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם”. הכוח של הלוחמים נובע מהתפילה של אנשי ירושלים. |
| 18 | תהלים קכב, ב. וראה רש״י שם |
| 19 | תהלים קיט, צב. |
| 20 | ישעיהו נט, כ. |
| 21 | תהלים קכו, ב. |
| 22 | זכריה יד, ד. |
| 23 | ישעיהו סג, א: “חמוץ בגדים מבצרה”. |
| 24 | זכריה יג, א. |
| 25 | תהלים קיח, טז. |
| 26 | משלי י, ז. |
| 27 | עבודה זרה ב, ב. כפיית הדין על הרשעים. |
| 28 | נפילת שלטון הרשע האיראני כהבטחה ודאית. |
| 29 | ירמיהו כה, ל. |
| 30 | חג הסוכות והגאולה העתידית הצמודה לו. |
| 31 | עבודה זרה ג, א: המבחן של הגויים בסוכה. |
| 32 | רמז לשוני ל”גוג”. האויבים בוטחים ב”כוחי ועוצם ידי” המסומל ע״י הגגות והמבצרים, מול ישראל החוסים תחת הסכך. |
| 33 | רמז למצרים (מיצר/עזה) ולבור יוסף (בור/מנהרות עזה). |
| 34 | ירמיהו טז, טו: הגאולה שתשכיח את יציאת מצרים. |













Leave a Reply