Exact matches only
//  Main  //  Menu

☰︎ Menu | 🔍︎ Search  //  Main  //   🖖︎ Prayers & Praxes   //   🌳︎ Life cycle   //   Living & Struggle   //   Homes & Community Centers   //   תפלה למשה | Prayer of Gratitude at the Consecration of the Montefiore Synagogue at Ramsgate, by Sir Moses Montefiore (1833)

תפלה למשה | Prayer of Gratitude at the Consecration of the Montefiore Synagogue at Ramsgate, by Sir Moses Montefiore (1833)


Source (Hebrew)Translation (English)
אנא אל עליון!
אשר עיניך פקוחות על דרכי בני אדם,
ומאתך מצעדי גבר כוננו׃
במה אכף ואקדם פניך
על כל החסדים אשר גמלתני מאז היותי לאיש׃
מה רב טובך אשר עשית עם עבדך,
לעורר לבבי
ולבב יונתי תמתי לעבור ארחות ימים,
לבקר נחלת אבותינו
ארץ הקדושה
אשר אתה דורש אותה תמיד מלאת משאלותינו׃
עזרתה היית לנו בהלוך ושוב,
לא יצר צעדינו׃
עברנו הארץ,
עומדות היו רגלינו בשערי ירושלים,
ובעיננו ראינו ברק הזוהר
אשר מאז הופעת עליה מטובך,
עדן מחרכי הארץ יציץ,
אף כי עתה שוממה׃
והוספת לנו בזה רוח נכון לחדש בקרבנו
להכיר אלהותך
על כל יושבי תבל ארצך׃
whose eyes are open upon all the ways of the sons of men,
and by thy will their paths are established;
wherewith shall I come before thee,
how shall I acknowledge the kindness thou hast shewn unto me from my youth?
How great the goodness thou hast vouchsafed unto me,
in granting the fulfilment of the ardent desire thou didst awaken in my heart,
and in that of the beloved companion of my life,
to visit the inheritance of our forefathers,
to traverse the ocean to behold the Holy Land,
a land which is under thy especial Providence.
Thou hast protected us on our departure, and aided our return:
our steps failed not:
we have passed through that land,
our feet have stood within thy gates, O Jerusalem!
From the sight of our own eyes are we conscious of the refulgent light
that once brightly shone on our country,
and which yet faintly glimmers,
though she hath become desolate.
Thence hast thou inspired us with a contrite spirit,
to perceive and to declare thy Almighty power
over all the inhabitants of the world;
על כן מצא עבדך את לבו,
לתת תודה לשמך על העבר,
ולהתפלל על העתיד,
במקום מקדש מעט
אשר הכינותי נדבה משפעת טובך,
לזכרון תמיד,
להגיד בבקר חסדך
ואמונתך בלילות,
בקהל קדושים׃
therefore hath thy servant found in his heart
to offer this public thanksgiving for thy past bounties,
and earnestly to implore thy future protection
in this humble sanctuary,
which out of thine own gifts I dedicate to thee
as a free-will offering and lasting testimony,
to shew forth thy loving-kindness in the morning,
and thy faithfulness every night,
[with this holy congregation.]
ואתה אלהי ישראל,
יהיו נא אזניך קשבות לתפלת עבדך, נא!
ברך את אמי הורתי,
אורך ימים תשביעיה, בשובע שמחות,
אותי ואת אשתי גברת הנשים,
ושאר יוצאי חלציה, האח והאחות,
גם שלשים גם רבעים,
וחזק לבבינו לשמור פקודיך, בכל עת׃
וכאשר לא נפל דבר מכל אשר העדתה בנו
על ידי משה עבדך,
יען כי הפרנו את בריתך
ולא שמרנו מצותיך
כן נכון לבנו בטוח,
כי גם את הטוב נקבל, כי יאמנו דבריך הטובים,
אשר הבטחתנו על ידי יחזקאל נביאך,
לחדש ימינו כקדם כאמור
וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי־אֲנִי יי (יחזקאל לו:כג)
בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת
נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה
אֲנִי יי דִּבַּרְתִּי
וְעָשִׂיתִי (יחזקאל לו:לו)
O Lord God of Israel!
Incline thine ear to the prayer of thy servant.
Bless, I beseech thee, my revered and honored Mother!
Grant her length of days in the fulness of joy and happiness
with me, my beloved Wife,
my Brother and Sisters, with all her descendants,
even the third and fourth generations.
Strengthen our hearts to keep thy precepts at all times.
And truly, as nothing has failed of that which thou hast forewarned us,
through Moses thy servant,
for we have broken thy covenant,
and not observed thy commandments;
so are we surely convinced
that we shall receive from thee the promised good;
and our days will be renewed as of old,
and that thou wilt fulfil thy words (unto Ezekiel thy Prophet)
“that the nations shall know that I, the Lord…” (Ezekiel 36:23)
“rebuild the ruined places,
and plant that that was desolate.
I the Lord have spoken it,
and I will do it.” (Ezekiel 36:36)
נא! יעלה תפלתינו ותחנותינו
למכון שבתך השמים דרך העיר אשר בחרת,
לקבץ נפוצותינו, בחיינו
ובחיי דכל בית ישראל,
ואליך יבואו גוים מאפסי ארץ,
לקרא כלם בשם יי,
וחיה יי למלך על כל הארץ,
ביום ההוא יהיה יי אחד,
ושמו אחד,
אמן וכן יהי רצון׃
Let our prayer and supplication,
which we offer towards thy chosen city, ascend to Heaven, thy dwelling-place.
Gather together our dispersion in our days,
and in the lifetime of the whole House of Israel;
and all nations, even from the ends of the earth, shall approach thee,
to call, all of them, on the name of the Lord;
and the Lord shall be King over all the earth.
In that day shall the Lord alone be acknowledged,
and his name be One.
Amen [and so may it be the Lord’s will].

This “Prayer of the Founder” by Sir Moses Montefiore appears in Order of Service at the Dedication of the Synagogue Founded by Moses Montefiore and Judith his Wife, in commemoration of the happy event of their visit to the holy city of Jerusalem, the inheritance of their forefathers and as an humble tribute to the Almighty for his great and manifold blessings (Ramsgate: 30th Sivan (16th June) 5593 [1833]. — Eve of Rosh Ḥodesh), pp 9-10. I have added in brackets several places where the translation is lacking. –Aharon Varady






Comments, Corrections, and Queries