אַקְדָמּוּת אי איך אן היבּ צו רידן | אַקְדָמּוּת מִלִּין — Aqdamut Milin, a piyyuṭ for introducing the Decalogue by Rabbi Meir ben Yitsḥaq Nehorai of Orléans (Yiddish translation, 1694)

Contributor(s):

Aharon N. Varady (transcription), Isaac Rivkind (transcription), Unknown (translation) and Meir ben Isaac Nehorai of Orléans

Shared on:

8 February 2026 under the Creative Commons Zero (CC 0) Universal license a Public Domain dedication

Categories:

Shavuot

Tags:

11th century C.E., 49th century A.M., אקדמות Aqdamut, Aramaic, Yiddish translation

Source (Aramaic)	Translation (Yiddish)
אַקְדָמּוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא אַוְלָא שָׁקִילְנָא הַרְמָן וּרְשׁוּתָא בְּבָבֵי תְּרֵי וּתְלַת דְּאֶפְתַּח בְּנַקְשׁוּתָא בְּבָרֵי דְבָרֵי וְטָרֵי עֲדֵי לְקַשִּׁישׁוּתָא	אַקְדָמּוּת אי איך אן היבּ צו רידן. אונ׳ בּגין צו שפּרעכן. אַוְלָא אם ערשטן װיל איך נעמן. דרלײבּא אונ׳ דער לײבּנש. בְּבָבֵי מיט ריד צװײא אודר דרײא, זא װיל איך אן היבּן מיט שאלונג. בְּבָרֵי מיט רידא אונזרם בּישעפר אונ׳ דער דא טראגט דיא װעלט צו דער עלטר.
גְּבוּרָן עָלְמִין לֵהּ וְלָא סִפֵּק פְּרִישׁוּתָא גְּוִיל אִלּוּ רְקִיעֵי קְנֵי כׇּל חֻרְשָׁתָא דְּיוֹ אִלּוּ יַמֵּי וְכׇל מֵי כְּנִישׁוּתָא דַּיְרֵי אַרְעָא סַפְרֵי וְרַשְׁמֵי רַשְׁוָתָא	גְּבוּרָן שטערק איבּיגליכן צו אים. אונ׳ ניט איז גינוגין צו בּישײדן. גְּוִיל פּערמיט װערין דיא הימל. אונ׳ רארין אל דיא װעלטר [!]. דְּיוֹ טינט װערן אלי מער. אונ׳ אלי װאשר זאמלונג. דַּיְרֵי װאונונג דאז לנד שרײבּר. אונ׳ צײכינונג דו גשריפט.
הֲדַר מָרֵי שְׁמַיָּא וְשַׁלִיט בְּיַבֶּשְׁתָּא הָקֵם עָלְמָא יְחִידָאֵי וְכַבְּשֵׁהּ בְּכַבְּשׁוּתָא וּבְלָא לֵאוּ שַׁכְלְלֵהּ וּבְלָא תְשָׁשׁוּתָא וּבְאָתָא קַלִּילָא דְּלֵית בָּהּ מְשָׁשׁוּתָא	הֲדַר שונקײט דז הערן דער דא איז אים הימל. אונ׳ איו גיװעלטיג אין די טרוקינש׃ [b9] הָקֵם ער אױף גריכט דיא װעלט אלײן. אונ׳ ביצװינגט זיא מיט בּיצװינקניש׃ וּבְלָא אונ׳ אן מודיקײט ער האט גיגרונט פעשט זיא, אונ׳ איז קײן שװאכקײט׃ וּבְאָתָא אונ׳ מיט אײן לעשטירא אײן גרינגי די זעלבּיג איז די היא דז ניט אן איר איז קײן טאשטונג׃
זַמִּין כׇּל עֲבִידְתֵּהּ בְּהַךְ יוֹמֵי שִׁתָּא זֵהוֹר יְקָרֵיה עֲלִי עֲלֵי כּוּרְסֵהּ דֶּאֱשָׁתָא חֲיָל אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא לְשַׁמְשׁוּתָא חַדְתִּין נְבוֹט לְצַפְרִין סַגִּיאָה טְרָשׁוּתָא	זַמִּין ער האט בּירײט אל זײן ערבּײט אן דיזים טאג דען זעקשטן. זֵהוֹר לױטרקײט זײן װירדיקײט איז גילובּט אױף שטעל די פײארונג׃ חֲיָל היר טױזנט מאל טױזנט. אונ׳ צעהן טױזנט דיא אים דינן׃ חַדְתִּין נײאי ענגיל ער בּישאפט אלי מורגינש גרוש איז זײן װארהײט׃
טְפֵי יְקִידִין שְׂרָפִין כְּלוּל גַּפֵּי שִׁתָּא טְעֵם עַד יִתְיְהֵב לְהוֹן שְׁתִּיקִין בְּאַדִּשְׁתָּא יְקַבְּלוּן דֵּין מִן דֵּין שָׁוֵי דְלָא בְּשַׁשְׁתָּא יְקַר מְלֵי כׇל אַרְעָא לִתְלוֹתֵי קְדֻשְׁתָּא	טְפֵי פיל בּרעגדיגי ענגל׃ אל צו מאלט זײן גיקרינט פעטיך זעקש. טְעֵם אײן ריד בּיז דז עז װערט גיגעבּן צו זיא. זיא שװײגן מיט שװײגונג׃ יְקַבְּלוּן זיא אנטפאנגן דיזם פון דיזם. דאז ניט איז מיט זױמונג׃ יְקַר זין װירדיקײט איז פאל אלי לאנד צו גידריט דיא הײליקײט׃
כְּקָל מִן קֳדָם שַׁדַּי כְּקָל מֵי נְפִישׁוּתָא כְּרוּבִין קֳבֵל גַּלְגַּלִּין מְרוֹמְמִין בְּאַוְשָׁתָא לְמֶחֱזֵי בְּאַנְפָּא עֵין כְּוַת גִּירֵי קַשְׁתָּא לְכׇל אֲתַר דְמִשְׁתַּלְּחִין זְרִיזִין בְּאַשְׁוָתָא	כְּקָל או שטים פון פאר דיזש אלמעכטיגן אז שטים װאשר זאמלונג׃ כְּרוּבִין ענגיל קיגן גלגלין. זי דר היכן מיט גשרײא׃ לְמֶחֱזֵי צו אן גיזיכט מיט בּליג דש אױג. אז שוס פון פפײל [!] זײן בּוגן׃ לְכׇל צו אלי שטאט דש מן זיא הין שיקט זײן גװארנט מיט דער בּאטשאפט׃
מְבָרְכִין בְּרִיךְ יְקָרֵהּ בְּכׇל לְשָׁן לְחִישׁוּתָא מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ דְלָא צָרִיךְ בְּחִישׁוּתָא נְהִים כׇּל חֵיל מְרוֹמָא מְקַלְּסִין בַּחֲשַׁשְׁתָּא נְהִירָא מַלְכוּתֵהּ לְדָר וְדָר לְאַפְרַשְׁתָּא	מְבָרְכִין זיא לובּן אײן לובּונג װירדיקײט מיט אלי שפּראך רײמונג׃ מֵאֲתַר פון הױז שטאט זײן רואונג דז מן ניט בדרף צו זוכין אין נְהִים עש בּרומט אלי הער דאז דא איז אים הימל זי לובּן מיט זארגן׃ [a10] נְהִירָא עז איז דער לײכט זײן קיניגרײך צו גיבורדא אונ׳ גיבורדא צו בּשײדן׃
סְדִירָא בְּהוֹן קְדוּשְׁתָּא וְכַד חַלְפָא שַׁעְתָּא סִהיוּמָא דִלְעָלַם וְאוּף לָא לִשְׁבוּעֲתָא עֲדַב יְקַר אַחֲסַנְתֵּהּ חֲבִיבִין דְּבִקְבַעְתָּא עֲבִידִין לֵיהּ חֲטִיבָא בִּדְנַח וּשְׁקַעְתָּא	סְדִירָא עז איז גיזעצט אן זיא זײן הײליקײט אונ׳ אז ער איבּער פארט די צײט׃ סִהיוּמָא אײן אױף הערונג פון צו אימר מער. אונ׳ אױך ניט צו די שמטה׃ עֲדַב ישראל זײן גיליבּט פון ערבא. דיא זײן בּיזעצט מיט בּיזעצונג׃ עֲבִידִין^[1] Yiddish loshen ḳodesh hasעבירה זי מאכן צו אים זײן װילן. אז דיא זון אױף גיט אונ׳ אונטר גיט׃
פְּרִישָׁן לְמָנָתֵהּ לְמֶעְבַּד לֵיהּ רְעוּתָא פְּרִישׁוּתֵהּ שְׁבָחֵהּ יְחַוּוּן בְּשָׁעוּתָא צְבִי וְחָמִיד וְרָגִיג דְּיִלְאוּן בְּלָעוּתָא צְלוֹתְהוֹן בְּכֵן מְקַבֵּל וְהַנְיָא בָּעוּתָא	פְּרִישָׁן אײן בּישײדונג צו זײנר גאבּ צו דיא דוא טונין זײן װילן׃ פְּרִישׁוּתֵהּ בּישײדונג זײנש לובּ זי קינדן אין דיא צײט׃ צְבִי ער האט גיװעלט אונ׳ גילושט אונ׳ בּיגערט דאז זיא זאלן זיך מיאן ישראל אין דער תּורה׃ צְלוֹתְהוֹן איר גיבּעט מיט ער אזו אנטפנגט. אונ׳ עש הילפט איר גיבּעט׃
קְטִירָא לְחֵי עָלְמָא בְּתָגָא בִּשְׁבוּעֲתָא קֳבֵל יְקַר טוֹטֶפְתָּא יְתִיבָא בִקְבִיעוּתָא רְשִׁימָא הִיא גוּפָא בְּחָכְמְתָא וּבְדַעְתָּא רְבוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל קְרָאֵי בִשְׁמַעְתָּא	קְטִירָא דיא תּפלה איז גיקניפּפט צו דעם דר דא לעבּט איבּיגליכן אום װילן אײדא דער תּורה׃ קֳבֵל אום װילן ער דער תּפילין דיא דוא זײן בּיזעצט מיט בּיזעצונג׃ רְשִׁימָא דיא תּפילין זעלבּשט זײן גיצײכינט מיט קלוגהײט אונ׳ מיט זין׃ רְבוּתְהוֹן אום װילן הערשאפט פון ישראל דיא דא לײאן אין קריאת שמע׃
שְׁבַח רִבּוֹן עַלְמָא אֲמִירָא דַכְוָתָא שְׁפַר עֲלֵיהּ לְחַווּיֵהּ בְּאַפֵּי מַלְכְּוָתָא תָּאִין וּמִתְכַּנְשִׁין כְּחֵיזוּ אַדְוָתָא תְּמֵהִין וְשַׁיְילִין לֵיהּ בְּעֵסֶק אַתְוָתָא	שְׁבַח לובּ דיא זיא הערין איבּיקליכן. אײן זאג אײן רײני׃ שְׁפַר בּשינט איז אױף אים צו קינדן. פון פר זײן קיניגרײך׃ תָּאִין זי קומן אונ׳ זאמלין זיך אײן. אז אינדן דאז מער׃ תְּמֵהִין זיא פר װאונדירן זיך אונ׳ פראגין צו אים. אים װילן גישעפט צײכינונג דער תּורה׃
מְנָן וּמָאן הוּא רְחִימָךְ שַׁפִּירָא בְּרֵיוָתָא אֲרוּם בְּגִינֵהּ סָפִית מְדוֹר אַרְיְוָתָא יְקָרָא וְיָאָה אַתְּ אִין תַּעַרְבִי לְמַרְוָתָא רְעוּתֵךְ נַעֲבֵיד לִיךְ בְּכָל אַתְרְוָתָא	מְנָן אזו זאגן דיא פעלקר װאו אונ׳ װאו איז דײן פרײנט דער דא איז בּישינט מיט גישטלט׃ אֲרוּם פר װאר אום זײני װעגין בּישטו װארן גישלאגן אונטער דער ליבּען׃ יְקָרָא דוא בּישט װאל װירדיג אונ׳ צימליך בישטו װיא װילשטו דיך אונטר מישן צו דיא הערשאפט׃ רְעוּתֵךְ דײן װילן װעלן מיר טאן צו דיר אין אלי ענדן׃
	[b10] אלהיא היבּט זיך אן נאמן פון רבּי מאיר אונ׳ פון זײנם פאטר׃
בְּחָכְמְתָא מְתִיבָתָא לְהוֹן קְצַת לְהוֹדָעוּתָא יְדַעְתּוּן חַכְּמִין לֵיהּ בְּאִשְׁתְּמוֹדָעוּתָא רְבוּתְכוֹן מָה חֲשִׁיבָא קֳבֵל הַהִיא שְׁבַחְתָּא רְבוּתָא דְיַעֲבֵּד לִי כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא	בְּחָכְמְתָא מיט קלוגהײט ישראל ענטװרט צו זיא אײן טײל צו לאזין װישן זיא׃ יְדַעְתּוּן זיא בּיקענין דא װײזין צו אים. מיט דער בּיקענונג׃ רְבוּתְכוֹן אײער הערשאפט װאו איז זיא גיאכט קיגן די זעלבּיג לובּ גאט׃ רְבוּתָא דיא הערשאפט פון אונזרם בּישעפר דאו ער װערט טאן צו אונש װען ער װערט קומן משיח
בְּמֵיתֵי לִי נְהוֹרָא וְתַחֲפֵי לְכוֹן בַּהֲתָא יְקָרֵהּ כַּד אִתְגְלֵי בְּתוּקְפָא וּבִגְבוּרְתָּא יְשַׁלֵם גְמוּלַיָּא לְסַנְאֵי וְנַגְוָתָא צִדְקָתָא לְעַם חָבִיב וְסַגְיָא זַכְוָתָא	בְּמֵיתֵי זא עז קומט צו מיר דאז ליכט אונ׳ בּידעקט צו דיא זונדר דיא פינשטר׃ יְקָרֵהּ זײן װירדיקײט או ער אנטפּלעקט מיט שטארק אונ׳ מאכט׃ יְשַׁלֵם ער בּיצאלט פר געלטונג צו דיא זינדיגר אונ׳ אן אים ער װערט אונמערין׃ צִדְקָתָא די גירעכטיקײט צו ישראל פאלק דז גליבּטין אונ׳ גאר גרוש איז זײן װירדילט׃
חֲדוּ שְׁלֵמָא בְּמֵיתֵי וּמָנָא דַכְוָתָא קִרְיְתָא דִירוּשְׁלֵם כַּד יְכַנֵּשׁ גַלְוָתָא יְקָרֵהּ מָטִיל עֲלֵהּ בְּיוֹמֵי וְלֵילְוָתָא גְנוּנֵהּ לְמֶעְבַּד בָּהּ בְּתֻשְׁבְּחָן כְּלִילָתָא	חֲדוּ אײן פרײד אײן גאנצי זא עז קומט אונ׳ אײן גאבּ אײן רײני׃ קִרְיְתָא די שטאט פון ירושלים אז זיא װערן זאמלין זיך ישראל דיא פר טריבּיני׃ יְקָרֵהּ זײן װירדיקײט איו גיװארפין אױף אים. בּײא טאג אונ׳ בּײא נכט׃ גְנוּנֵהּ זײן חופּה זיא מאכן צו אים. מיט לובּ דער קרון׃ [a11]
דְּזֵהוֹר עֲנָנַיָּא לְמִשְׁפַּר כִּילָתָא לְפוּמֵיהּ דַּעֲבִידְתָּא עֲבִידָן מְטַלַּלְתָּא בְּתַכְתַּקֵּי דְהַב פִּיזָא וּשְׁבַע מַעֲלָתָא תְּחִימִין צַדִּיקֵי קׇדָם רַב פׇּעֳלָתָא	דְּזֵהוֹר דיא קלארקײט פון דיא װאלקין נאך צאל דער קרון׃ לְפוּמֵיהּ דער נאך דש עז װערט גיטאן מיט װערק דער מונד פון דיא צדיקים זיא מאכן אײן חופּה׃ בְּתַכְתַּקֵּי מיט שטיל גאלד גים אונ׳ זיבּן דער שטאפּפלין׃ תְּחִימִין גימערקין דער צדיקים דאש אין איז גישטעלט פאר גאט יתבּרך דאש ער איו מײנשטיר דער װערקן׃
וְרֵיוֵיהוֹן דָּמֵי לְשׇׂבְעָא חֶדְוָתָא רְקִיעָא בְּזֵיהוֹרֵהּ וְכוֹכְבֵי זִיוָתָא הֲדָרָא דְּלָא אֶפְשַׁר לְמִפְרַט בִּשִׂפְוָתָא וְלָא אִשְׁתְּמַע וְחָמֵי נְבִיאָן חֶזְוָתָא	וְרֵיוֵיהוֹן און׳ איר גישטעלט איז גלײך צו זיא אין הימל דער פרײד׃ רְקִיעָא דיא הימל אין איר לױטרקײט אונ׳ דיא שטערן אין איר קלארקײט׃ הֲדָרָא די שונקײט דאש ניט איז מיגליך צו בּישײדן מיט לעפצן׃ וְלָא אונ׳ ניט עז איז ניא גיהערט אונ׳ גיועהן צו קײנם װאר זאגר׃
בְּלָא שָׁלְטָא בֵהּ עֵין בְּגוֹ עֵדֶן גִּנְּתָא מְטַיְּלֵי בֵהּ חִנְגָּא לְבַהֲדֵי דִשְׁכִינְתָּא עֲלֵהּ רַמְזֵי דֵין הוּא בְּרַם בְּאֶמְתָנוּתָא שַׂבַּרְנָא לֵיהּ בְּשִׁבְיָן תְּקוֹף הֵמָנוּתָא	בְּלָא דאש ניט עש גיװעלטיגט אן אים קײן אױג אין צװישן גארטין דיא זענפטיגן׃ מְטַיְּלֵי זיא דער מײאן זיך אײן דער מײאונג מיט טנצינג [!] דער שכינה׃ עֲלֵהּ ישראל װערן טײטין אױף אים מיט דיא פינגר אונ׳ װערן זאגן אױף אים דא ער פר װאר מיט דיא װארהײט׃ שַׂבַּרְנָא מיר האבּן גהאפט אױף אים אין די גפענקניש פון דיזם פר טריבּניש מיר הובּן זיך גישטערקט אין זײנם קלאבּן.
יַדְבֵּר לָן עָלְמִין עֲלֵמִין מְדַמּוּתָא מְנָת דִּילָן דְּמִלְּקַדְמִין פָּרֵשׁ בַּאֲרָמוּתָא טְלוּלָא דְלִוְיָתָן וְתוֹר טוּר רָמוּתָא וְחַד בְּחַד כִּי סָבִיךְ וְעָבִיד קְרָבוּתָא	יַדְבֵּר ער פירט אונז איבּיגליכן אז דיא יונגין מיט װארהײט׃ מְנָת אײן גאבּ צו אונז איז פון פאר מאלט דיא איז בּישײדן מיט בּישײדונג. טְלוּלָא דיא דער מײאונג פון לױתן אונ׳ דיא אוקשין אױף דעם בּערג דען הוכין. וְחַד אונ׳ אײנר מיט דעם אנדרן דען זיא װערן זיך פאר װערן אונ׳ װערן מאכן אײן שטרײט. [b11]
בְּקַרְנוֹהִי מְנַגַּח בְּהֵמוֹת בְּרַבְרְבוּתָא יְקַרְטַע נוּן לְקִבְלֵהּ בְּצִיצוֹי בִּגְבוּרְתָּא מְקָרֵב לֵיהּ בָּרְיֵהּ בְּחַרְבֵּהּ בְּרַבְרְבוּתָא אֲרִיסְטוֹן לְצַדִּיקֵי יְתַקֵן וְשֵׁרוּתָא	בְּקַרְנוֹהִי מיט זײני הערניר עש װערט שטושין דאש פיך דאש גרושי. יְקַרְטַע עש װערט שטאכין דער פיש לױתן מיט זײני פלוס פעדרן אונ׳ שטערק. מְקָרֵב ער גינעהנט צו אים דער בּישעפר מיט זײנם שװערט דעם גרושן. אֲרִיסְטוֹן אײן מאל צו דיא צדיקים ער בּירײט אײן מיטאג מאל.
מְסַחֲרִין עֲלֵי תַכֵּי דְכַדְכֹּד וְגוּמַרְתָּא נְגִידִין קָמֵיהוֹן אֲפַרְסְמוֹן נַהֲרָתָא וּמִתְפַּנְּקִין וְרַוֵּי בְּכַסֵּי רְוָיָתָא חֲמַר מְרַת דְּמִבְּרֵאשִׁית נְטִיר בֵּי נַעֲוָתָא	מְסַחֲרִין זיא אום רינגילן אונ׳ זיצין. אױף שטול פון קארפונקיל אונ׳ גוטין גישטײן. נְגִידִין עז װערט זיך ציהן פאר זיא פון בּאלזום דש װאל שמעקידיג בּאך. וּמִתְפַּנְּקִין אונ׳ זיא װערן זיך זענפטין אונ׳ זעטין מיט בּעכר דער זעטונג. חֲמַר דער װײן דער דא איז בּישאפין פון זעקש טאג דער בּשעפניש דר איז גיהאלטין אים קעלטר.
זַכָּאִין כַּד שְׁמַעְתּוּן שְׁבַח דָּא שִׁירָתָא קְבִיעִין כֵּן תֶּהֱווּן בְּהַנְהוּ חֲבוּרָתָא וְתִזְכּוּן דִּי תֵיתְבוּן בְּעֵלָּא דָרָתָא אֲרֵי תְצִיתוּן לְמִלַּי דְּנָפְקִין בְּהַדְרָתָא	זַכָּאִין איר זײט װאל װערדיג דאז איר האט גיהערט לובּ פון דיזם גיזאנג. קְבִיעִין מיט בּיזעצונג אל זוא װערט עש זײן אין דיא זעלבּיג גיזעלשאפט. וְתִזְכּוּן אונ׳ איר װערט זײן װירדיג דאז איר װערט זיצין אם איבּרשטין דיא צײל. אֲרֵי^[2] Loshen ḳodesh here has ארום אום װעגן דו ער פאר נעמט צו דיר זײני תּורה דיא דא איז אױז גאנגן אם בּערג סיני מיט שונקײט.
מְרוֹמָם הוּא אֱלָהִין בְּקַדְמָא וּבַתְרַיְתָא צְבִי וְאִתְרְעִי בָן וּמְסַר לָן אוֹרַיְתָא	מְרוֹמָם ער איז דער היכט אונ׳ גילובּט דער אלמעכטיג גאט אם ערשטן אום [!] אם הינטרשטן פון דיזי װעלט. צְבִי ער האט גילושט אונ׳ בּיגערט אן ישראל ער האט בּענטפערט [!] צוא אין דיא תּורה.

This is the targumic Aramaic piyyut, Aqdamut Milin by Rabbi Meir ben Yitsḥaq Nehorai of Orléans, with a Yiddish translation from 1694. The translation is appended to the first known printing of the Maaséh Aqdamut (Fürth 1694). This legendary story served as a frame tale for the recitation of the piyyut at the outset of the reading of the Decalogue on Shavuot. The transcription is based on an earlier transcription of the Fürth 1694 printing published by Isaac Rivkind in “די היסטאָרישע אַלעגאָריע פון ר׳ מאיר שַ״ץ” (“The Historical Allegory of Rabbi Meir, shatz [Shaliaḥ Tsibur]”) the first chapter in Filologishe shriftn vol. 3 (1929), pp. 1-42. (This translation of the Aqdamut appears on pages/numbered columns 36-40.) This translation was followed by a Yiddish translation of “Arkin,” another Aramaic piyyut still read by some Ashkenazi communities on Shavuot.

Source(s)

Filologishe shriftn vol. 3 – pp. 35-36

Filologishe shriftn vol. 3 – pp. 37-38

Filologishe shriftn vol. 3 – pp. 39-40

Notes

Notes
1	Yiddish loshen ḳodesh hasעבירה
2	Loshen ḳodesh here has ארום

Aharon N. Varady (transcription)

Aharon Varady (M.A.J.Ed./JTSA Davidson) is a volunteer transcriber for the Open Siddur Project. If you find any mistakes in his transcriptions, please let him know. Shgiyot mi yavin; Ministarot naqeni שְׁגִיאוֹת מִי־יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי "Who can know all one's flaws? From hidden errors, correct me" (Psalms 19:13). If you'd like to directly support his work, please consider donating via his Patreon account. (Varady also translates prayers and contributes his own original work besides serving as the primary shammes of the Open Siddur Project and its website, opensiddur.org.)

Isaac Rivkind (transcription)

Isaac Rivkind (1895–1968), born in Łodz, Poland, was a librarian, scholar, and Zionist activist. He studied at the yeshivot of Volozhin and Ponevezh. During World War Ⅰ and afterward, he helped organize the Mizrachi movement of Poland. In 1917 Rivkind founded the Tse'irei Mizrachi in Lodz and in 1919–20 was a member of the Jewish National Council of Poland. In 1920 he was a delegate to the London Zionist Conference and from there proceeded to the U.S. to work on behalf of Mizrachi. In 1923 he began to work in the library of the Jewish Theological Seminary of America, New York, eventually becoming chief of the Hebraica section. He was a co-founder of the U.S. branch of the Yiddish Scientific Institute (YIVO); on the executive of the Hebrew pen Club of the U.S.A.; and a fellow of the American Academy for Jewish Research. During World War Ⅱ and in the immediate postwar years he was the national chairman in the U.S. of the League for Religious Labor in Palestine. Rivkind was the author of significant studies and essays in many fields, notably in Jewish bibliography, ethnography and folklore, Yiddish philology, and Zionism.

Unknown (translation)

Sometimes the best we can do in attributing a historical work is to indicate the period and place it was written, the first prayer book it may have been printed in, or the archival collection in which the manuscript was found. We invite the public to help to attribute all works to their original composers. If you know something not mentioned in the commentary offered, please let us know!

Meir ben Isaac Nehorai of Orléans

Rabbi Meir bar Yitzchak (Nehorai) of Orléans (d. ca. 1095) was a ḥazzan and payyetan in Worms, Germany,

Stable Link: https://opensiddur.org/?p=65843

Associated Image:

The shor ha-bor (literally, the Ox of the Pit, i.e., the Behemoth) with the Leviathan. (Poland, circa 19th century)R. Lilientalowa. Sweita Zydowskie w Preszisei I Terazniejszosci. (Cracow 1908)

(This image is set to automatically show as the "featured image" in shared links on social media.)

Terms of Use: Be a mentsch (a conscientious, considerate person) and adhere to the following guidelines:

Properly attribute the work to Aharon N. Varady (transcription), Isaac Rivkind (transcription), Unknown (translation) and Meir ben Isaac Nehorai of Orléans.
Clearly indicate the date you accessed the work and in what ways, if any, you modified it. (If you have adapted the work, let us know so that the contributor might consider endorsing your revision.)
Provide the stable link to this resource: <https://opensiddur.org/?p=65843>.
Indicate that the original work was shared under the Creative Commons Zero (CC 0) Universal license a Public Domain dedication. (To redistribute or remix this work in any format, modified or unmodified, you must refer to the terms of the license under which the work is shared.)

Additional Notes:

The views expressed in this work represent the views of their creator(s) and do not necessarily represent the views of the Open Siddur Project's developers, its diverse community of volunteer contributors, or its institutional partners.
We strongly advise against printing sacred texts and art containing divine names as these copies must be regarded with reverence, complicating their casual treatment and disposal.
If you must dispose of a printed sacred text (one containing Divine Names), please locate the closest genizah (often established by a synagogue) and contact its custodians for further instructions. We also recommend using Morah Yehudis Fishman's Prayer for Adding a Work to the Genizah.

Support this work: The Open Siddur Project is a volunteer-driven, non-profit, non-commercial, non-denominational, non-prescriptive, gratis & libre Open Access archive of contemplative praxes, liturgical readings, and Jewish prayer literature (historic and contemporary, familiar and obscure) composed in every era, region, and language Jews have ever prayed. Our goal is to provide a platform for sharing open-source resources, tools, and content for individuals and communities crafting their own prayerbook (siddur). Through this we hope to empower personal autonomy, preserve customs, and foster creativity in religious culture.

ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ (תהלים צ:יז) · "May the pleasantness of אדֹני our elo’ah be upon us; may our handiwork be established for us — our handiwork, may it be established." (Psalms 90:17)