ארכין ער נײגט גאט דען הימל אױף בּערג סיני | אַרְכִּין ה׳ שְׁמַיָּא — Arkin Hashem Shemaya, a piyyut narrating the ascent of Mosheh (Yiddish translation, 1694)

Contributor(s):

Shared on:

8 February 2026 under the Creative Commons Zero (CC 0) Universal license a Public Domain dedication

Categories:

Tags:

acrostic, Alphabetic Acrostic, Angelic Nature, Angelification, Angels, Aramaic, ארכין Arkin, Decalogue, ההיכלות ויורדי המרכבה haHeikhalot v'Yordei haMerkavah, mid-first millennium CE, Mosheh Rabbenu, פיוטים piyyuṭim, תרגום targum, Yiddish translation

Source (Aramaic)	Translation (Yiddish)
	[a12] דאש זאגט מן פר אנכי אן שבועות.
ארכין יוי שמיא לסיני ואמר למשה מהימני תא סוק׃ בני פלטין לא יבהלונך דנצח יתהון סבך מן רישא׃	ארכין ער נײגט גאט דען הימל אױף בּערג סיני. אונ׳ זאגט צו משה זײן װארהפטיגן קנעכט קום אונ׳ גיא הרױף׃ בני די קינדר מײן פּאליש ניט זיא װערן ער שרעקן דיך. דיא בּיצװאנג דײן עלטר פאטר אברהם פון ערשטן.
גומרין דאתון הוה נוריה דנמרד ולא יכיל למכוי רגלוי דסבך׃ דביק לית בך נורא דמלאכי דעמך אשא אכלא אשא׃	גומרין גליאנדיגי קולן דאש קלך אובן װאר דאו פײאר פון נמרוד. אונ׳ ניט עש קונט פר בּרנן דיא פיס דײנש אלטן פאטר אברהם. דביק לית ניט עש זאל בּיהעפטין דאש פײאר פון מײנם ענגיל אן דיך. דען עש װערט זײן מיט דיר דאש פײאר דז דא פר בּרענט אלי פײאר.
הא אנא מלביש לך פורפירין דידי דלית גבר אחרן דתקרב לותך׃ וקבעית קרני הודא והדרא ברישך דאי קריב מלאכא תנגשיניה בהון׃	הא אנא פר װאר איך װיל קלײדן דיך אין פּירפּל װאל מײן דאז מײנט דיא װאלקן דז ניט װערן גינעהן דיא ענגיל אונ׳ דוא זאלשט ביצװינגן אן זיא. וקבעית אונ׳ איך װיל זעצן הערניר. דאז איז גלאנץ דער שונהײט אן דיא הײפּט דאז ניט אײן מאן זאל קענין גינעהן צו דיר.
זעירא לא תהוי באנפך משה דלית את ידע מה חיבתך עלי׃ חי אנא וקיים דיברית איקונך עד דלית שכלילית רומא ומכא׃	זעירא ער זאל ניט קלײן זײן גיאכט בּײ דיר משה דען דוא ניט װײשט װיא גאר ליבּשאפט אױף מיר. חי וקים אלז לעבּנדיג אונ׳ בּישטעטיג איך בּין זוא האבּ איך בּישאפן דײן גישטלט. אי ניט איז גיגרונטפעסטיג [!] די ערד.
טירוני מרומא קמו להון תמהין די אכסנאה הכא מנן הוא׃ יה יהיב רישו לבשרא למקרב הכא ומן כדין אנן אפרופסין׃	טירוני הערן דז הימלש זיא שטונדין אונ׳ פר װאונדרטן זיך דיזר גאסט אלהי װער אישט ער. יה יהב גאט האט געבּן ער לױבּנש צום פלײש אונ׳ בּלוט צו גינעהן אל הער אונ׳ װער אישט אזו אײן הער׃
כד חמון מלאכיא דעני כדין להון די אכסנאה אנא מהודע לכון׃ לענותנותא איתקרי משה רעוהון דבניי מהימנא דביתי׃	כד חמון אלש די ענגיל זאכן דן גאט אזו ענטװרט צו זיא דיזן גסט גיבּ איך צו ערקענן אײך. לענותנותא צו דער דעמוטיקײט דז ער װערט גרופן משה הירט צו מײנר קינדר אונ׳ וארהפטיגר מײני הױז. [b12]
מכון שמיא ורמת ארעא ואשכח קאים בין חיותא נעו מלאכין לקביל אופנין כד חמון למשה קריב לערפליא׃	מכון זיא נידרטן זיך דיא הימל אונ׳ ער היכט זיא די נידר ערד דא װערט גיפונדן דאז ער שטונד. צװישן דען ענגיל דיא הײשן חיות הקודש. נעו זיא פר װאגלטן דיא ענגל אונ׳ שראקן די אופנים אלו זיא זעהן משה דאש ער גינעהט צו דעם ואלקין.
שערתא דגופיה קמו להון כחדא דאיקונין דיעקב הוא מזדקף לקיבליה׃ עול וקרב לך רעוהון דבנוי צוח מן כרסייה מלאכא׃	שערתא האר אירש הױפּט זיא שטונדן אױף זיא אל מיט אײן מאל. דיא גישטלט פון יעקב. זיך אױף גיריכט צו קיגן אים. עול גיא הרױף אונ׳ קום אל הער הערט מײני קינדר אלזו שריא פון זײנם שטול דער הױך [!] קיניג.
פסול לך לוחין [מן] סמפרינון מן כרסייה דמלכא חייא׃ צהיל הוה ליביה דמשה וחדי דהוה רחמנא אפילוגוס דידיה׃	פסול הױא צו דיר צװײא טאבלן פון ספיר דאז אונטר שטול קיניג דאז לעבּנדיגן. צהיל פריליך װאר דאש הערץ פון משה. אונ׳ ער פרײאט זיך. דז דער דער בּרמיגי גאט. זײן פאר שפּראכיר װאר.
קריבו מלאכיא קדם כרסייה דקיריס ואמרין בבעו לא ישלט בן רישא דכיפא בחוטריה תבר ואנן קשיין ליה למנגשא׃	קריבו זיא גינעהנטן דיא ענגלן צו שטול דען װערדיגן אונ׳ שפּראכן מיר בּיטן דיך. ניט ער זאל גיװעלטיגן אן אונש. רישא הױפּט דאש פעלזן מיט דען שטאבּ האט ער צו בּראכן אונ׳ מיר זײן הרט צו אים צו בּיצװינגן
שדי אמר ליה לא תדחל משה דמימרי יהא לך בסעדך׃ תיסב אוריתא ותיתוב לך בשלם דלא אשכחית בנביאי כוותך׃	שדי דער אלמעכטיג גאט שפּראך צו אים ניט דוא. זאלשט דיך פערכטן דען מײני זאג זאלן זײן צו דיר אין דײנר הילף. תיסב נעם מײן תּורה אונ׳ נידר דיך. דען ניט איך האבּ גיפונדן אין מײני נביאים אײן װארהפטיגן אלש דיך׃

This is “Arkin Hashem Shemaya l’Sinai,” an Aramaic piyyut from late Antiquity by an unknown author, with a Yiddish translation from 1694. The Aramaic source text of Arkin provided here is the critical text offered in Shirat Bene Ma’arava: Jewish Palestinian Aramaic from Antiquity [Hebrew], edited and translated by Joseph Yahalom and Michael Sokoloff (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1999) and shared online via the Comprehensive Aramaic Lexicon.

The Yiddish translation is appended to the first known printing of the Maaséh Aqdamut (Fürth 1694). The transcription is based on an earlier transcription of the Fürth 1694 printing published by Isaac Rivkind in “די היסטאָרישע אַלעגאָריע פון ר׳ מאיר שַ״ץ” (“The Historical Allegory of Rabbi Meir, shatz [Shaliaḥ Tsibur]”) the first chapter in Filologishe shriftn vol. 3 (1929), pp. 1-42. (This translation of the Aqdamut appears on pages/numbered columns 40-42.) This translation was followed by a Yiddish translation of “Aqdamut Milin,” another Aramaic piyyut still read by many Ashkenazi communities on Shavuot.

Source(s)

Filologishe shriftn vol. 3 – pp. 39-40

241

Aharon N. Varady (transcription)

Aharon Varady (M.A.J.Ed./JTSA Davidson) is a volunteer transcriber for the Open Siddur Project. If you find any mistakes in his transcriptions, please let him know. Shgiyot mi yavin; Ministarot naqeni שְׁגִיאוֹת מִי־יָבִין; מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי "Who can know all one's flaws? From hidden errors, correct me" (Psalms 19:13). If you'd like to directly support his work, please consider donating via his Patreon account. (Varady also translates prayers and contributes his own original work besides serving as the primary shammes of the Open Siddur Project and its website, opensiddur.org.)

Isaac Rivkind (transcription)

Isaac Rivkind (1895–1968), born in Łodz, Poland, was a librarian, scholar, and Zionist activist. He studied at the yeshivot of Volozhin and Ponevezh. During World War Ⅰ and afterward, he helped organize the Mizrachi movement of Poland. In 1917 Rivkind founded the Tse'irei Mizrachi in Lodz and in 1919–20 was a member of the Jewish National Council of Poland. In 1920 he was a delegate to the London Zionist Conference and from there proceeded to the U.S. to work on behalf of Mizrachi. In 1923 he began to work in the library of the Jewish Theological Seminary of America, New York, eventually becoming chief of the Hebraica section. He was a co-founder of the U.S. branch of the Yiddish Scientific Institute (YIVO); on the executive of the Hebrew pen Club of the U.S.A.; and a fellow of the American Academy for Jewish Research. During World War Ⅱ and in the immediate postwar years he was the national chairman in the U.S. of the League for Religious Labor in Palestine. Rivkind was the author of significant studies and essays in many fields, notably in Jewish bibliography, ethnography and folklore, Yiddish philology, and Zionism.

Unknown (translation)

Sometimes the best we can do in attributing a historical work is to indicate the period and place it was written, the first prayer book it may have been printed in, or the archival collection in which the manuscript was found. We invite the public to help to attribute all works to their original composers. If you know something not mentioned in the commentary offered, please let us know!

Unknown

Stable Link: https://opensiddur.org/?p=65853

Associated Image:

Arkhin in JTS MS. 8972 110r

(This image is set to automatically show as the "featured image" in shared links on social media.)

Terms of Use: Be a mentsch (a conscientious, considerate person) and adhere to the following guidelines:

Properly attribute the work to Aharon N. Varady (transcription), Isaac Rivkind (transcription), Unknown (translation) and Unknown.
Clearly indicate the date you accessed the work and in what ways, if any, you modified it. (If you have adapted the work, let us know so that the contributor might consider endorsing your revision.)
Provide the stable link to this resource: <https://opensiddur.org/?p=65853>.
Indicate that the original work was shared under the Creative Commons Zero (CC 0) Universal license a Public Domain dedication. (To redistribute or remix this work in any format, modified or unmodified, you must refer to the terms of the license under which the work is shared.)

Additional Notes:

The views expressed in this work represent the views of their creator(s) and do not necessarily represent the views of the Open Siddur Project's developers, its diverse community of volunteer contributors, or its institutional partners.
We strongly advise against printing sacred texts and art containing divine names as these copies must be regarded with reverence, complicating their casual treatment and disposal.
If you must dispose of a printed sacred text (one containing Divine Names), please locate the closest genizah (often established by a synagogue) and contact its custodians for further instructions. We also recommend using Morah Yehudis Fishman's Prayer for Adding a Work to the Genizah.

Support this work: The Open Siddur Project is a volunteer-driven, non-profit, non-commercial, non-denominational, non-prescriptive, gratis & libre Open Access archive of contemplative praxes, liturgical readings, and Jewish prayer literature (historic and contemporary, familiar and obscure) composed in every era, region, and language Jews have ever prayed. Our goal is to provide a platform for sharing open-source resources, tools, and content for individuals and communities crafting their own prayerbook (siddur). Through this we hope to empower personal autonomy, preserve customs, and foster creativity in religious culture.

ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ (תהלים צ:יז) · "May the pleasantness of אדֹני our elo’ah be upon us; may our handiwork be established for us — our handiwork, may it be established." (Psalms 90:17)