☞   //   Prayers & Praxes   //   🌞︎ Prayers for the weekday, Shabbat, and season   //   Everyday   //   Daytime   //   Birkat Ga'al Yisrael

בִּרְכָּת גָּאַל יִשְׂרָאֵל | Emet v’Yatsiv, a paraliturgical reflection by Rabbi Shoshana Meira Friedman

Source (Hebrew) Paraliturgical Reflection (English)

אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם
וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב
וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר
וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה
הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃
אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּֽנוּ צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ,
לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם
וְכִסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּֽמֶת׃
וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים
נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְ֒מֵי עוֹלָמִים,
עַל אֲבוֹתֵֽינוּ וְעָלֵֽינוּ
עַל בָּנֵֽינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵֽינוּ
וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶֽרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ׃
True, straight
Sharp, bright
Upright, clear
and stinging with trustworthiness
is the truth of all this forever and ever:
That I am worthy of love and belonging.

עַל־הָרִאשׁוֹנִים וְעַל־הָאַחֲרוֹנִים
דָּבָר טוֹב וְקַיָּם לְעוֹלָם וָעֶד
אֱמֶת וֶאֱמוּנָה חֹק וְלֹא יַעֲבֹר׃
אֱמֶת שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ.
מַלְכֵּֽנוּ מֶֽלֶךְ אֲבוֹתֵֽינוּ.
גּוֹאֲלֵֽנוּ גּוֹאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ.
יוֹצְ֒רֵֽנוּ צוּר יְשׁוּעָתֵֽנוּ.
פּוֹדֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶֽךָ.
אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶֽךָ׃
 
עֶזְרַת אֲבוֹתֵֽינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם
מָגֵן וּמוֹשִֽׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל־דּוֹר וָדוֹר׃
בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶֽךָ וּמִשְׁפָּטֶֽיךָ וְצִדְקָתְ֒ךָ עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְוֹתֶֽיךָ וְתוֹרָתְ֒ךָ וּדְבָרְ֒ךָ יָשִׂים עַל־לִבּוֹ׃
אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמֶּֽךָ וּמֶֽלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם׃
אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן
וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽׁיעַ׃
מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ׃
כָּל־בְּכוֹרֵיהֶם הָרָֽגְתָּ
וּבְכוֹרְ֒ךָ גָּאָֽלְתָּ
וְיַם־סוּף בָּקַֽעְתָּ
וְזֵדִים טִבַּֽעְתָּ
וִידִידִים הֶעֱבַֽרְתָּ
וַיְכַסּוּ־מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָֽר׃
עַל־זֹאת שִׁבְּ֒חוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְ֒מוּ אֵל
וְנָתְ֒נוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת
בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶֽלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם׃
רָם וְנִשָּׂא גָּדוֹל וְנוֹרָא
מַשְׁפִּיל גֵּאִים וּמַגְבִּֽיהַּ שְׁפָלִים
מוֹצִיא אֲסִירִים וּפוֹדֶה עֲנָוִים
וְעוֹזֵר דַּלִּים וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ בְּעֵת שַׁוְּ֒עָם אֵלָיו׃
 
תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ.
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְ֒רוּ כֻלָּם׃
 
מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ
נוֹרָא תְהִלֹּת עֹֽשֵׂה פֶֽלֶא׃
 
שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּ֒חוּ גְאוּלִים לְשִׁמְךָ עַל־שְׂפַת הַיָּם
יַֽחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִֽיכוּ וְאָמְ֒רוּ׃
 
יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃

That I am worthy of being brought out of stuck places
by a Power of redemption that stretches over time and space
like a thick curtain of love
of which I can grab a handful and to which I can hang on
as it pulls me like it pulled my ancestors
over and over out of the narrow straights of self-loathing
bumping all kinds of ego-trips out of the way on its mission
to restore me to my birthright of full-bodied, total love.

צוּר יִשְׂרָאֵל קֽוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל
וּפְדֵה כִנְאֻמֶֽךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל,
גֹּאֲלֵֽנוּ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גָּאַל יִשְׂרָאֵל׃
 
 
 
I bless You, Holy One, my redeemer.

Rabbi Shoshana Meira’s paraliturgical reflection on Emet v’Yatsiv, the blessing following the Shema in Shaḥarit, was first published in her Siddur v’lo Nevosh (2014). Linear correspondence between the Hebrew source and the English by Aharon Varady.

Source(s)

 


 

 PDF (or Print)

 
 
 

 

Comments, Corrections, and Queries