בסיעתא דשמיא

מדרש מעשה חנוכּה | Midrash Ma’aseh Ḥanukkah, a Midrash of the Story of Ḥanukkah

Hebrew (source) English (translation)

כתיב (ירמיה נ:לג-לד) כה אמר ה׳ צבאות עשוקים בני יהודה ובני ישראל וגו׳ וכתיב גואלם חזק ה׳ צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיו ליושבי בבל.
It is written (Jeremiah 50:33): Thus said YHVH Tsevaot: the children of Yehudah are oppressed and so too are the children of Yisra’el”[1]Masoretic text has the order reversed, בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה – and it is written (Jeremiah 50.34) “Their redeemer is mighty, his name is YHVH Tsevaot. He will champion their cause–so as to give rest to the Earth, and unrest to the inhabitants of Babylon.”

אמרו בימי היונים נתחייב מקרא זה שהערימו סוד על ישראל אמרו בואו ונחדש עליהם גזירות עד שיבעטו באלהיהם ויאמינו בע״ז שלנו.
It is said that in the days of the [Seleucid] Greeks that this verse was needed when they (the Greeks) conspired against the people of Yisra’el, saying “Let’s make some new decrees on them, so that they will reject their god and believe in our false idols.”

עמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפתחו ידקר בחרב, וכל כך למה כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות (צניעות), שכל בית שאין לו דלת אין לו כבוד ולא צניעות וכל הרוצה ליכנס נכנס בין ביום ובין בלילה.
They stood and decreed: every person of Yisra’el that makes a latch or a lock at the entrance to his home will be pierced by the sword. And why did they do this? So that the people of Yisra’el would not have dignity or self-possession, because every house that doesn’t have a door doesn’t have any dignity or modesty, and anyone who wants to go in, goes in, day or night.

כיון שראו ישראל כך עמדו ובטלו כל דלתות בתיהם ולא היו יכולין לא לאכול ולא לשתות ולא לשמש מטותיהם, בשביל גנבין ולסטין ופריצי יונים, ולא רואין שינה בעיניהם לא יום ולא לילה, ונתקיים עליהם מקרא שכתוב ופחדת לילה ויומם (דברים כח:עו).
When the people of Yisra’el saw this, they stood and took down all the doors of their houses, and they couldn’t eat or drink or use their beds, because of thieves and robbers and Greek creepers. And their eyes didn’t see sleep in day or night, and regarding them the verse is written: “You shall be in terror, night and day” (Deuteronomy 28:66).

אמרו לפני הקב״ה רבש״ע כמה אנו יכולים לסבול? אמר להם בעון מזוזה, אלא אעפ״כ רווחה תמצא בגזירה זו.
They said before the blessed Holy One: “Master of the World! How much can we bear?” Hashem said to them: This is because of the sin of neglecting the mitsvah of mezuzah. Even so, some reprieve will be found in this decree.

והיו ישראל שרויין בלא דלתות, ואין לך דבר מעביר רעות האשה מעל בעלה כדלת שנאמר לך עמי בא בחדרים וגו’ (ישעיה כו:כ), ועמדו בגזרה זו שלש שנים.
The people of Yisra’el were left with no doors, and there’s nothing like a door to restrain a husband from his wife’s passion/fury, as it is written: “Go to your rooms, my people” (Isaiah 26:20); they withstood this decree for three years.

כיון שראו יונים שעמדו ישראל בגזירה ולא נכשל אחד מהם בשום דבר רע, עמדו וגזרו עליהם גזירה אחרת, והעבירו קול׃ כל אדם מישראל שיש לו שור או שה יחקק על קרניו שאין לו חלק באלהי ישראל, וכל כך למה כדי שלא יאכלו ישראל בשר ולא חלב ולא גבינה, ולא יהיה להם חרישה. אמרו יודעים אנו שאין יכולין לעמוד בגזירה זו.
Since the Greeks saw that the people of Yisra’el were withstanding the decree, and not a one fell to anything bad, they stood and decreed a new decree, and announced: “Every person of Yisra’el that has a donkey or an ox will engrave on its horns that it has no part in the elo’ah of Yisra’el.” And why? So that the people of Yisra’el would not be able to eat meat or milk or cheese, and also wouldn’t have animals for plowing. They said to themselves, We know they won’t be able to withstand this decree. (Bwahahahaha!)

כיון ששמעו ישראל כך נצטערו צער גדול אמרו חס ושלום שנכפור באלהינו, עמדו ומכרו בהמתן בין טהורה בין טמאה, והיו ישראל מהלכין ברגלים, ועליהם נתקיים ראיתי עבדים על סוסים וגו׳ (קהלת י:ז).
When the people of Yisra’el heard this, they were dismayed indeed. They said, “Heaven forbid that we would reject our elo’ah.” They stood and sold their animals, [both] kosher and not kosher. And the people of Yisra’el would walk on their feet, and regarding them it is written: “I saw slaves on horses and princes walking” (Ecclesiastes 10:7).

אמר להם הקב״ה בעון שמנעתם עצמכם מעלות בשלש רגלים לירושלם ולהקריב קרבנות וליתן מתנות כהונה, לכן נתקיים עליכם שורך טבוח לעיניך (דברים כח:לא), אלא אעפ״כ רווחה תמצאו בגזירה זו.
The blessed Holy One said to them: this is because you failed to go up to Yerushalayim for the three harvest festivals to make sacrificial offerings and to give the priestly gifts. Therefore the verse was fulfilled in you, “your oxen will be slaughtered before your eyes” (Deuteronomy 28:31) But even so, some reprieve will be found in this decree.

והיו הצביים והאיילים וכל מיני עופות טהורים באים ונכנסים לבתיהם של ישראל, לפי שהיו בלא דלתות ובאין ישראל ותופסין אותן ושוחטין ואוכלין בשר ונותנין שבח להקב״ה ואמרו ברוך הוא שהפך עצת אויבינו לטובה. שאילו היו דלתות לבתים היאך היתה כל צידה נכנסת אצלינו.
Stags and deer and all sorts of kosher birds came and entered the houses of Yisra’el, since there were no doors. And they came and caught them and slaughtered them and ate meat, and praised the blessed Holy One, saying, “Blessed is the one who overturned the plans of our enemies to good! Because if there had been doors, how could the wild animals have come into our houses?!”

השיבם הקב״ה אתם חסתם על כבודי ולא כפרתם בי אף אני זמנתי לכם צידה.
The blessed Holy One replied to them: You cared about my honor and did not renounce me; therefore, I arranged wild animals for you [to eat].

וכיון שראו היונים שעמדו ישראל בגזירה זו, עמדו וגזרו כל מי שאשתו הולכת לטבילה ידקר בחרב וכל הרואה אותה הרי היא לו לאשה, ובניה לעבדים.
When the Greeks saw that Yisra’el had withstood the decree, they stood and decreed: “Every person whose wife goes to the mikvah will be pierced by the sword! And the one who sees her will have her for a wife! And her sons as slaves.”

כיון שראו ישראל כך מנעו עצמם מלשמש, וכיון ששמעו יונים כך אמרו הואיל ואין ישראל משמשין מטותיהם אנו נזקקין להן.
When Yisra’el heard this, they refrained from using their beds, and when the Greeks heard that, they said “It worked! The people of Yisra’el are not using their beds. We get to use their beds.”

כיון שראו ישראל כך חזרו על נשיהן בלא טבילה בעל כרחן, אמרו רבש״ע בעל כרחינו שלא בטובותינו, שאין האשה. רוצה לישב תחת בעלה בלא עונתה.
When Yisra’el saw thus, they returned to their wives (though their wives had not immersed), against their [the husbands’] will. They said, “Master of the Universe! We have no choice – it’s not for our good – it’s that a woman doesn’t want to live with her husband without her pleasure.”

אמר להם הקב״ה הואיל ועשיתם בלא כוונה אני אטהר אתכם ופתח לכל אחד ואחד מהן מעיין בתוך ביתו, והיו נשיהם טובלות בתוך בתיהם ונתקיים עליהם מקרא זה ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה (ישעיה יב:ג), ונתקיים עליהם עוד מקרא זה אם רחץ ה׳ את צואת בנות ציון (ישעיה ד:ד).
The blessed Holy One said to them: Since you did it without intention — I will purify you. And Hashem opened for each and every one of them a spring inside his home, and their wives would immerse inside their homes, and the verse was fulfilled in them, “You will draw water with joy from the waters of redemption” (Isaiah 12:3). “When YHVH washed away the filth of the daughters of Tsiyon” (Isaiah 4:4) the verse was fulfilled in them.

כיון שראו יונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא.
When the Greeks saw that Yisra’el was not affected by their decrees, they stood and decreed upon them a bitter and ugly decree, that a bride would not go in [to her husband] on her wedding night, but rather to the local commander.[2]the Droit du seigneur (jus primae noctis), one of the archetypal depraved acts of the Giants in the Dor Hamabul (Genesis Rabbah 26:5).

כיון ששמעו ישראל כך רפו ידיהם ותשש כחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות, ונתקיים עליהם בתולותיה נוגות והיא מר לה (איכה א:ד), והיו יונים מתעללות בבתולות ישראל.
When Yisra’el heard this, their hands became weak and their energy dissipated, and they refrained from betrothals. And the daughters of Yisra’el would mature and grow old as virgins, and the verse was fulfilled in them: “Her maidens are unhappy, and she [Jerusalem] is bitter” (Lamentations 1:4). And the Greeks would abuse the maidens of Yisra’el.

ונהגו בדבר הזה שלש שנים ושמונה חדשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול שנשאת לבן חשמונאי ואלעזר היה שמו.
This situation continued for three years and eight months, until the marriage of the daughter of the High Priest Matityahu to the Hasmonean named Elazar.

כיון שהגיע יום שמחתה הושיבוה באפריון, וכשהגיע זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי שלא היו באותו הדור גדולים מהם, וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתתיהו מעל אפריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פורפירון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ואמה וחותנה.
On their wedding day, she was seated on a palanquin. At the time of the feast, all of the great men of Yisra’el gathered in honor of Matityahu and the Ḥasmonean, who were the greatest men of their generation. And when everyone was sitting down to eat, Ḥana, the daughter of Matityahu stood up from her palanquin and clapped her hands one on the other and tore off her royal garment and stood before all of Yisra’el, revealed before her father and her mother and her groom!

כיון שראו אחיה כך נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להרגה.
When her brothers saw this, they were embarrassed, and they put their faces in the ground and tore their clothes, and stood to kill her.

אמרה להם שמעוני אחיי ודודיי, ומה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעולל בי! הלא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה שלא היו אלא שנים וקנאו לאחותם והרגו כרך כשכם ומסרו נפשם על ייחוד של מקום ועזרם ה׳ ולא הכלימם, ואתם חמשה אחים יהודה יוחנן יונתן שמעון ואלעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתים בחור, שימו בטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם שנאמר כי אין מעצור לה׳ להושיע וגו׳ (שמואל א׳ יד:ו).
She said “Listen, my brothers and uncles! So what — I stand naked before you righteous men with no sexual transgression and you get all incensed?! And you’re not becoming incensed about sending me into the hands of an uncircumcised man who will abuse me?!!!!!!! You’ve got something to learn from Shimeon and Levi, the brothers of Dina, who were just two men who became incensed/vengeful on behalf of their sister and they murdered a walled city such as Shechem and gave up their souls for the sake of the Maqom! And YHVH helped them and they were not destroyed. And YOU are five brothers – Yehudah, Yoḥanan, Yonatan, Shimon, and Elazar – and you, youth of the priesthood, are more than 200 men! Put your faith in the Maqom and he will help you, as it is said: ‘There is no stopping YHVH from winning’ (I Samuel 14:6).”

ופתחה פיה בבכיה ואמרה רבש״ע אם לא תחוס עלינו חוס על קדושת שמך הגדול שנקרא עלינו ונקום היום נקמתנו.
And she opened her mouth and wailed and said, “Master of the World! If you don’t have mercy on us, have mercy on the holiness of your great name that is called on us, and avenge us!”

באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו בואו ונטול עצה מה נעשה, נטלו עצה זה מזה ואמרו בואו ונקח אחותינו ונוליכנה אצל המלך הגדול ונאמר לו אחותנו בת כהן גדול ואין בכל ישראל גדול מאבינו, וראינו שלא תלין אחותינו עם ההגמון, אלא עם המלך שהוא גדול כמותינו, ונכנסנו עליו ונהרגהו ונצא, ונתחיל אח״כ בעבדיו ובשריו, והשם יעזרנו וישגבנו.
Right then, her brothers became incensed and said: “Come, let us have a council and decide what to do.” They took counsel from one another and said “Let us take our sister and we will go to the great king and say to him, ‘Our sister is the daughter of a high priest! There is no one greater in Yisra’el than our father, and we thought it not fitting that our sister should sleep with the local officer, rather with the king who is as great as us!’ Then we’ll go in and kill him and we’ll leave, and then we’ll start with his servants and with his officers, and Hashem will help us and strengthen us.”

נטלו עצה וכו׳ ועשה להם הקב״ה תשועה גדולה, ושמעו בת קול מבית קדש הקדשים: כל ישראל נצחו טליא באנטוכיא, כן יעשה המקום ישועה בימינו אלה.
They took this counsel, and the blessed Holy One made for them a great salvation, and they heard a heavenly voice from inside of the Holy of Holies: “The youth of Yisra’el have been victorious over Antioch.” So too will the Maqom bring salvation in our days.

This digital edition of Midrash Ma’aseh Ḥanukkah was transcribed from the print edition published in Otzar Hamidrashim (I. D. Eisenstein, New York: Eisenstein Press, 5675/1915, p.189-190) which was in turn prepared from the manuscript from Munich printed in Otzar Tov, Pt. 1 and Beit Hamidrash Pt. 5. [מכ״י מינכען נדפס באוצר טוב ח״א 039, ובית המדרש ח״ה] Anat Hochberg adds, “Thanks to Dena Weiss and Tali Adler for their help in my translation work.”


Notes   [ + ]

1. Masoretic text has the order reversed, בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה
2. the Droit du seigneur (jus primae noctis), one of the archetypal depraved acts of the Giants in the Dor Hamabul (Genesis Rabbah 26:5).

1 comment to מדרש מעשה חנוכּה | Midrash Ma’aseh Ḥanukkah, a Midrash of the Story of Ḥanukkah

Comments, Corrections, and Queries

בסיעתא דארעא