Moshe Lazar (transcription) • the Open Siddur Project ✍ פְּרוֺיֶקְט הַסִּדּוּר הַפָּתוּחַ

The Ten Commandments (Exodus 20:1-14) in Ladino translation from the Constantinople Codex (1547)

Moshe Lazar (transcription) — Mon, 29 May 2023 20:30:59 +0000

Source (Hebrew)	Translation (Ladino)	Transliteration (Romanized Ladino)	Translation (English)
שמות א:יד			Exodus 20:1-14
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כׇּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׃	אי הבלו איל דיו אטודאש לאש פלברש אישטאש פור דיזיר:	Y hablo el Dio a todas las palabras estas, por dezir:	God spoke all these words, saying:
(1) אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִ͏ים׃ לֹא־יִהְיֶ͏ה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָ͏ַי׃	יו יי טו דיו קי טי שאקי די טיירה די מצרים די קאשה די שיירבוש.	Yo Adonay tu Dio, que te saque de tierra de Miṣrāyim, de casa de siervos.	I Adonai am your God who brought you out of the land of Egypt, the house of bondage:
(2) לֹא־תַעֲשֶׂה־לְךָ פֶסֶל וְכׇל־תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּ͏ַחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תׇעׇבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי׃	נון שיאה אטי דיושיש אוטרוש דילאנטי מי. נון הגאש אטי אדולו ני נינגונה שימיגֿאנסה קי אינלוש סיילוש די אריבה אי קי אינלה טיירה די אבאשֿו אי קי אינלש אגואש דיבשֿו אלה טיירה. נון טי אינקובריש אאיליוש אי נון לוש שירבאש; קי יו יי טו דיו דיו סילושו שיקוטאן דיליטו די פדריש שוברי היגֿוש שוברי טירסירוש אי שוברי קוארטוש אמיש אבוריסייטיש; אי האזיין מירסיד אמיש אמיגוש אי אה גוארדטיש מיש אינקומינדנסאש.	Non sea a ti dioses otros delante mi. Non hagas a ti idolo, ni ninguna semeǰança que en los çielos de arriba, y que en la tierra de abaxo, y que en las aguas debaxo a la tierra. Non te encoreves a ellos, y non los sirvas; que yo Adonay tu Dio, Dio çeloso, secután dilito de padres sobre hiǰos, sobre terçeros y sobre quartos, a mis aborreçientes. Y hazién merçed a miles, a mis amigos y a guardantes mis encomendanças.	You shall have no other gods besides Me. You shall not make for yourself a sculptured image, or any likeness of what is in the heavens above, or on the earth below, or in the waters under the earth. You shall not bow down to them or serve them. For I your God Adonai am an impassioned God, visiting the guilt of the parents upon the children, upon the third and upon the fourth generations of those who reject Me, but showing kindness to the thousandth generation of those who love Me and keep My commandments.
(3) לֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמוֹ לַשָּׁוְא׃	נון גֿוריש אה נומרי די יי טו דיו אלה וואנידאד; קי נון פירדונה יי אאיל קי גֿורה אשו נומרי אלה פֿאלשידאד.	Non ǰures a nomre de Adonay tu Dio a la vanedad; que non perdona Adonay a el que ǰura a su nomre a la falsedad.	You shall not swear falsely by the name of your God Adonai; for Adonai will not clear one who swears falsely by God’s name.
(4) זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׃ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּךָ׃ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תַעֲשֶׂה כׇל־מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ͏־וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ׃ כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל־כֵּן בֵּרַךְ יְהֹוָה אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ׃	מימרר אה דיאה דיל שבת פור שנטיפֿיקרלו. שיש דיאש פֿעטיגאראש אי האראש טודה טו אוברה, אי דיאה דיל שיטינו שבת פור יי טו דין; נון האגאש ניגונא אוברה טו ני טו היגֿו ני טו היגֿה טו שיירבו ני טו שיירבה ני טו קואטרופיאה ני טו פיליגרינו קי אינטוש וילייאש; קי שיש דיאש היזו יי אלוש סיילוש אי אלה טיירה אה לה מאר אי טודו לוקי איניליוש אי הולגו איניל דיאה איל שיטינו; פור טאנטו בינדישֿו יי אה דיאה דיל שבת אי שאנטיפֿיקולו.	Memrar a dia del šabbāt por santificarlo. Ses dias fatigaras y haras toda tu obra, y Dia del seteno, šabbāt por Adonay tu Dio; non hagas ninguna obra, tu, hi tu hiǰo ni tu hiǰa, tu siervo, ni tu sierva, ni tu quatropea, ni tu pelegrino que en tus villas; que ses dias hizo Adonay a los çielos y la tierra, a la mar y todo lo que en ellos, y holgo en el dia el seteno; por tanto bendixo Adonay a dia del šabbāt y santeficolo.	Remember the sabbath day and keep it holy. Six days you shall labor and do all your work, but the seventh day is a sabbath of your God Adonai: you shall not do any work — you, your son or daughter, your male or female slave, or your cattle, or the stranger who is within your settlements. For in six days Adonai made heaven and earth and sea — and all that is in them — and then rested on the seventh day; therefore Adonai blessed the sabbath day and hallowed it.
(5) כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃	אונרה אטו פאדרי אי אטו מאדרי פורקי שי אלארגין טוש דיאש שוברי לה טיירה קי יי טו דייו דאן אטי.	Onra a tu padre y a tu madre, porque se alarguen tus dias sobre la tierra que Adonay tu Dio dán a ti.	Honor your father and your mother, that you may long endure on the land that your God Adonai is assigning to you.
(6) לֹא תִּרְצָ͏ח׃	נון מאטיש.	Non mates.	You shall not murder.
(7) לֹא תִּנְאָ͏ף׃	נון הורניקיש.	Non horniques.	You shall not commit adultery.
(8) לֹא תִּגְנֹב׃	נון הורטיש.	Non hurtes.	You shall not steal.
(9) לֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׃	נון אטישטימונייש אין טו קונפאניירו טישאיגו די פֿאלשידאד.	Non atestemuñes en tu conpañero testigo de falsedad.	You shall not bear false witness against your neighbor.
(10) לֹא־תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ׃	נון קובידיסייש קאשה די טו קונפאניירו; נון קובדיסייש מוגֿיר די טו קונפאניירו אי שו שיירבו ני שו שיירבה ני שו בואי ני שו אשנו ני טודו לו קי אטו קונפאניירו.	Non cobdiçies casa de to conpañero; non cobdiçies muğer de tu conpañero, y su siervo, ni su sierva, ni tu buey, ni du asno, no todo lo que a tu conpañero.	You shall not covet your neighbor’s house: you shall not covet your neighbor’s wife, or male or female slave, or ox or ass, or anything that is your neighbor’s.

There are various traditions as to the numbering of the commandments, as well as the enumeration of verses of the Decalogue, the Ten Commandment. In this transcription of the Ladino text we are following the numeration of verses according to the Constantinople Codex of 1547 C.E., as edited by the great scholar Professor Moshe Lazar (z”l) of the University of Southern California in 1988. This newly typeset text is an original transcription by Reb Shmuel Gonzales, of the Boyle Heights Chavurah – of the grassroots Jewish community of East Los Angeles, California; transcriber and editor of Sephardic texts for the Open Siddur Project; in celebration of Shavuot of 5783, and published in May of 2023.

📜 Torah Reading for the First Day of Shavuot (Exodus 19:1-20:23) in Ladino translation from the Constantinople Codex (1547)

Moshe Lazar (transcription) — Thu, 14 May 2026 17:59:00 +0000

Source (Hebrew)	Translation (Ladino)	Translation (Ladino, romanized)
ראשון
שמות יט ^א בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ ^ב וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ ^ג וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ^ד אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ ^ה וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ ^ו וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃	19 ¹ איניל מיש איל טירסירו אשאליר היגֿוש די ישראל די טיירה די מצרים איניל דיאה אישטי ויניירון אה דישיירטו די סיני. ² אי מוביירונשי די רפידים אי ויניירון אה דישיירטו די סיני [אי] פושארון איניל דישיירטו; אי פושו אאי ישראל אישקואנטרא איל מונטי. ³ אי משה שוביו אאיל דיו אי לייאמו אאיל יי דיל מונטי פור דיזיר: אנשי דיראש אקשה די יעקב אי דינוס[י]ארש אה היגֿוש די ישראל: ⁴ ווש אישטיש לוקי היזי אה מצרים אי לייבי אווש קומו שוברי אלאש די אגילאש אי טרושֿי אווש אמי. ⁵ אי אגורה שי אואיר אואירידיש אין מי בוז אי גוארדארידיש אה מי טודה לה טיירה. ⁶ אי ווש שירידיש אמי ריינו די כהנים אי גֿינטי שנטה. אישטאש לאש פאלבראש קי הבלארש אה היגֿוש די ישראל.	19 ¹ En el mes el terçero a salir hiǰos de Yišrā˒ēl de tierra de Miṣrāyim, en el dia este vinieron a desierto de Sīnay. ² Y movieronse de Rěfīdīm, y vinieron a desierto de Sīnay y posaron en el disierto^[1] Spelling should be desierto ; ³ Y Mošeh subio a el Dio, y llamo a él Adonay del monte, por dezir: ansi diras a casa de Ya˓aqoḅ, y denuçiaras a hiǰos de Yišrā˒ēl: ⁴ Vos vistes lo que hize a Miṣrāyim, y lleve a vos como sobre alas de aguilas, y truxe a vos a mi. ⁵ Y agora, si oír oíredes en mi boz, y guardaredes a mi firmamiento, y seredes a mi tresoro mas do todos los pueblos; que a mi toda la tierra.
שני
^ז וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃ ^ח וַיַּעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ ^ט וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ ^י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ ^יא וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהֹוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי׃ ^יב וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ^יג לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃	⁷ אי וינו משה אי ליימו אה וייגֿוש די איל פואיבלו אי פושו דילנטי איליוש אטודאש לאש פאלבראש אישטאש קי לו אינקומינדו יי. ⁸ אי רשפונדיירון טודו איל פואיבלו אאונה אי דיירון: טודו לו קי הבלו יי הרימוש. אי טודו משה אה פאלבראש דיל פואיבלו אה יי. ⁹ אי דיו יי אה משה: היק יו ויניין אטר קון אישפישורה די לנובי פורקי אויגא אלי פואיבלו אין מי הבלאר קון טיגו אי טמבין אינטי קריאירו פארה שיי[נ]פרי. אי גינוסיו משה אה פאלבראש דיל פואיבלו אה יי. ¹⁰ אי דישֿו יי אה משה: אהדה אאלי פואיבלו אי אפלאזארלושאש אוי אי מנייאנה אי לאבין שוש פניוש; ¹¹ אי שיאן אפאריגֿאדוש פארה איל דיאה איל טירסירו קי איניל דיאה איל טירסירו דיסינדירא יי אאוגֿוש די טודו איל פואיבלו שוברי מונטי די סיני. ¹² אי אטירמניראש אאיל פואיבלו דירידור פור דיזיר: גוארדדוש אווש די שוביר איניל מונטי ני די טוקאר אין שו קאבו; טודו איל טוקאן איניל מונטי מאטר שירה מאטאדו; ¹³ נון טוקי איניל מאנו קי אפירדיאר שירה אפידריאדו או איגֿאר שירא איגֿאדו; שי קואטרופיאה שי וארון נון ביבה; אינשונטראיר איל שופר איליוש שובירן איניל מונטי.	⁶ Y vos seredes a mi reyno de kohanīm y ǧente santa. Estas las palabras que hablas a hiǰos de Yišrā˒ēl. ⁷ Y vino Mošeh y llamo a vieǰos de el pueblo, y puso delante ellos a todas las palabras estas que lo encomendo Adonay. ⁸ Y respondieron todo el pueblo a una, y dixeron: todo lo que hablo Adonay, haremos. Y torno Mošeh a palabras del pueblo a Adonay. ⁹ A dixo Adonay a Mošeh: hec, yo vinien a ti con espesura de la nuve, porque oiga el pueblo en mi hablar con tigo, y tambien en ti creerán para sie[n]pre. Y denuçio Mošeh a palabras del pueblo de Adonay. ¹⁰ Y dixo Adonay a Mošeh: anda a el pueblo y aplazarlosas oy y mañana, y laven sus paños; ¹¹ Y sean apareǰados para el dia el terçero, que en el dia el tercero deçendera Adonay a oǰos de todo el pueblo sobre monte de Sīnai. ¹² Y aterminares a el pueblo derredor, por dezir: guardados a vos de subir en el monte, ni de tocar en su cavo; todo el tocán en el monte, matar sera matado; ¹³ Non toque en él mano, que apedrear sera apedreado, o echar sera echado; si quatropea, si varon, non biva; en sontraer el šōfār, ellos subirán en el monte.
שלישי
^יד וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ ^טו וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־אִשָּֽׁה׃ ^טז וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ ^יז וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ ^יח וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ ^יט וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃	¹⁴ אי דיסינדיו משה דיל מונטי אאלי פואיבלו אי אפלאזו אאיל פואיבלו אי לאברון שוש פניוש. ¹⁵ אי דישֿו אאיל פואיבלו; שיאיד אפאריגֿאדוש פארה טריש דיאש; נון ווש אלייגריש אה מוגֿיר. ¹⁶ אי פֿואי איניל דיאה איל טורסירו אין שיאיר למנינה אי פֿואי בוזיש אי לאנפוש אי נובי פישגדה שוברי איל מונטי אי בוז די שופר פֿואירטי מוגֿו; אי אישטרימיסיושי טודו(טו‎דו) איל פואיבלו קי איניל ריאל. ¹⁷ אי שאקו משה אאיל פואיבלו אאינקואינטו די איל דיו דיל ריאל אי אישטוביירון אין באשֿו דיל מונטי. ¹⁸ אי מונטי די סיני הומיאן טודו איל פורקי דיסינדיו שוברי איל יי קון מונטי. ¹⁹ אי פֿואי בוז דיל שופר אנדאן אי אישטרימיסיושי טודו איל מונטי מוגֿו.	¹⁴ Y deçendio Mošeh del monte a el pueblo, y aplazo a el pueblo, y lavaron sus paños. ¹⁵ Y dixo a el pueblo: seed apareǰados para tres dias; non vos allegares a muğer. ¹⁶ Y fue en el dia el terçero en seer la mañana, y fue bozes y lanpos, y nuve pesgada sobre el monte, en el real. ¹⁷ Y saco Mošeh a el pueblo a encuentro de el Dio del real, y estuvieron en baxo del monte. ¹⁸ Y monte de Sīnai humeán todo humo del horno, y estremeçiose todo el monte mucho. ¹⁹ Y fue boz del šōfār andán y esforçánse mucho, Mošeh hablava, y el Dio lo respondia con boz.
רביעי
^כ וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃ ^כא וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ ^כב וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהֹוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃ ^כג וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃ ^כד וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהֹוָ֖ה פֶּן־יִפְרׇץ־בָּֽם׃ ^כה וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃	²⁰ אי דיסינדיו יי שוברי מונטי די סיני אקאבו דיל מונטי; אי לייאמו יי אה משה אקאבו דיל מונטי אי שובייו משה. ²¹ אי דישֿו יי אה משה: דישיינדי אטישטיגואה איניל פואיבלו פורקי נון דיוקיו פורק ויאיר אה יי אי קאירה די אלי מוגֿו. ²² אי טוביין לוש לוש כהנים לוש אלייגאדוש אה יי שי שנטיפֿיקין פורקי נון אפורטיליי איניליוש יי. ²³ אי דישֿו משה אה יי: נון פואידי איל פואבלו פור שוביר אמונטי די סיני קי טו אטישטיגואשטי אין נוש פור דיזיר: אטירמינה אאיל מונטי אי שנטיפֿיקארלואש. ²⁴ אי דישֿו אאיל יי: אנדה דיסיידי אי שוביראש טו אי אהרן קון טיגו אי לוש כהנים אי איל פואיבלו נון דירוקיו פור שוביר יי פורקי נון אפורטיליי איניליוש. ²⁵ אי דיסינדיו משה אאיל פואיבלו אי דישֿו אאילייוש.	²⁰ Y deçendio Adonay sobre monte de Sīnai a cavo del monte; y llamo Adonay a Mošeh a cavo del monte, y subió Mošeh a cavo del monte, y subio Mošeh. ²¹ Y dixo Adonay a Mošeh: deçiende, atestigua en el pueblo porque non derroquen por veer a Adonay, y caera de él mucho. ²² Y tanbien los kohanīm, los allegados a Adonay se santifiquen, porque non aportille en ellos Adonay. ²³ Y dixo Mošeh a Adonay: non puede el pueblo por subir a monte de Sīnai, que tu atestiguaste en nos, por dezir: atermina a el monte y santeficarloas. ²⁴ Y dixo a él Adonay: anda, deçiende, y subirás tu y ˒Aharōn con tigo, los kohanīm y el pueblo non derroquen por subir a Adonay, porque non aportille en ellos. ²⁵ Y deçendio Mošeh a el pueblo, y dixo a ellos.
כ ^א וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃	20 ¹ אי הנלו איל דיו אטודאש לאש פל פלברש אישטאש פור דיזיר:	20 ¹ Y hablo el Dio a todas las palabras estas, por dezir:
^ב אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃ לֹֽ֣א־יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃	² יו יי טו דיו קי טי שאקי די טיירה די מצרים די קאשה די שיירבוש. ³ נון שיאה אטי דיושיש אוטרוש דילאנטי מי.	² Yo Adonay tu Dio, que te saque de tierra de Miṣrāyim, de casa de siervos. ³ Non sea a ti dioses otros delante mi.^[2] From here till the end of the fourth reading, the verse numbering applied in Moshe Lazar’s transcription follows that of the tradition found in the Latin Vulgate.
^ג לֹֽ֣א־תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתַָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ ^ד לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ ^ה וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃	⁴ נון הגאש אטי אדולו ני נינגונה שימיגֿאנסה קי אינלוש סיילוש די אריבה אי קי אינלה טיירה די אבאשֿו אי קי אינלש אגואש דיבשֿו אלה טיירה. ⁵ נון טי אינקובריש אאיליוש אי נון לוש שירבאש; קי יו יי טו דיו דיו סילושו שיקוטאן דיליטו די פדריש שוברי היגֿוש שוברי טירסירוש אי שוברי קוארטוש אמיש אבוריסייטיש; ⁶ אי האזיין מירסיד אמיש אמיגוש אי אה גוארדטיש מיש אינקומינדנסאש.	⁴ Non hagas a ti idolo, ni ninguna semeǰança que en los çielos de arriba, y que en la tierra de abaxo, y que en las aguas debaxo a la tierra. ⁵ Non te encoreves a ellos, y non los sirvas; que yo Adonay tu Dio, Dio çeloso, secután dilito de padres sobre hiǰos, sobre terçeros y sobre quartos, a mis aborreçientes. ⁶ Y hazién merçed a miles, a mis amigos y a guardantes mis encomendanças.
^ו לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃	⁷ נון גֿוריש אה נומרי די יי טו דיו אלה וואנידאד; קי נון פירדונה יי אאיל קי גֿורה אשו נומרי אלה פֿאלשידאד.	⁷ Non ǰures a nomre de Adonay tu Dio a la vanedad; que non perdona Adonay a el que ǰura a su nomre a la falsedad.
^ז זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃ ^ח שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ ^ט וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃ ^י כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃	⁸ מימרר אה דיאה דיל שבת פור שנטיפֿיקרלו. ⁹ שיש דיאש פֿעטיגאראש אי האראש טודה טו אוברה, ¹⁰ אי דיאה דיל שיטינו שבת פור יי טו דין; נון האגאש ניגונא אוברה טו ני טו היגֿו ני טו היגֿה טו שיירבו ני טו שיירבה ני טו קואטרופיאה ני טו פיליגרינו קי אינטוש וילייאש; ¹¹ קי שיש דיאש היזו יי אלוש סיילוש אי אלה טיירה אה לה מאר אי טודו לוקי איניליוש אי הולגו איניל דיאה איל שיטינו; פור טאנטו בינדישֿו יי אה דיאה דיל שבת אי שאנטיפֿיקולו.	⁸ Memrar a dia del šabbāt por santificarlo. ⁹ Ses dias fatigaras y haras toda tu obra, ¹⁰ Y Dia del seteno, šabbāt por Adonay tu Dio; non hagas ninguna obra, tu, hi tu hiǰo ni tu hiǰa, tu siervo, ni tu sierva, ni tu quatropea, ni tu pelegrino que en tus villas; ¹¹ Que ses dias hizo Adonay a los çielos y la tierra, a la mar y todo lo que en ellos, y holgo en el dia el seteno; por tanto bendixo Adonay a dia del šabbāt y santeficolo.
^יא כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃	¹² אונרה אטו פאדרי אי אטו מאדרי פורקי שי אלארגין טוש דיאש שוברי לה טיירה קי יי טו דייו דאן אטי.	¹² Onra a tu padre y a tu madre, porque se alarguen tus dias sobre la tierra que Adonay tu Dio dán a ti.
^יב לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖‍ֽח׃	¹³ נון מאטיש.	¹³ Non mates.
לֹ֣֖א תִּֿנְאָֽ֑ף׃	¹⁴ נון הורניקיש.	¹⁴ Non horniques.
לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃	¹⁵ נון הורטיש.	¹⁵ Non hurtes.
לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃	¹⁶ נון אטישטימונייש אין טו קונפאניירו טישאיגו די פֿאלשידאד.	¹⁶ Non atestemuñes en tu conpañero testigo de falsedad.
^יג לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃	¹⁷ נון קובידיסייש קאשה די טו קונפאניירו; נון קובדיסייש מוגֿיר די טו קונפאניירו אי שו שיירבו ני שו שיירבה ני שו בואי ני שו אשנו ני טודו לו קי אטו קונפאניירו.	¹⁷ Non cobdiçies casa de to conpañero; non cobdiçies muğer de tu conpañero, y su siervo, ni su sierva, ni tu buey, ni du asno, ni todo lo que a tu conpañero.
חמישי
^יד וְכׇל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃ ^טו וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת׃ ^טז וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃ ^יז וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים׃ ^יח וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃ ^יט לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃ כ מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכׇל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃ ^כא וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃ ^כב וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃	¹⁸ אי טודו איל פואיבלו ויינטיש אלאש בוזיש אלוש לאנפוש אי אה בוז דיל שופר אי אאיל מונטי בומיאן; אי וידו איל פואיבלו אי אישמוביירונשי אי אישטוביירון די לישֿוש. ¹⁹ אי דישֿירון אה משה: האבלה טו קון נוש אי אואירימוש; אי נון הבלי קון נוש איל דייו פור קי נון מוראמוש. ²⁰ אי דישֿו משה אאיל פואיהלו: נון טימאדיש; קי פור אינשאלסאר אווש וינו איל דייו אי פורקי שיאה שו טימור שוברי וואישטראש פֿאסיש פור קי נון פיקידיש. ²¹ אי אישטובו איל פואיבלו די לישֿוש אי משה שי אלייגו אלה אישפישורה קי אאי איל דייו. ²² אי דישֿו יי אה משה: אנשי דיראש אה היגֿוש די ישראל: ווש וישטיש קי די לוש סיילוש האבלי קון ווש. ²³ נון האגאדיש קון מיגו דייושיש די פלאטא ני דייושיש די אורו נון הגאדיש פארה ווש. ²⁴ ארה די טיירה האראש פארה מי אי שאקריפֿיסייאראש סירקה איל אטוש אלסאסייוניש אי אטוש פאזיש אטוש אוביגֿאש אי אטוש ואקאש; אין טודו איל לוגאר קי הארי אימינטר אמי נומרי וירני אטי אי בינדיזירטיאי. ²⁵ אי קואדו ארה די פיידראש היזייריש פארה מי נון פֿרגואיש אאילייאש די קאנטו פיקאדו; קי טו פיקו מיסישטי שוברי אילייא אי אבילטשטילה. ²⁶ אי נון שובאש אין גרדאש שוברי ארה פור קי נון שיאה דישקוביירטו טו דישקובירטורה שוברי איל.	¹⁸ Y todo el pueblo veyentes a las bozes a los lanpos, y a boz del šōfār y el monte humeán; y vido el pueblo, esmovieronse, y estuvieron de lexos. ¹⁹ Y dixeron a Mošeh: habla tu con nos, y oíremos; y non hable con nos del Dio, porque non muramos. ²⁰ Y dixo Mošeh a el pueblo: non temades; que por enxalçar a vos vino de Dio, y porque sea su temor sobre vuestra façes, por que non pequedes. ²¹ Y estuvo el pueblo de lexos, y Mošeh se allego a la espesura que aí el Dio. ²² Y dixo Adonay a Mošeh: ansi dirás a hiǰos de Yišrā˒ēl: vos vistes que de los çielos hable con vos. ²³ Non hadades con migo dioses de planta, ni dioses de oro non hagades para vos. ²⁴ Ara de tierra haras para mi, y sacrefiçiaras cerca él a tus alçaçiones y tus pazes, a tus oveǰas y tus vacas; en todo el lugar que hare ementar a min nombre, verne a ti y benizirtee. ²⁵ Y quando ara de piedra hizeires para mi, non fragües a ellos de canto picado; que tu pico meçiste sobre ella, y aviltastela. ²⁶ Y non subas en grada sobre mi ara, porque non sea descubierta tu descovertura sobre él.

This is the text of the Ladino translation of the Shavuot Day One readings from Exodus 19:1-20:23 as transcribed in romanized Ladino by Moshe Lazar in his Ladino Pentateuch: (Constantinople, 1547) (1988), and retranscribed as digital text by Shmuel Gonzales (2026).

Notes

Notes
1	Spelling should be desierto
2	From here till the end of the fourth reading, the verse numbering applied in Moshe Lazar’s transcription follows that of the tradition found in the Latin Vulgate.

📜 Torah Reading for the Second Day of Shavuot when it occurs on Shabbat (Deuteronomy 14:22-16:17 and Numbers 28:26-31) in Ladino translation from the Constantinople Codex (1547)

Moshe Lazar (transcription) — Thu, 14 May 2026 19:34:34 +0000

Source (Hebrew)	Translation (Ladino)	Translation (Ladino, romanized)
ראשון
דברים יד ^כב עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כׇּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ ^כג וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ ^כד וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתוֹ֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ^כה וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃ ^כו וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ ^כז וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ׃ {ס} ^כח מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תּוֹצִיא֙ אֶת־כׇּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ ^כט וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּ֠ר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ {ס}	דברים יד ²² דייזמאר דייזמאראש אטודו רינואיבו די טו שימין איל שליין אאיל קנפו אנייו קאדה אנייו. ²³ אי קומירש אדילנטי די יי טו דיו איניל לוגר קי אישקוגֿירה פרה אפוזינטאר שו נומרי אליי דייזמו די טו סיברה טו מושטו אי אזיטיי אי מיוריש די טוש וקאש אי ואש אוביגֿאש פורקי דיפרינדש פור טימיר אה יי טו דיו טודוש לוש דיאש. ²⁴ אי קואדו שי מוגֿיגוארה די טי לה קארירה קי נון פודראש לייבארלו קי שי אלישֿארה די טי איל לוגאר קי אישקוגֿירה יי טו דיו פור פוניר שו נומרי אאי קי טי בינדיזירה יי טו דיו; ²⁵ אי דאראש פור לה פלטה אי אטראש לה פלאטה אינטו מאנו אי אנדארש אאיל לוגאר קי אישקוגֿרה יי טו דיו איניל; ²⁶ אי דראש לה פלאטה פור טודו לוקי דישיארה טו אלמה פור לאש וקאש אי פור לאש אוביגֿאש אי פור איל וינו אי פור לה סישרה אי פור טודו לוקי דימנדרה טו אלמה; אי קומירש אליי אה דילנטי די יי טו דיו אי אליגררטיאש טו אי טו קאשה. ²⁷ אי איל לוי קי אינטוש סיבדדיש נון לו דישֿיש קי נון אאיל פרטי ני אירידאד קון טיגר. ²⁸ די פֿין די טריש אנייוש שקאראש אטודו דייזמו די טו רינואיבו איניל אנייו אישי אי דישֿרש אינטוש סיבדאדיש. ²⁹ אי וירנה איל לוי קי נון אאיל פארטי ני אירידד קון טיגו אי איל פיליגרינו אי איל גואירפֿנו אי לה ביבדה קי אינטוש סיבדדיש אי קומירן אי הרטרשיאן פורקי טי בינדיגא יי טו דייו אין טודו היגֿה די טו מנו קי הרש.	Devarim 14 ²² Diezmaras a todo renuevo de tu semen, el salién a el campo, año cada año. ²³ Y comeras a delante de Adonay, tu Dio, en el lugar que escoğera para aposentar su nomre alli, diezmo de tu çivera, tu mosto, y tu azeite, y majores de tus vacas, y tus oveǰas, porque deprendas por temer a Adonay, tu Dio, todos los dios. ²⁴ Y quando se mochiguara de ti la carrera que non podras llevarlo, que se alexara de ti el lugar que escoğera Adonay, tu Dio, por poner su nombre aí, que tu bendizera Adonay, tu Dio; ²⁵ Y daras por la plata, y ataras la plata en tu mano, y andaras a el lugar que escoğera Adonay, tu Dio, en él; ²⁶ Y daras la plata por todo lo que deseara tu alma por las vacas, y por la oveǰas, y por el vino, y por la çisra, por todo lo que tu demandara tu alma; y comeras alli a delante de Adonay, tu Dio, elegrarteas, tu y tu casa. ²⁷ Y el Lēwī que en tus çibdades no lo dexes, que non a él parte ni eredad con tigo. ²⁸ De fin de tres años sacaras a todo diezmo de tu renuevo en el año ese, y dexaras en tus çibdades. ²⁹ Y verna el Lēwī, que non él parte ni eredad con tigo, y el pelegrino, y el güerfano, y la bivda, que en tus çibdades, y comeran, y hartarsean, porque ti bendiga Adonay, tu Dio, en toda hecha de tu mano que haras.
שני
טו ^א מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ ^ב וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כׇּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַיהֹוָה׃ ^ג אֶת־הַנׇּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃ ^ד אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ^ה רַ֚ק אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ ^ו כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃ {ס} ^ז כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃ ^ח כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃ ^ט הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁ֘בַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ ^י נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ ^יא כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹ֠חַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ {ס} ^יב כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י א֚וֹ הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חׇפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃ ^יג וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חׇפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃ ^יד הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגׇּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֽוֹ׃ ^טו וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיּֽוֹם׃ ^טז וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־ט֥וֹב ל֖וֹ עִמָּֽךְ׃ ^יז וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאׇזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃ ^יח לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֨ אֹת֤וֹ חׇפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ {פ}	15 ¹ די פֿין די שייטי אנייוש הרש שמטה. ² אי אישטה קושה די לה שמיטה: דישֿאר טודו דואינייו דיבדה די שו מאנו קי אדיבדארה אין שו קומפניירו; נון אפריטרה אשו קומפאניירו ני אשו אירמאנו קי ליימו שמטה אה יי. ³ אאיל אישטרנייו אפריטראש; [אי] איל קי שירה אטי קונטו אירמאנו הרש לאשֿר טו מנו. ⁴ דיסיירטו קי נון שירה אינטי דישיאוזו קי בינדיזיר טו בינדיזירה יי אינלה טיירה יי טו דיו דין אטי אירידאד פור אירידארלה. ⁵ דישיירטו שי אואיר אואירש אין בוז די יי טו דיו פור גוארדר פור (פור) האזיר אטודו לה אינקומינדנסה אישטו קי יו טי אינקומינדון אוי; ⁶ קי יי טו דיו בינדישֿו קומו הבלו אטי אי אינפרישטראש גֿינטיש מוגֿאש אי טו נון טומאראש איינפרישטאדו אי פודישטרש אין גֿינטיש מוגֿאש אי אין טי נון פרדישטרן. ⁷ קואנדו שירב איינטו דישיאי[זו] די אונו די טוש אירמנוש אין אונה די טוש סיבדדיש איינטו טיירה קי יי טו דיו דן אטי נון אינפֿורטיסש אטו קורסון אי נון סייריש אטו מנו די טו אירמנו איל דישיאוזו; ⁸ קי אבריר אברירש אטו מנו אאיל אי אינפריסטו לי אינפרישטרש אבונדו די שו הלטה קי הלטארי. ⁹ שיאי גוארדדו אטי די קואנטו שיאה קוזה קון טו קורסון טורטאבינייו פור דיזיר : לייגושי אנייו די לוש שייטי אנייו די לה שמטה; אי אינמלישירשיאה טו אוגֿו אינטו אירמאנו איל דישיאוזו אי נון דארש אאיל אי ליימארה שוברי טי אה יי אי שירה אינטי פיקדו. ¹⁰ דר דראש אאיל אי נון שי אינמלישקה טו קורדון אין טו דשר אאיל קי פור לה קוזה אישטו טי בינדיזירה יי טו דיו אינטודו טו היגֿו אי אין טודו אינביאדורה די טו מאנו. ¹¹ קי נון שי וידרה דישיאוזו די אינטרי לה טיירה; פור טאנטו יו טי אינקומינידן פור דיזיר: אבריר אברירש אטו מאנו אטו אירמנו אטו מיסקינו אי אטו דישיאוזו אינטו טיירה. ¹² קוא[נ]דו שירה וינדידו אטי טו אירמאנו איל גֿודיאו או לה גֿודיאה אי סירבירטיאה שאיש אנייוש אי איניל אנייו איל שיטינו לו אינביארש הורו קונטיגו. ¹³ אי קואנדו לו אינביאראש הורו די קונטיגו נון לו אינביאיש אין ואזיאו; ¹⁴ קרגר קרגאראש אאיל די טוש אוביגֿאש אי די טו אירה אי די [טו] לגאר קי טי בינדישֿו יי טו דיו דראש אאיל. ¹⁵ אי מימרראש קי סיירבו פֿואישטי אין טיירה די מצרים אי איגמייוטי יי טו דיו; פור טנטו יו טי אינקומינדן אלה קושה אישטו אוי. ¹⁶ אי שירה קואנדו דירה אטי: נון שאלרי די קונטיגו; קי טי אמי אי אטו קשה קי ביין אאיל קונטיגו; ¹⁷ אי טומרש אלה אלישנה אי דאראש אינשו אוריגֿה אי אינלה פואירטה אי שירה אטי סיירבו די שיינפרי; אי טוביין אטו סיירבה ןהרש אנשי. ¹⁸ נון שי אינדורישה אינטוש אוגֿוש אינטו אינביאר אאיל הורו די (די) קון טיגו קי דובלאדו די פריסייו די אלקילדיזו סירביוטי שיאיש אנייוש אי בינדיזירטיאה יי טו דיו אינטודו לוקי הראש.	15 ¹ De fin de siete años haras šěmīṭāh. ² Y esta cosas de la šěmīṭāh: dexar todo dueño debda de su mano que adevdara en su compañero; non apretara a su compañero ni a su ermano, que llamo šěmīṭāh a Adonay. ³ A el estraño apretaras; [y] que sera a ti con tu ermano haras laxar tu mano. ⁴ De cierto, que non sera en ti deseaoz, que bendezir te bedizera Adonay en la tierra que Adonay, tu Dio, dán a ti eredad por eredarla. ⁵ De sierto, si oír oíras en boz de Adonay, tu Dio, por quardar por (por) hacer a toda la encomendança esta que yo encomendán oy; ⁶ Que Adonay, tu Dio, te bendixo como hablo a ti, y enprestaras ğentes muchas, y en ti non podestaran. ⁷ Quando sera en ti deseo[zo] de uno de tus ermanos, en una de tus çibdades, en tu tierra que Adonay, tu dio, dán a ti, non enforteças a tu coraçon, y non çierres a tu mano de tu ermano el deseozo; ⁸ Que abrir avriras a tu mano a él, y enprestar le enprestaras abondo de su halta que haltare a él, ⁹ See guardado a ti, de quanto sea coza con stu coraçon tortaveño, por dezir: llegose año de los siete, año de la šěmīṭāh, y enmalesersea to oǰo en tu erman. ¹⁰ Dar daras a él, non enmalesca tu corçon en tu dar él, que por la coza esta te bendizera Adonay, tu Dio, en todo th hecho, y en toda enbiadura de tu mano. ¹¹ Que por dezir: avrir avriras a tu mano a tu ermano, a tu mesquino, y a tu deseaozo en tu tierra. ¹² Qua[n]do sera vendido a ti tu ermano el ǰudió, o la ǰudia, y servirte asees años, y en el año el seteno lo enbiaras horro de cotigo. ¹³ Y quando lo enbiaras horro de contigo, non lo enbies en vazio; ¹⁴ Cargar cargas a él de tus oveǰas, y de tu era, y de [tu] larga, que bendixo Adonay, tu Dio, daras a él. ¹⁵ Y membras que siervo fueste en tierra de Miṣrāyim, y regomiote Adonay, tu Dio; por tanto yo te encomendán a la cosa oy. ¹⁶ Y sera quando dira a ti: non salre de contigo, que te ame, y tu casa, que bien a él contigo; ¹⁷ Y tomaras a la alesna, y daras en su oreja y en la puerta, y sera ti siervo de siempre; y también a tu sierva haras ansi. ¹⁸ Non se enduresa en tus oǰos en tun enbiar a él horro de (de) con tigo, que doblado de en todo lo que haras.
שלישי
^יט כׇּֽל־הַבְּכ֡וֹר אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר תַּקְדִּ֖ישׁ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שׁוֹרֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכ֥וֹר צֹאנֶֽךָ׃ ^כ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹאכְלֶ֙נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃ ^כא וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜וֹ מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ א֣וֹ עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ^כב בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ ^כג רַ֥ק אֶת־דָּמ֖וֹ לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ {פ}	¹⁹ טודו איל מיור קי שירה נאשידו אינטוש ואקאש אי אינטוש אוביגֿאש איל מאגֿו שנטיפֿיקראש אה יי טו דיו; נון סיירבאש קון מאיור די טו בואי אי נון טרישקיליש מיור די טוש אוביגֿש. ²⁰ אדילנטי די טו דיו לו קומירש אנייו אין אנייו איניל לוגר קי אישקוגֿירה אה יי טו אי טו קשה. ²¹ אי קואדו שירה איניל מאקולה קושֿו א[ו] שייגו טודה מקלוה מלה נון לו סקריפֿיסייש אה יי טו דיו. ²² אינטוש סיבדדיש לו קומירש איל אינקואנדו אי [איל] לימפייו אאונה קומו איל קורשו אי קומו איל סיירבו. ²³ דישיירטו אשו שנגרי נון קומאש; שוברי לה טיירה לו וירטירש קומו לאש אנוש.	¹⁹ Todo el mayor que sera nasido en tus vacas y en tus oveǰas, el macho santeficaras a Adonay, tu Dio, non seirvas con major de tu buey, y non trisquiles mayor de tus oveǰas. ²⁰ Adenante de Adonay, tu Dio, lo comeras año en año, el el lugar que escoğera Adonay, tu y tu casa. ²¹ Y quando sera en él macola, coxo [o] siego, toda macula mala, non lo sacrefiçies a Adonay, tu Dio. ²² En tus çibdades lo comeras, el enconado y el limpio auna, como el corso, y como el çiervo. ²³ Se seirto, a sus sangre non comas sobre; la tierra lo veteras como la aguas.
רביעי
טז ^א שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃ ^ב וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ ^ג לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃	16 ¹ גוארדה אמיש איל טימפרנו אי הרש פשקואה אה יי טו קי אין מיש איל טימפיראנו טי שאקו יי טו דיו מצרים די נוגֿי. ² אי שקריפֿיסיירש קרנירו אה יי טו דיו אוביגֿאש אי וקאש איניל לוגר קי אישקוגֿירה יי (טו דיו) פור אפוזינטר שו נומרי אאי. ³ נון קומש שוברי איל חמץ; שייטי דיאש קומירש שוברי איל סינסינייש פן די אפֿריאיסייון קי קון אפרישורנסה שאלישטי די טיירה די מצרים; פורקי מיי[מ]בריש אדיאה די טו שליר די טיירה די מצרים טודוש דיאש די טוש וידאש.	16 ¹ Guarda a mes el temprano, y haras Pasqua a Adonay, tu Dio, que en mes el temorano te saco Adonay, tu Dio, de Miṣrāyim de noche. ² Y sacrefiçiaras carnero a Adonay, tu Dio, oveǰas y vacas, en el lugar que escoğera Adonay, (tu Dio), por aposentar su nomre aí. ³ Non comas sobre él ḥāmēṣ; siete días comeras sobre él çençeñas, pan de afrıiçion, que con apresurança saliste de tierra de Miṣrāyim todos dias de tus vidas.
חמישי
^ד וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכׇל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃ ^ה לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ^ו כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃ ^ז וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃ ^ח שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ {ס}	⁴ אי נון שירה אפריסידו אטי לייבאדורה אינטודו טו טירמינו שייטי דיאש אי נון מאנה די לה קארני קי דיגולייאראש אינלה טרדי איניל דיאה איל פרימירו אלה מניייאנה. ⁵ נון פואידירש פור דיגולייר אאיל קרנירו אין אונה די טוש שיבדאדיש קי יי טו דיו דאן אטי; ⁶ קי שאלבו אאלי לואגר קי אישקוגֿירה יי טו דיו פור אפוזינטו שו נומרי אליי דיגוליירש אאיל קרנירו אינלה טארדי קומו פונירשי איל שול פלאזו טו שאליר די מצרים. ⁷ אי קוזמאראש אי קומירש איניל לוגאר קי אישקוגֿירה יי טו דיו איניל; אי קטארש פור לה מנייינה אי אנדארש אטוש טיינדאש. ⁸ שיאיש דיאש קומיראש סינסינייש אי איניל דיאה איל שיטינו דיטינימיינטו אה יי טו דיו; נון האגאש אוברה.	⁴ Y non sera apareçido a ti lievadura en todo tu termino siete días, y non mana de la carne de que degollaras en la tarde en el dia el primero a la mañana. ⁵ Non puederas por degollar a el carnero en una de tus çibdades que Adonay, tu Dio, dán a ti; ⁶ Que salvo a el lugar que esoğera Adonay, tu Dio, por apozentar su nomre, alli degollaras a el carnero en la tarde, como ponerse el sol, plazo tu salir de Miṣrāyim. ⁷ Y cozinaras, y comeras en el lugar que escoğera Adonay, tu Dio, en él; y cataras por la mañana, y andaras a tus teindas. ⁸ Sees días comeras çençeñas, y en el día el seteno detenimiento a Adonay, tu Dio; non hagas obra.
שישי
^ט שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃ ^י וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ^יא וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֘ךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֒ךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ ^יב וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ {פ}	⁹ שייטי שימנש קונטרש אטי; די אינפישאר פֿוש אינלה מייש אינפיסארש פור קונטאר שייטי שימנאש. ¹⁰ אי האראש פשקואה די שבועות אה יי טו דיו אבונדו די וילונטאד די טו מאנו קי דרש קומו טי בינדיזירה יי טו דיו. ¹¹ אי אליגרארטיאש אה דילאנטי די יי טו דיו טו אי טו היגֿה אי טו סיירבו אי טו סיירבה אי איל לוי קי אינטוש שיבדדיש אי איל פיליגרינו אי איל גואירפֿנו אי לה ביבדה קי אינטרי טי איניל לוגאר קי אישקוגֿירה יי טו דיו פור אפוזינטר שו נומרי אליי. ¹² אי מימבררש קי שיירבו פֿואישטי אין מצרים אי גוארדאדאש אי הרש אלוש פֿואירוש אישטוש.	⁹ Siete semanas contras a ti, de enpesar pos en la mies, enpeçaras por el contar siete semanas. ¹⁰ Y haras pascua de šaḅu˓ōt a Adonay, tu Dio, abondo de veluntad de tu mano que daras, como tu bedizera Adonay, tu Dio. ¹¹ Y alegrarteas a delante de Adonay, tu Dio, tu y tu hiǰo, y tu hiǰa, y tu siervo, y tu sierva, y el Lēwī que en tus çibdades, y el pelegrino, y el güerfano, y la bivda que entre ti, en el lugar que escoğera Adonay, tu Dio, por apozentar su nomre alli. ¹² Y membraras que siervo fueste en Miṣrāyim, y guardaras, y haras a los fueros estos.
שביעי
^יג חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאׇ֨סְפְּךָ֔ מִֽגׇּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃ ^יד וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ ^טו שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃ ^טז שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כׇל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָ֖ה רֵיקָֽם׃ ^יז אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ {ס}	¹³ פשקואה די אלש קבנייש הרש אטי שייטו דיאש אינטו אפנייר די טו אירה אי די טו לגאר. ¹⁴ אי אליגראטיאש אינטו פשקואה טו אי טו היגֿו אי טו היגֿה אי טו שיירבו אי טו סיירבה אי איל לוי אי איל פיליגרינו אי איל גואירפֿנו אי לה ביבדה קי אינטוש סיבדדיש. ¹⁵ שייטי דיאש פשקוארש אה יי טו דיו איניל לוגאר קי אישקוגֿירה יי קי טי בינדיזירה יי טו דיו אינטודו טו רינואיבו אי אין טודה היגֿה די טוש מנוש אי שיראש דישיירטו אליגרי. ¹⁶ טריש ויזיש איניל אנייו שירה אפריסידו טודו טו מאגֿו אדילנטי די יי טו דיו איניל לוגר קי אישקוגֿירה; אין פשקוא[ה] די לאש שינשינייאש אי אין פשקואה די לש שימנאש אי אין פשקואה די לש קבנייאש; אי נון שירה אפריסידו אה דילנטי די יי אין ואזיאו; ¹⁷ קאדה אונו קומו דדיבה דישו מנו קומו בינדיסייון די טו דיו קי דייו אטי.	¹³ Pascua de la cabañas haras a ti seite dias, en tu apañar de tu era y de tu larar. ¹⁴ Y alegrarteas en tu pascua, tu y tu hiǰo, y tu hiǰa, y tu seirvo, y tu sierva, y el Lēwī, y el pelegrino, y el güerfano, y la bivda que en tus çibdades. ¹⁵ Siete dias pascuaras a Adonay, tu Dio, en todo tu renuevo, y en toda hecha de tus manos, y seras de sierto alegre. ¹⁶ Tres veces en el año sera apareçido todo tu macho a delante Adonay, tu Dio, en el lugar que escoğera; en pascua de las çençeñas, y en pascua de las semanas, y en pascua de las cabañas, y non sera apareçido a delante de Adonay en vazio; ¹⁷ Cado uno como dadiva de su mano, como bendiçion de Adonay, tu Dio, que dio a ti.
מפטיר
במדבר כח ^כו וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ ^כז וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עוֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם אַ֣יִל אֶחָ֑ד שִׁבְעָ֥ה כְבָשִׂ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ ^כח וּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֔ד שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ ^כט עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ ^ל שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ ^לא מִלְּבַ֞ד עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד וּמִנְחָת֖וֹ תַּעֲשׂ֑וּ תְּמִימִ֥ם יִהְיוּ־לָכֶ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃	במדבר כח ²⁶ אי אניל דיאה די לאש פרימיריאש אין וואישטרו אלייגו פריסינטי נואיבו אה יי אין וואישטראש שימאנאש לייאמדורה די שנטידיאד שירה אאוש: נינגונה אוברה די שירוסייו נון הגדיש. ²⁷ אי אלייגארידיש אלשאסייון פור גואישמו ריסיביבלי אה יי טורוש היגֿוש די ואקה דוש ברויז אונו שייטי קרנירוש די אידאד די אנייו. ²⁸ אי שו פריסינטי סימולה אינבואילטה איניל אזייטי טאיש דייזמוש אה טודו איל אונו דוש דייזמוש אאיל ברביז איל אונו. ²⁹ דייזמו אאיל קרנירו איל אונו אה שייטי לוש קרנירוש. ³⁰ בקריטו די קברש אונו פור פירדונאר שוברי ווש. ³¹ אפֿואיראש דיל אלשסייון דיל תמיד אי שו פרישינטי הרידש; שאנוש שיראן אווש אי שוש טימ[פי]רסייוניש.	Bamidbar 28 ²⁶ Y en el dia de las primerias, en vuestro allegar peçente nuevo a Adonay en vuestra semanas, llamdura de santitdad sera a vos; ninguna obra de serviçio non hagades. ²⁷ Y allegaredes alsaçion por güesmo reçevivle a Adonay, toros hiǰos de vaca dos, barvez uno, siete carneros de edad de año. ²⁸ Y su preçente, semola enbuelta en el aziete, tres diezmos a toro el uno, dos diezmos a el barvez el uno. ²⁹ Diezmo diezemo a el carnero el uno, a siente los carneros. ³⁰ Cabrito de cabras uno, por perdonar sobre vos. ³¹ Afuera del alsaçion de tāmīd y su presente haredes; sanos serán a vos, y sus tem[pe]raçiones.

This is the text of the Ladino translation of the Shavuot Day Two readings from Deuteronomy 14:22-16:17 (and the Maftir: Numbers 28:26-31) as transcribed by Moshe Lazar in his Ladino Pentateuch: (Constantinople, 1547) (1988), and retranscribed as digital text by Shmuel Gonzales (2026).