בְּרוּכָה אַתְּ יָהּ מְקוֹר הַחַיִּים,
בּוֹרֵאת אוֹר וּמַרְחֶקֶת חֹשֶׁךְ,
הַפּוֹרֶשֶׂת אֲרָצוֹת וּפוֹתַחַת דְּרָכִים.

בְּרוּכָה אַתְּ יָהּ מְקוֹר הַחַיִּים,
יוֹצֶרֶת הָאָדָם בִּתְבוּנָה,
נוֹתֶנֶת בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים
וְנוֹפַחַת רוּחַ אֱלֹהִים לְנַגֵּן בָּם.

בְּרוּכָה אַתְּ יָהּ מְקוֹר הַחַיִּים,
שֶׁעֲשִׂיתִינִי בְּצַלְמֵךְ,
שֶׁעֲשִׂיתִינִי בַּת־חוֹרִין,
שֶׁעֲשִׂיתִינִי אֲנִי.

בְּרוּכָה אַתְּ יָהּ, אִמִּי,
אֵם כָּל חַי הַפּוֹרֶשֶׂת עָלַי כְּנָפֵךְ –
הֲיִי לִי מַחֲסֶה וְאֹהֶל,
תְּנִי לַיָּעֵף כֹּחַ.

הלל הזקן אומר
למקום שלבי אוהב לשם רגלי מוליכות אותי
על פי תוספתא סוכה ד

הַנַּח לְרַגְלַי לָלֶכֶת
לַמָּקוֹם
שֶׁלִבִּי אוֹהֵב
פְּתָח לִבִּי לְאֶהֹב
אֶת הַמָּקוֹם
אֵלָיו רַגְלָי הוֹלְכוֹת.