💬 מגילת יונה | Megillat Yonah with its Yevanic (Judeo-Greek) Targum ca. 14th c.

Contributor(s):

Isaac Gantwerk Mayer (transcription & naqdanut), Unknown Translator(s) and the Masoretic Text

Shared on:

23 September 2023 under the Creative Commons Attribution-ShareAlike (CC BY-SA) 4.0 International copyleft license

Categories:

Yonah, Yom Kippur Readings

Tags:

52nd century A.M., Judeo-Greek, Yevanic, תרגום targum, 14th century C.E., Greek speaking Jewry, Greek translation

This is a 14th-century translation of the entire book of Jonah into Judeo-Greek or Yevanic, the traditional language of the Romaniote community of Byzantium. To quote the Judeo-Greek expert Julia G. Krivoruchko, it “exhibits a fusion of contemporary vernacular language with archaic elements” and “favors an extremely literal translation style.” This translation was first published in Greek transcription by the Dutch Hellenist Dirk Christiaan Hesseling, who misdated it to the 12th-century based on a mix-up between the Seleucid and common eras. Included as part of a Romaniote maḥzor (Bodleian Library MS. Oppenheim Add. 8° 19), this translation was almost certainly in use as a targum for the reading of Jonah as the Yom Kippur minḥah haftarah. Meir ben Isaac Katzenellenbogen (ca. 1482–1565) states…(Responsa, No. 78) that in Candia (Heraklion) the hafṭarah for Yom Kippur Minḥah was, with the exception of the first three verses, read in Greek (comp. Zunz, G.V. p. 413, note). In the original manuscript the majority of verses are preceded with a few words of the Hebrew, a common practice for written targumim.

TOGGLE COLUMNS (on/off):

ADJUST COLUMN POSITIONS: select the column header cell and drag it where you want. show me!

COPY INDIVIDUAL COLUMN(S): use CopyTables, a browser extension.

TABLE HELP

Source (Hebrew)	Translation (Yevanic/Judeo-Greek (in Greek script))	Translation (Yevanic/Judeo-Greek (in Hebrew script))
פרק א׳	Κεφάλαιο Αʹ	קֵפָלֵיוֹ א׳
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יוֹנָ֥ה בֶן־אֲמִתַּ֖י לֵאמֹֽר׃	Καὶ ἦτον προφητεία Κυρίου πρὸς Ιονα υἱοῦ Αμιταϊ τοῦ εἰπεῖν·	קֵאִיטוֹן פְרוֹפִיטִיאָה קִירִיאוּ פְּרוֹשׁ יוֹנָה אִיוּ אֲמִתָּי טוּאִיפִּין׃
ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃	Ἀνάστα, πορεύγου πρὸς Νινβε τὴν πόλη τὴν μεγάλη καὶ διαλάλησε ἐπὶ αὐτὴν, ὃτι ἐνέβην ἡ κακία αὐτὴν ἐνώπιόν μου.	אַנַשְׁטָא פּוֹרֶבְגוּ פְּרוֹשׁ נִנְוֶה טִין בּוֹלִי טִין מֶגָלי קֶדִֿיאָלָלִישֶי אִיפִּי אַפְטִין אוֹטִי אֶנֶבִין אִיקָקִיאָה אַפְטִין אֶנוֹפִּיאוֹמוּ:
וַיָּ֤קׇם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה ׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָֽה׃	Καὶ ἐνεστάθην Ιονα τοῦ ἀποδράξει εἰς Θαρσις ἀπὸ ἐνώπιον Κυρίου, καὶ ἐκατέβην Ιαφο καὶ ηὗρεν καράβι ἐρχάμενη Θαρσις, καὶ ἔδωκεν μιστάριν αὐτήν κ’ ἐκατέβην αὐτὴν τὸ ἐλθεῖ με ταύτους εἰς Θαρσις ἀπὸ ἐνώπιον Κυρίου.	קֶאֶנֶשְׁטָתִין יוֹנָה טוֹאַפִּידְרַקְשִי אִישְׁתַּרְשִׁישׁ אַפּוֹאֶנוֹפִּיאוֹן קִירִיאוּ קֶקַטֵבִין יָפוֹ קֶאִיבְרֵן קָרָבִי אֶרְכָמֵנִי תַּרְשִׁישׁ קֵאֶדוֹקֶן מִישְטָרִין אַפְטִיש קֶקַטֵבִין אֵנפְטִין טוֹאֵלְתִי מֵטַפְטוּש אִישְטַרְשִׁישׁ אַפוֹאֶנוֹפִיאוֹן קִירִיאוּ:
וַֽיהֹוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃	Καὶ ὁ Κύριος ἔρριξεν ἄνεμο μεγάλην πρὸς τὴν θάλασσα καὶ ἦτον λαίλαπας μέγας ἐν τὴν θάλασσα καὶ τὸ καράβι ἐδιαλογίζετον τὸ συντριβεῖ.	קוֹקִירִיאוֹשׁ אֶרִיקְשֵן אָנֵמוֹ מֶגָלִין פְּרוֹש טִין תָלָשָׁא קֵאִיטוֹן לֶלָפָּש מֶגָש אֵינְטִין תָלָשָׁא קֶטוֹקָרָבִי אֶדִיאַלוֹיִיזֶטוֹן טוֹשִיתְרִיבִי׃
וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃	Κ’ ἐφοβήθησαν οἱ ναῦτες καὶ ἐκρεύγασαν ἀνὴρ πρὸς θεὸν αὐτοὺς κ’ ἔρριξαν τὰ σκεύη ὃς ἐν καράβι πρὸς τὴν θάλασσα τὸ ἀλαφρύνει ἀπὸ ἐπὶ αὐτοὺς· καὶ ὁ Ιονα ἐκατέβην πρὸς τὰ σκιστὰ τοῦ καραβιοῦ κ’ ἐκοιμήθη κ’ ἐκατηφοριάστη.	קֶפֿוֹבִיתִישָׁן אִינַפְטֶשׁ קֶאֶגְּרֶבְגָשָאן אָנִיר פְּרוֹשׁ תֵאוֹן אַפְטוֹשׁ קֶרִיקְשָן טַשְׁקֵבִי אוֹש אִינְקָרָבִי פְּרוֹש טִין תָלָשָׁא טוֹאַלַפְרִינִי אַפּוֹאִיפִּי אַפְטוּשׁ קוֹ יוֹנָה אֶקַטֵבִין פְּרוֹשׁ טַשְׁקִישׁ טָא טוּקַרָבִיאוּ קֶקִימִיתִי קֵקַטִיפוֹרִיאַשְׁטִי׃
וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה־לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם ק֚וּם קְרָ֣א אֶל־אֱלֹהֶ֔יךָ אוּלַ֞י יִתְעַשֵּׁ֧ת הָאֱלֹהִ֛ים לָ֖נוּ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃	Κ’ ἐσίμωσεν εἰς αὐτὸν ὁ μέγας ναύκληρος καὶ εἶπεν εἰς αὐτόν· τί ἐσένα, κατηφοριασμένε; ἀνάστα, ἐπικαλήσου πρὸς Θεό σου, πολλαχόθε να μεταμελεθῇ ὁ Θεὸς εἰς ἐμᾶς καὶ οὐ ἀπολεστοῦμε.	קֶשִׁימוֹשֶן אִישׁ אַפְטוֹן אוּמֶגָש נַפְקְלֶרוֹשׁ קֵאִיפֵּן אִישְׁאָפְטוֹן טִי אֶשֶׁינָא קַטִיפוֹרִיאַזְמֶנֶי אַנַשְׁטָא אֶפִּיקַלִישוּפְּרוֹש תֵאוֹשוּ פּוֹלָכוֹדֶּי נַמֶטָמֶלֶתִי אוֹתֵאוֹש אִישֵמָש קֶאוּ אַפּוֹלֶשְטוּמֵי׃
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת וְנֵ֣דְעָ֔ה בְּשֶׁלְּמִ֛י הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ וַיַּפִּ֙לוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיִּפֹּ֥ל הַגּוֹרָ֖ל עַל־יוֹנָֽה׃	Καὶ εἶπαν ἀνὴρ πρὸς ἑταῖρον αὐτοῦ· πορευτῆτε καὶ ρίξωμε σκραφνία κ’ ἐννοήσωμε τίνος ἡ κακωσύνη ἡ ταύτη εἰς ἐμᾶς. κ’ ἔρριξαν σκραφνία καὶ ἔπεσεν τὸ σκραφνὶ ἐπὶ Ιονα.	קֵאִיפַּן אָנִיר פְּרוֹשׁ אֵטֵירוֹן אַפְטוּ פּוֹרֶפְטִיטֵי קֶרִיקְשׁוֹמֵי שְקְרַפְנִיאָה קֶנוֹאִישׁוֹמֵי טִינוֹש אִיקַקוֹשִׁינִי אִיטַפְטִי אִישֶׁמָשׁ קֶרִיקְשַן שְקְרַפְנִיאָה קֵאפֶּשֶׁן טוֹשְקְרַפְנִי אֵיפִּין יוֹנָה׃
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה־נָּ֣א לָ֔נוּ בַּאֲשֶׁ֛ר לְמִי־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ מַה־מְּלַאכְתְּךָ֙ וּמֵאַ֣יִן תָּב֔וֹא מָ֣ה אַרְצֶ֔ךָ וְאֵֽי־מִזֶּ֥ה עַ֖ם אָֽתָּה׃	Καὶ εἶπαν πρὸς αὐτὸν· ἄγγειλε ἐδὰ εἰς ἐμᾶς ἰν ὅς εἰς τίνος ἡ κακωσύνη ἡ ταύτη εἰς ἐμᾶς, τί ἔργο σου καὶ ἀπὸ ποῦ ἦλθες, τί ἠγῆ σου καὶ ποῦ ἀπὸ ποῖο λαὸν ἐσύ;	קֵאִיפֵּן פְּרוֹשׁ אַפְטוֹן אַנַגִּילֵי אֶדָא אִישֶמָש אֶנֶאוֹש אִיש טִינוֹש אִיקַקוֹשִינִי אִיטַפְטִין אִישֶמָש טִי אֶרְגוֹשוּ קַפּוֹפּוּ אֵלְתִיש טִי אִיִישוּ קֵפּוּ אַפּוֹפִּיאוֹ לָאוֹן אֶשִי׃
וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת־יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הַיַּבָּשָֽׁה׃	Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς· Ἑβραῖος ἐγὼ καὶ τὸν κύριο θεὸ τῶν οὐρανῶν ἐγὼ φοβοῦμαι ὃς ἔποικεν τὴ θάλασσα καὶ τὴ ξερά.	קֵאִיפֶּן פְּרוֹשׁ אַפְטוּש אֶבְרֵיאוֹש אֶגוֹ קֵטוֹגִּירִיאוֹ תֵאוֹ טוֹנוּרָנוֹ אֶגוֹ פוֹבוּמֵי אוֹש אֶפִּיקֶן טִיתָלָשָא קֶטִיקְשֶרָא׃
וַיִּֽירְא֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ יִרְאָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑יתָ כִּֽי־יָדְע֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־מִלִּפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא בֹרֵ֔חַ כִּ֥י הִגִּ֖יד לָהֶֽם׃	Καὶ ἐφοβέθησαν οἱ ἄνδρες φόβο1 μεγάλη καὶ εἶπαν πρὸς αὐτόν· τί ταύτην ἔποισες; ὅτι ἔγνωσαν οἱ ἄνδρες ὅτι ἀπὸ ἐνώπιον Κυρίου ἐκεῖνος ἀποδράχνει, ὅτι ἐνέγγειλεν εἰς αὐτούς.	קֶפוֹבִיתִישָן אִיאַדְּרֶש פוֹבֶרָא מֵגָלִי קֵאִיפָּן פְּרוֹשׁ אַפְטוֹן טִי טַפְטִין אֵיפִּישֵש אוֹטִי אֶגְנוֹאָן אִיאַדְּרֵש אוֹטִי אַפּוֹאֶנופִּיאוֹן קִרִיאוּ אֶיקִינוֹש אַפּוֹדְרַכְנִי אוֹטִיאֶנֶגִּילֶן אִיש אַפְטוּש׃
וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ מַה־נַּ֣עֲשֶׂה לָּ֔ךְ וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעָלֵ֑ינוּ כִּ֥י הַיָּ֖ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵֽר׃	Καὶ εἶπαν πρὸς αὐτὸν· τί ποίσωμε εἰς ἐσὲ καὶ σιγήσῃ ἡ θάλασσα ἀπὸ ἐπὶ ἐμᾶς; ὅτι ἡ θάλασσα πορευγόμενον καὶ λαιλαπίζον.	קֵאִיפָּן פְּרוֹש אַפְטוֹן טִי פִּישׁוֹמֵי אִישֶשֶי קֶשִיִישִי אִיתָלָשָא אַפּוֹאִיפִּי אֵמָש אוֹטִי אִיתָלָשָא פּוֹרֶבְגוֹמֶנוֹן קֵלֶלַפִּיזוֹן:
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֙וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃	Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς· σηκώσετέ με καὶ ρίξετέ με πρὸς τὴν θάλασσα καὶ σιγήσῃ ἡ θάλασσα ἀπὸ ἐπὶ ἐσᾶς, ὅτι γινώσκω ἐγὼ ὅτι ἐδικός μου ὁ λαίλαπας ἐτοῦτος ἐπὶ ἐσᾶς.	קֵאִיפֵּן פְּרוֹש אַפְטוֹּ שִיקוֹשֶטֶמֶי קֶרִיקְשֶטֶמֵי פְּרוֹש טִין תָלָשָא קֶשִיִישִי אִיתָלָשָא אַפּוּאִיפִּי אֶשָש אוֹטִי יִינוֹשְקוֹ אֶגוֹ אוֹטִי אֶדִיקוֹזְמוּ אוֹלֶלָפָּש אֶטוּטוֹש אִיפֵּי אֵשָש׃
וַיַּחְתְּר֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים לְהָשִׁ֛יב אֶל־הַיַּבָּשָׁ֖ה וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ כִּ֣י הַיָּ֔ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵ֖ר עֲלֵיהֶֽם׃	Κ’ ἔλαμναν οἱ ἄνδρες τὸ στρέψει πρὸς τὴν ξερὰ καὶ οὐ ἐδυνάστησαν, ὅτι ἡ θάλασσα πορευγόμενον καὶ λαιλαπίζον ἐπὶ αὐτούς.	קֶלָמְנָן אִיאַדְּרֶש טוֹ שְטְרֶפְשִין פְּרוֹש טִיקְשֶרָא קֶאוּ אֶדִינַשְטִישָן אוֹטִי אִיתָלָשָא פּוֹרֶבְגוֹמֶנוֹן קֶלֶלַפִּיזוֹן אִיפִּי אַפְטוּש׃
וַיִּקְרְא֨וּ אֶל־יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמְר֗וּ אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ אַל־נָ֣א נֹאבְדָ֗ה בְּנֶ֙פֶשׁ֙ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּתֵּ֥ן עָלֵ֖ינוּ דָּ֣ם נָקִ֑יא כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר חָפַ֖צְתָּ עָשִֽׂיתָ׃	Κ’ ἐπικαλήστησαν πρὸς κύριον καὶ εἶπασι· παρακαλοῦμε, Κύριε, μὴ ἐδὰ ἀπολεστοῦμε ἐν ψυχὴ τοῦ ἀνὴρ ἐτουτουνοῦ, καὶ μὴ δώσῃς ἐν τὸ ἐπὶ ἐμᾶς αἷμαν ἀθῶο, ὅτι ἐσὺ, Κύριε, καθὼς ἐθέλησες ἔποισες.	קֶפִּיקַלִישְטִישָן פְּרוֹש קִירִיאוֹן קֶאִיפָּשִי פָּרָקלוּמֵי קִירִיאֵי מִי אֶדָא אַפּוֹלֶשְטוּמֶי אֵין פְּשִיכִי טוּאָנִיר אֶטוּטוּנוּ קֶמִי דוֹשִיש אַנְתוֹ אִיפִּי אֶמָש אֶמָן אַתִיאוֹ אוֹטִי אֶשִי קִירִיאֵי קַתוֹש אֶתֶלִישֶש אֶפִּישֶש׃
וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃	Κ’ ἐσήκωσαν τὸν Ιονα κ’ ἔρρηξαν αὐτὸν πρὸς τὴ θάλασσα κ’ ἐστάθην ἡ θάλασσα ἀπὸ ἐβρισμὸν αὐτόν.	קֶשִיקוֹשָן טוֹן יוֹנָה קֶרִיקְשָאן אַפְטוֹן פְּרוֹש טִין תָלָשָא קֶשְטָתִין אִיתָלָשָא אַפוּ אֶבְרִיזְמוֹן אַפְטוּ׃
וַיִּֽירְא֧וּ הָאֲנָשִׁ֛ים יִרְאָ֥ה גְדוֹלָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּֽזְבְּחוּ־זֶ֙בַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַֽיִּדְּר֖וּ נְדָרִֽים׃	Κ’ ἐφοβήθησαν οἱ ἄνδρες φοβέρα μεγάλη τὸν Κύριο κ’ ἐθυσίασαν θυσία εἰς Κύριο κ’ ἐτάχτησαν τάγματα.	קֶאפוֹבִיתִישָאן אִיאַדְּרֶש פוֹבֶרָא מֵגָלִי טוֹן קִירִיאוֹ קֶתִישִיאָשָן תִישִיאָה אִישְקִירִיאוֹ קֶטַכְטִישָן טַגְמָטָא׃
פרק ב׳	Κεφάλαιο Βʹ	קֵפָלֵיוֹ ב׳
וַיְמַ֤ן יְהֹוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃	Κ’ ἐθάρρωσεν ὁ Κύριος ἐχτύο μεγάλο τὸ καταπεῖ τὸν Ιονα κ’ ἦτον Ιονα ἐν ἔγγατα τοῦ ἐχτύου τρεῖς ἡμέρες καὶ τρεῖς νύχτες.	קֶטַרוֹשֶן אוֹקִירִיאוֹש אֶכְטִיאוֹ מֶגָלוֹ טוֹקַטָפִּי טוֹן יוֹנָה קִיטוֹן יוֹנָה אֶנֶיגָּטָא טוּאֶכְטִיאוּ טְרִיש אִימֶרֶש קֶטְרִיש נִיכְטֵש׃
וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה׃	Κ’ ἔψαλεν Ιονα πρὸς Κύριον θεὸν αὐτὸν ἀπὸ ἔγγατα τοῦ ἐχτύου.	קֶפְּשָלֵן יוֹנָה פְּרוֹש קִירִיאוֹן תֵאוֹן אַפְטוֹן אַפּוֹאֶגָּטָא טוּאֶכְטִיאוּ׃
וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָ֠אתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהֹוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי׃	Καὶ εἶπεν· ἐπικαλήστηκα ἀπὸ στενοχωρία εἰς ἐμὲν πρὸς κύριο κ’ ἐπιλογήθηκέ με, ἀπὸ γαστέρα ἅδοῦ ἐβόησα ἔκουσες φωνή μου.	קֵאִיפֵּן אֶפִּיקַלִישְטִיקָא אַפּוֹ שְטֵינוֹכוֹרִיאָה אִיש אֵימֵן פְּרוֹש קִירִיאוֹ קֶפִּילוֹיִיתִיקֶמֶי אַפּוֹאַשְטֶרָא אָדוּ אֶבוֹאָשָא אֶקוּשֶש פוֹנִימוּ׃
וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כׇּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃	Κ’ ἔρρηξές με βυθὸς ἐν πέλαγο θαλάσσου καὶ ποτάμια ἐπεριγυρίσασί με, πᾶν συθρύμματά σου καὶ κύματά σου ἰπὲ ἐμὲν ἐδιάβησαν.	קֶרִיקְשֶזְמֶי בִיתוֹש אֵין פֶּלַגוֹ תָלָשוּ קֶפּוֹטָמִיאָה אֶפֶּרִיייִרִישַשִי מֶי פַּאן שִיתְרִימָטָשוּ קֶקִימָטָשוּ אִיפִּיאֶמֶן אֶדִיאָבִישָא׃
וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קׇדְשֶֽׁךָ׃	Καὶ ἐγὼ εἶπα· ἐπιβγάλτηκα ἀπὸ ἐναντίου ἐφταλμῶ σου, μόνο προσβαλῶ τὸ πιβλέψει πρὸς ναὸν ἁγιωσύνης σου.	קֶאגוֹ אִיפָּא אֶפִּיבְגַלְטִיקָא אַפּוֹאֶנַדִּיאוּ אֶפְטַלְמוֹשוּ מוֹנוֹ פְּרוֹזְבָלוֹ טוֹפִּיבְלֶפְּשִי פְּרוֹש נָאוֹן אַיוֹשִינִישוּ׃
אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי׃	Ἐπεριγύρισά με ὕδατα ὡς ρωθοῦνι, ἄβυσσος ἐπεριγύρισέ με, παπύρι στρωμένο εἰς κεφάλι μου.	אֶפֶרִייִירִישָמֵי אִידָטָא אוֹש רוֹתוּנִי אַבִישוֹש אֶפֶּרִיִירִישַ מֵי פָּפִירִי שְטְרוֹמֶנוֹ אִיש קֶפָלִימוּ׃
לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃	Εἰς ἄκρες ὀρέων ἐκατέβηκα, ἠ γῆς μουχλῶν αὐτὴν ἐν περὶ μοῦ εἰς ναιῶνα καὶ ἐνέβασες ἀπὸ βόθρον ζωές μου, Κύριε θεέ μου.	אִיש אַקְרָן אוֹרֶאוֹן אֶקַטֵבִיקָא אִיִיש מוּכְלוֹן אַפְטִין אֵין בְּרִימוּ אִיש נֶאוֹנָא קֶאֶנֶבָשֶש אַפּוֹבְוֹתְרוֹן זוֹאֶזְמוּ קִירִיאֶי תֶאֶמוּ׃
בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהֹוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קׇדְשֶֽׁךָ׃	Ὅταν ἐρεθύμισεν ἐπὶ ἐμὲ ψυχή μου, τὸγ γύριον ἐμνήστηκα καὶ ἦρθεν πρὸς ἐσὲν ἡ ψαλμουδία μου πρὸς ναὸν ἁγιωσύνης σου.	אוֹדָּאן אֶרֶתִימִישֶן אִיפִּי אֶמֶי פְּשִיכִימוּ טוֹגִּירִיאוֹן אֶמֶנִישְטִיקָא קֶאִירְתֶן פְּרוֹש אֶשֶן אִיפְּשַלְמוּדִיאָמוּ פְּרוֹש נָאוֹן אַיוֹשִינִישוּ׃
מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃	Οἱ φυλάχοντες ομάταια ψωματινά, πίστιν αὐτῶν καταλείπουν.	אוֹפִלַכוֹדֵּש אוֹמַטִיאָה פְּשוֹמָטֵינא פִישְטין אַפְטוֹן קָטַלִיפּוּ׃
וַאֲנִ֗י בְּק֤וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה־לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַיהֹוָֽה׃	Καὶ ἐγὼ μὲ φωνὴν δοξολογίας θυσιάσω εἰς ἐσέν· ὡς ἐτάχτηκα πλερώσω, σωτερία εἰς Κύριο.	קֶאֶגוֹ מֶפוֹנִין דוֹקְשׂולוֹיִיאש תִישִיאָשוֹ אִישֶשֶן אוֹש אֶטַכְטִיקָא פְּלֶרוֹשוֹ שוֹטֵרִיאָה אִיש קִירִיאוֹ׃
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה׃	Καὶ εἶπεν ὁ Κύριος τοῦ ἐχτύου καὶ ἐξέρασεν τὸν Ιονα πρὸς τὴ ξερὰ.	קֶאִיפֶּן אוֹקִירִיאוֹש טוּאֶכְטִיאוּ קֶאֶקְשֶרָשֶן טוֹן יוֹנָה פְּרוֹש טִיקְשֶירָא׃
פרק ג׳	Κεφάλαιο Γʹ	קֵפָלֵיוֹ ג׳
וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃	Καὶ ἦτον προφητεία Κυρίου πρὸς Ιονα δεύτερην τὸ εἰπεῖ·	קִיטוֹן פְּרוֹפְיטִיאָה קִירִיאוּ פְּרוֹש יוֹנָה דֶפְטֶרִין טוֹאִיפִּי׃
ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃	Ἀνάστα, πορεύγου πρὸς Νινβε τὴν πόλη τὴ μεγάλη κ’ ἐδιαλάλησε πρὸς αὐτὴν τὸ διαλαλημὸ ὃς ἐγὼ λαλῶ πρὸς ἐσέ.	אַנַשְטָא פּוֹרֶבְגוּ פְּרוֹש נִינְוֶה טִין פוֹלִי טִין מֶגָלִי קֶדִיאָלָלִישֶי פְּרוֹש אַפְטִין טוֹדִיאַלָלִימוֹ אוֹש אֶגוֹ לָלוֹ פְּרוֹש אֶשֶי׃
וַיָּ֣קׇם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃	Καὶ ἐνεστάθην Ιονα κ’ ἐπορεύτην πρὸς Νινβε κατὰ ἐνώπιον Κυρίου, κ’ ἡ Νινβε ἦτον κάστρο μεγάλη εἰς θεό, πορπάτημα τριῶν ἡμερῶν.	קֶאֶנֶשְטָתִין יוֹנָה קֶאפּוֹרֶפְטִין פְּרוֹש נִינְוֶה קָטַאֶנוֹפִּיאוֹן קִירִיאוּ קִינִינְוֶה אִיטוֹן קַשְׁטְרוֹ מֶגָלִי אִיש תֵיאוֹ פּוֹרְפַּטִימָא טְרִיאוֹן אִימֵרוֹן׃
וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃	Κ’ ἔρχισεν Ιονα τὸ ἐλθεῖ εἰν κάστρο πορπάτημα ἡμερου ἑνός κ’ ἐδιαλάλησαν καὶ εἶπεν· ἀκόμη σαράντα ἡμέρες κ’ ἡ Νινβε ἐχτρεπόμενη.	קֶרְכִישֶן יוֹנָה טוֹאֶלְתִי אִין קַשְטְרוֹ פּוֹרְפָּטִימָא אִימֵרוֹ אֶנוֹש קֶדִיאָלָלִישֶן קֶאִיפֶן אָקוֹמִי שָׁרָדָּא אִימֶרֶש קִינִינְוֶה אֶכְטֶרְפוֹמֶנִי׃
וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם׃	Κ’ ἐπίστεψαν ἄντρες Νινβε ἐν θεὸν κ’ ἐδιαλάλησαν νηστεί α κ’ ἐφόρεσαν σακκὶ ἀπὸ μέγαν αὐτῶν καὶ ὡς μικρὸν αὐτῶν.	קֶפִּישְטֶפְשָן אַדְּרֵש נִינְוֶה אֵין תֵאיוֹן קֶדִיאָלָלִישָן נִישְטִיאָה קֶפוֹרֶשָן שַקִי אַפּוֹמֶגָן אַפְטוֹן קֶאוֹש מִיקְרוֹן אַפְטוֹן׃
וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קׇם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃	Κ’ ἔφτασεν ὁ λόγος πρὸς βασιλέο Νινβε, κ’ ἐνεστάθην ἀπὸ θρόνον αὐτοῦ κ’ ἐδιαπέρασε στολὴν αὐτὸν ἀπὸ ἐπὶ αὐτὸ, κ’ ἐσκεπάστην σακκὶ κ’ ἐκάθισεν ἐπὶ τὴν στάχτη.	קֶפְטָשֶן אוֹלוֹגוֹש פְּרוֹש בָשִילֵיאוֹ נִינְוֶה קֶאנֶשְטָתִין אַפּוֹתְרוֹנוֹן אָפְטוּ קֶדִיאַפֶּרָשֶן שְטוֹלִין אַפְטוּן אַפּוֹאִיפִּי אַפְטוֹ קֶשְקֶפַּשְטִין שָקִי קֶקַתִישֶן אֶפִּיטִין שְטַכְטִי׃
וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃	Κ’ ἐδιαλάλησεν, καὶ εἶπε ἐν Νινβε ἀπὸ ὁρισμὸν τοῦ βασιλέου καὶ μεγάλων αὐτῶν τὸ εἰπεῖν· ὁ ἄθρωπος καὶ τὸ χτῆμα καὶ τὸ βουκολιό καὶ τὸ ποίμιο μὴ γευτοῦν τίποτας καὶ μὴ νομευτοῦν καὶ ὕδωρ μὴ πιοῦσιν.	קֶדִיאָלָלִישֶן קִיפֵּי אֵין נִינְוֶה אַפּוֹאוֹרִיזְמוֹן טוּבַשִילֵאוֹ קֶמֶגָלוֹן אַפְטוֹן טוֹאִיפִּין אוֹאַתְרוֹפּוֹש קֶטוֹכְטִימָא קֶטוֹבוּקוֹ לֶאוֹ קֶטוֹפִּימִיאוֹ מִי יֶפְטוּן טִיבוֹטָש קֶמִי נוֹמֶפְטוּן קֶאִידוֹר מִיפִּיאוּשִין׃
וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחׇזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃	Καὶ σκεπαστοῦν σακκιὰ ὁ ἄθρωπος καὶ τὸ χτῆμα κ’ ἐπικαληστοῦν πρὸς θεὸν ἐν δύναμην, καὶ στραφοῦν ἀνὴρ ἀπὸ ὁδὸν αὐτῶν τὴν κακὴ κ’ ἀπὲ τὴν ἀδικία ὃς ἰπαλάμες αὐτῶν.	קֶשְקֶפַּשְטוּן שָקָא אוֹ אַתְרוֹפּוֹש קֶטוֹכְטִימָא קֶפִּיקַלִישְטוּן פְּרוֹש תֵיאוֹן אֵינֶידִינָמִין קֶשְטְרָפוּן אֵינֵי אַפּוֹאוֹדוֹן אַפְטוּן טִין קַקִי קַאפֵּטִין אַדִיקִיאָה אוֹש אִיפַּלָמֵש אַפְטוֹן׃
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃	Τίς γινώσκει; στραφῇ καὶ μεταμελεθῇ ὁ θεὸς ἐμᾶς καὶ στραφῇ ἀπὸ ὀργὴ θυμοῦ αὐτὸν καὶ οὐ ἀπολεστοῦμε.	טִיש יִינוֹשְקִי שְטְרָפִי קֶמֶטַמֶלֶתִי אוֹתֵיאוֹש אֶמָש קֶשְטְרָפִי אַפּוֹ אוֹרְיִי תִימוּ אַפְטוֹן קֶאו אפולשטומי׃
וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַעֲשׂוֹת־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃	Κ’ εἶδεν ὁ θεὸς τὰ ποίματα αὐτῶν, ὅτι ἐστράφησαν ἀπὸ ὁδὸν αὐτῶν τὴ κακὴ, κ’ ἐμεταμελέθην ὁ θεὸς ἐπὶ τὴν κακωσύνη ὡς ἐλάλησεν τὸ ποίσει εἰς αὐτούς, καὶ οὐ ἔποισεν.	קִידֵן אוֹתֵיאוֹש טַפִּימָטָא אַפְטוֹן אוֹטִי אֶשְטְרָפִישָן אַפּוֹאוֹדוֹן אַפְטוֹן טִי קַקִי קֶמֶטַמֶלֶיתִין אוֹתֵיאוֹש אִיפִּיטִין קָקוֹשִינִי אוֹש אֶלָלִישֶן טוֹפִּישִי אִישַפְטוּש קֶאוּ אֶפִּישֶן׃
פרק ד׳	Κεφάλαιο Δʹ	קֵפָלֵיוֹ ד׳
וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ׃	Κ’ ἐκακώθην πρὸς Ιονα κακωσύνη μεγάλη καὶ ὀργίστην εἰς αὐτόν.	קֶקָקוֹתִין פְּרוֹש יוֹנָה קַקוֹשִינִי מֶגָלִי קֶאוֹרְיִישְטִין אִיש אַפְטוֹן׃
וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֶל־יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה׃	Κ’ ἔψαλεν πρὸς κύριον καὶ εἶπεν· παρακαλῶ, δέσποτα Κύριε, πάντως αὐτὸς ὁ λόγος μου ὡς ἔστι νὰ εἶμαι ἐπὶ ἡγῆ μου; ἐπὶ οὕτως ἐπρότρεψα τὸ ἀποδράξει εἰς Θαρσις, ὅτι ἔγνωα ὅτι ἐσὺ ὡς κύριος ἐλέημος καὶ οἴχτιρμος, μακρόθυμος καὶ πολυέλεος κ’ ἐμεταμελέθης ἐπὶ τὴν κακωσύνη.	קֶפְּשָלֵן פְּרוֹש קִירִיאוֹן קֶאִיפֶּן פָּרָקלוֹ דֶשְפּוֹטָא קִירִיאֵי פָּדּוֹש אַפְטוֹש אוֹלוֹגוֹזְמוּ אוֹש אֶשְטִי נָמִי אִיפִּי אִיִימוּ אִיפִּי אוּטוֹש אֶפְּרוֹטֶרֶפְּשָא טוֹאַפִּידְרַקְשִי אִיש תַּרְשִיש אוֹטִיאֶגְנוֹאָה אוֹטִי אֶשִי אוֹש קִירִיאוֹש אֶלֶיְמוֹש קֶכְטִירְ מוֹש מַקְרִיתִימוֹש קֶפּוֹלֵלִיאוֹש קֶמֶטַמֶ לֶתִיש אִיפִּין טִיקָקוֹשִינִי׃
וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃	Κ’ ἐδά, Κύριε, ἔπαρε ἐδὰ τὴ ψυχή μου ἀπὸ ἐπὶ ἐμέν, ὅτι καλύτερος ὁ θάνατός μου ἀπὸ ζωές μου.	קֶדָא קִירִיאֵי אֶפָּרֵי אֵידָא טִיפִּשִיכִימוּ אַפּוֹאִיפִּי אֶמֶן אֹטִיקַלִיטֵרוֹש אוֹתַנַטוֹזְמוּ אַפּוֹ זוֹאֶזְמוּ׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הַהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ׃	Καὶ εἶπεν ὁ Κύριος· μὲ τὰ καλὰ ὀργίστην εἰς ἐσέν;	קִיפֵּן אוֹקִירִיאוֹש מֵטָא קָלָא אוֹרְיִישְטִין אִישֶשֶן׃
וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּ֩עַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃	Κ’ ἐβγῆκεν Ιονα ἀπὸ τὸ κάστρον κ’ ἔποισε εἰς αὐτὸν ἐκεῖ καλύβη κ’ ἐκάθισεν κατώθεο αὐτῆς εἰ ἤσκιο, ὡς ὡς ἰδεῖν τί ἐστιν ἐν κάστρο.	קֶבְיִיקֶן יוֹנָה אַפּוּטוֹקַשְטְרוֹן קֶפִּישֶן אִיש אַפְטוֹן אֶקִי קַלִיבִי קֶקַתִישֶן קַטוֹתֶאוֹ אַפְטִיש אִי אִישְקִיאוֹ אוֹש אני אוֹשִידִין טִי אֶשְטִין אֵין קַשְטְרוֹ׃
וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃	Κ’ ἐθάρρωσεν ὁ Κύριος ὁ θεὸς κολοκυθέα κ’ ἐνέβη ἀπὸ ἐπὶ εἰς Ιονα τί ἔστιν ἥσκιο ἐπὶν κεφάλι αὐτὸν, κ’ ἐχάρην Ιονα ἐπὶ τὴν κολοκυθέα χαρὰ μεγάλη.	קֶטָרוֹשֶן אוֹקִירִיאוֹש אוֹתֶיאוֹש קוֹלוֹקִיתֶאָה קֶנֶבִי אַפּוֹ אִיפִּי אִיש יוֹנָה טִי אֶשְטִין אִי שְקִיאוֹ אִיפִּין קֶ פָלִי אַפְטוֹן קֶכָרִין יוֹנָה אִיפִּיטִין קוֹלוֹקִיתֶאָה כָרָא מֶגָלִי׃
וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמׇּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃	Κ’ ἐθάρρωσεν ὁ θεὸς σκούλικα ἀπὸ ἐνεβῆν ὁ ἀυγερινός εἰς μεθαύριον κ’ ἔπληξε τὴν κολοκυθέα κ’ ἐξεράθην.	קֶטָרוֹשֶן אוֹתֵיאוֹש שְקוּלִיקָא אַפּוֹ אֵנֵבִין אוֹ אַבְיֵירִינוֹש אִיש מֵתַבְרִיאוּ קֶפְּלִיקְשֵי טִין קוֹלוֹקִיתֵי אָה קֶקְשֶרָתִין׃
וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃	Κ’ ἦτον κατὰ ἀνέτειλε ὁ ἥλιος κ’ ἐθάρρωσεν ὁ θεὸς ἄνεμον ἀνατολικὸν σιγή, κ’ ἔπληξεν ὁ ἥλιος ἐπὶ κεφάλην Ιονα κ’ ἐλάπαξεν καὶ ἐζήτηξεν τὴ ψυχὴ αὐτὸν τὸ ἀπεθανεῖ καὶ εἶπεν καλύτερος ὁ θάνατός μου παρὰ ζωές μου.	קִיטוֹן קַטַאַנֶיטִילוֹ אוֹאִילִיאוֹש קֶטָרוֹשֶן אוֹתֵיאוֹש אָנֶמוֹן אַנַטוֹ לִיקוֹן שִיִי קֶפְּלִיקְשֶן אוֹאִילִיאוֹש אִיפִּי קֶפָלִין יוֹנָה קֶלָפָקְשֶן קֶאֶזִיטִיקְשֶן טִיפְּשִיכִי אַפְטוֹן טוֹאַפֶּתָנִי קִיפֵּן קַלִיטֵרוֹש אוֹתַנָטוֹזְמוּ פַּרָזוֹאֶזְמוּ׃
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃	Καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς Ιονα· μὲ τί καλὰ ὀργίστην εἰς; ἐμέ ὡς θάνατο	קִיפֵּן אוֹתֵיאוֹש פְּרוֹש יוֹנָה מֵטִי קָלָא אוֹרְיִישְטִין אִיש אֶמֶי אוֹש תָנָטוֹ׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אַתָּ֥ה חַ֙סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד׃	Καὶ εἶπεν ὁ Κύριος· ἐσὺ ἐλυπήθης ἐπὶ τὴν κολοκυθέα ὃς οὐκ’ ἐκόπιασες εἰν αὐτήν, καὶ οὐ ἐμεγάλυνες αὐτήν, ὃς ἀνάμεσα νύχτα ἦτον κ’ ἀνάμεσα νύχτα ἐπωλέστην.	קִיפֶּן אוֹקִירִיאוֹש אֶשִי אֶלִיפִּיתִיש אַפְטִין קוֹלוֹקִיתֶאָה אוֹש אוּקֶקוֹפִּיאָשֶש אִינַפְטִין קֵאוּ אֶמֶגַלִינֶש אַפְטִין אוֹש אַנָמֶשָא נִיכְטָא אִיטוֹן קַנַמֵשָא נִיכְטָא אֶפּוֹלֶשְטִין׃
וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃	Καὶ ἐγὼ οὐ λυπηθῶ ἐπὶ Νινβε τὴμ πόλη τὴν μεγάλη, ὃς ἔνεστιν εἰν αὐτὴν πολλοὶ ἀπὸ δώδεκα μυριάδες ἄθρωπος, ὃς οὐ ἐγνώουν ἀνάμεσα δεξία αὐτοῦ εἰς ἀριστερὰν αὐτοῦ καὶ χτῆνο πολύ;	קֶאֶגוֹ אוּ לִיפִּיתוֹ אִיפִּי נִינְוֶה טִיבוֹלִי טִין מֶגָלִי אוֹש אֶנֶשְטִין אִין אַפְטִין פּוֹלִי אַפּוֹדוֹדֶקָא מִירִיאָדֶש אַתְרוֹפּוֹש אוֹש אוּ אֶגְנוֹאוּן אַנָמֶשָא דֶקְשִיאָה אַפְטוּ אִיש אַרִישְטֶרִין אַפְטוּ קֶכְטִינוֹ פּוֹלִי׃

14th Century Yevanic (Judeo-Greek) Translation of Jonah, from a Romaniote maḥzor — Oxford, Bodleian Library, MS. Opp. Add. 8o 19 (Neubauer 1144). Unicode text from the Greek Bible in Byzantine Judaism corpus (gbbj.org/texts/), proofread and edited by Isaac Gantwerk Mayer Punctuation in the Greek from D. C. Hesseling, “Le livre de Jonas,” 1899.

Source(s)

Notes[+]

Notes
1	Julia G. Krivoruchko in “Judeo-Greek.” Handbook of Jewish Languages, edited by Lily Kahn and Aaron D. Rubin, Leiden, Brill, 2017, pp. 194–225.

. Creative Commons Attribution-ShareAlike . 4.0 . International .

“💬 מגילת יונה | Megillat Yonah with its Yevanic (Judeo-Greek) Targum ca. 14th c.” is shared through the Open Siddur Project with a Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International copyleft license.

Isaac Gantwerk Mayer (transcription & naqdanut)

From a family of musicians, Isaac Gantwerk Mayer believes that creative art is one of the most powerful ways to get in touch with the divine. He composes music and poetry in Hebrew and English. (He also translates and authors his own original works.) Isaac runs a Jewish music transcription service, which will transcribe and set any Jewish music in any language, recorded or written. Contact his service on Facebook or via his music blog.

Unknown Translator(s)

Sometimes the best we can do in attributing a historical work is to indicate the period and place it was written, the first prayer book it may have been printed in, or the archival collection in which the manuscript was found. We invite the public to help to attribute all works to their original composers. If you know something not mentioned in the commentary offered, please let us know!

the Masoretic Text

The Masoretic Text is the authoritative Hebrew and Aramaic text of the Tanakh for Karaite and Rabbinic Judaism. It was primarily copied, edited and distributed by a group of Jews known as the Masoretes between the 7th and 10th centuries CE. The Masoretic Text defines the Jewish canon and its precise letter-text, with its vocalization and accentuation known as the Masorah.

Pocket Pinterest Reddit 𝕏 Facebook Telegram WhatsApp SMS Email

Works of related interest:

ἕνας ὁ κύριος | Hénas ho Kýrios, a piyyut in Judeo-Greek for Shavuot (ca. 16th-17th c.)

חַד גַּדְיָא | Ένα κατσίκι | Éna katsíki (אֵנַה קַצִיקִי) — a Yevanic translation of Ḥad Gadya by Isaac Gantwerk Mayer

The tomb of Yonatan ben Uziel in the mountains of Safed (Tsfat) (credit: Michael Jacobson)

💬 הפטרה לחג השבועות ביום השני | Haftarah reading for the Second Day of Shavuot (Ḥabaquq 2:20-3:19) with its Targum and the piyyut Yetsiv Pitgam by Rabbeinu Tam (ca. 12th

"Judith" by Vincenzo di Biagio Catena (1470–1531), between 1520 and 1525.

💬 מְגִילַּת יְהוּדִית לְאָמְרָהּ בַּחֲנֻכָּה | Megillat Yehudit, the Medieval Scroll of Judith to be said on Ḥanukkah

Title page of Καθημεριναι Προσευχαι (1885)

📖 סדר תפילות (מנהג הספרדים)‏ | Καθημεριναι Προσευχαι | Seder Tefilot, a bilingual Hebrew-Greek prayerbook translated and arranged by R’ Yosef Naḥmuli (Corfu 1885)

The shor ha-bor (literally, the Ox of the Pit, i.e., the Behemoth) with the Leviathan. (Poland, circa 19th century)R. Lilientalowa. Sweita Zydowskie w Preszisei I Terazniejszosci. (Cracow 1908)

אַקְדָמוּת מִילִין | Aḳdamut Milin, a preface to the Targum for the Shavuot Torah Reading, attributed to Meir ben Isaac Nehorai of Orléans (ca. 11th c.)

Ana Atqenit (Worms Mahzor) f.149 recto -- cropped

אֲנָא אַתְקֵינִית | Ana Atqenit (I am the one), a piyyut in Aramaic for introducing the first commandment as read in the Targum

prev next

Comments, Corrections, and QueriesCancel reply

Stable Link: https://opensiddur.org/?p=52753

Associated Image:

Bodleian Library MS. Oppenheim Add. 8° 19 – fol. 224v – cropped

(This image is set to automatically show as the "featured image" in shared links on social media.)

Source Data: XML | JSON

Re-formatted: HTML | ODT

Terms of Use: Be a mentsch (a conscientious, considerate person) and adhere to the following guidelines:

Properly attribute the work to Isaac Gantwerk Mayer (transcription & naqdanut), Unknown Translator(s) and the Masoretic Text.
Clearly indicate the date you accessed the work and in what ways, if any, you modified it. (If you have adapted the work, let us know so that the contributor might consider endorsing your revision.)
Provide the stable link to this resource: <https://opensiddur.org/?p=52753>.
Indicate that the original work was shared under the Creative Commons Attribution-ShareAlike (CC BY-SA) 4.0 International copyleft license. (To redistribute or remix this work in any format, modified or unmodified, you must refer to the terms of the license under which the work is shared.)

Additional Notes:

The views expressed in this work represent the views of their creator(s) and do not necessarily represent the views of the Open Siddur Project's developers, its diverse community of contributors, patrons, or institutional partners.
We strongly advise against printing sacred texts and art containing divine names as these copies must be regarded with reverence, complicating their casual treatment and disposal.
If you must dispose of a printed sacred text (one containing Divine Names), please locate the closest genizah (often established by a synagogue) and contact its custodians for further instructions. We also recommend using Morah Yehudis Fishman's Prayer for Adding a Work to the Genizah.

Support this work: The Open Siddur Project is a volunteer-driven, non-profit, non-denominational, non-prescriptive, gratis & libre Open Access archive of contemplative praxes, liturgical readings, and Jewish prayer literature (historic and contemporary, familiar and obscure) composed in every era, region, and language Jews have ever prayed. Our goal is to provide a platform for sharing open-source resources, tools, and content for individuals and communities crafting their own prayerbook (siddur). Through this we hope to empower personal autonomy, preserve customs, and foster creativity in religious culture. If you like what you've found here, please help keep our project alive and online with your financial contribution.

ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו "May the pleasantness of אדֹני our elo’ah be upon us; may our handiwork be established for us — our handiwork, may it be established." –Psalms 90:17