The Rainbow Haftarah by Rabbi Arthur Waskow, translated by Rabbi Zalman Schachter-Shalomi (1993)

In August of 1993, I was the Resident Torah Teacher at Elat Chayyim retreat center. Rabbi Zalman Schachter-Shalomi was the prayer leader of every Shabbat morning service, and had asked me to read in English the Prophetic readings every week.

During the week of August 8, I was invited to speak to speak with teen-agers at a nearby Jewish summer camp about Jewish approaches to the growing ecological dangers facing our planet. I did, and then came back to Elat Chayyim, feeling I had failed. Feeling distraught that I had not connected with the teens — the next generation of the Jewish people — even though they seemed to me the most important audience for what I had to say. The next night, I slept uneasy.

When I awoke, I felt unrolling in me a scroll of passionate words that seemed to me not in any ordinary way my own. I wrote them down.

Then I went to Reb Zalman to say I felt and thought as if I had been channeled a Haftarah for the days of Consolation that follow after the grief of Tisha B’Av, mourning the destruction of the Temple. I asked whether he would permit me to deliver it as the haftarah for the coming Shabbat. He agreed, and I did so on 27 Av 5753/ August 14, 1993.

When I read it that Shabbat, I felt myself again not the “author” but a channel for the message. One of the participants in the service said he had accidentally brushed against me as I was reading, and felt a shock like static electricity.

A few weeks later, Reb Zalman translated the Haftarah into Hebrew.

Though the words came to me for one of the Shabbats of Consolation, I have often used it since as the Haftarah for Shabbat Noach, the Torah portion when we read the story of the Rainbow, symbolizing the healing of the Earth after the Flood.

Audio Recording of the Rainbow Haftarah Chanted (by Isaac Gantwerk Mayer)

Translation (Hebrew) Cantillated Translation (Hebrew) Source(English)

הוי עמי! כוויי אש
מביטים בלי לראות
מוכי סנוורים בירי עשן וערפל
עבים העולים מאושוויץ והירושימא

ה֣וֹי עַמִּ֔י כֹּוֵ֖י אֵ֑שׁ
מַבִּיטִ֧ים בְּלִ֣י לִרְא֗וֹת
מֻכֵּ֨י סַּנְוֵרִ֜ים בְּיָרְיֵי֙ עָשָׁ֣ן וַעֲרָפֶ֔ל
עָבִ֧ים הַעוֹלִ֛ים מֵאַ֖וּשְׁוִיץ וּמֵ֥הִירֽוֹשִׁימָה׃ [ס]
You, My people, burnt in fire,
still staring blinded
by the flame and smoke
that rose from Auschwitz and from Hiroshima;

הוי עמי! ‏
רצוצי רעם
של עולם בחבלי יסוריו;‏

ה֖וֹי עַמִּ֑י
רְצוּצַ֤י רַעַם֙
שֶׁ֣ל עוֹלָ֔ם בְּחַבְלֵ֖י יִסּוּרָֽיו׃ [ס]
You, My people,
Battered by the earthquakes
of a planet in convulsion;

הוי עמי!‏
טובעים במצולות מילים ותמונות
התובעים מכם
לזלול ולסבוא
למלאות כרס ולפטם בטן
משולחנות
אליל, עושר וחמס.‏

הוֹ֥י עַמִּ֛י
טוֹבְעִ֥ים בִּמְצוּל֖וֹת מִלִּ֣ים וּתְמוּנ֑וֹת
הַתּוֹבְעִ֨ים מִכֶּ֜ם
לִזְל֣וֹל וְלִסְבּוֹא֗
לְמַלּא֤וֹת כֶּ֨רֶס֙ וּלְפַטֵּ֣ם בָ֔טֶן
מֵשּׁ֣וּלְחָנ֔וֹת
אֱלִילֵ֥י ע֖וֹשֶׁר וְחָמָֽס׃ [ס]
You, My people,
Drowning in the flood of words and images
That beckon you to eat and eat,
to drink and drink,
to fill and overfill your bellies
at the tables of
the gods of wealth and power;

הוי עמי!‏
הטובעים במצולות מילים ותמונות
השוטפים בלי הרף עלי עין ואוזן
ומעלימים על דברי תורתי
על חזיונות התבל הבריא:‏

הוֹ֥י עַמִּ֛י
טוֹבְעִ֥ים בִּמְצוּל֖וֹת מִלִּ֣ים וּתְמוּנ֑וֹת
הַשּׁוֹטְפִ֤ים בְּלִי־הֶ֨רֶף֙ עֲלֵי־עַ֣יִן וְאֹ֔זֶן
וּמַעֲלִימִ֣ים ׀ עַל־דִבְרֵ֣י תוֹרָתִ֗י
עַ֕ל חֶזְיוֹנ֥וֹת הַתֵּבֵ֖ל הִבְרִֽיא׃ [פ]
You, My people,
Drowning in the flood of words and images
That—poured unceasing on your eyes and ears—
drown out My words of Torah,
My visions of the earth made whole;

התנחמו!‏
כי אקראכם לשליחות מלא שמחה-‏
לקראת עבודה חגיגית:‏

הִתְנַחֲמ֞וּ
כִּ֤י אֶֽקְרָאֳכֶם֙ לִ֣שְׁלִיח֔וּת מָלֵּ֖א שִׂמְחָ֑ה
לִקְרַ֥את עֲבוֹדָ֖ה חֲגִיגִֽית׃
Be comforted:
I have for you a mission full of joy.
I call you to a task of celebration.

אליכם אקרא! ‏
בל תבערו אש לשרפת כליון
רק לאור מאיר בו ימהרו לראוות חן אחד את השנית
כל אחד למינו
כל אחד בעל ניצוץ האחדות

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א‏
בַּ֨ל תִּבְעֲר֤וּ אֵשׁ֙ לִשְׂרֵפַ֣ת כִלְי֔וֹן
רַ֣ק ׀ לְא֣וֹר מֵאִֽיר־ב֗וֹ יְמַ֤הֲרוּ֙ לְרַאֲוַ֣ת חֵ֔ן אֶחָ֖ד אֶת־הַשֵּׁנִ֑ית
כׇּל־אֶחָ֤ד לְמִינוֹ֙
כׇּל־אֶחָ֔ד בַּ֖עַל נִיצ֥וּץ הָאַחְדּֽוּת׃ [ס]
I call you
to make from fire not an all-consuming blaze
But the light in which all beings see each other fully.
All different,
All bearing One Spark.

אליכם אקרא להצית שלהבת מבהירה
אשר הארץ ומלואה
לא נתנים לשרפה
אלא להב אור
שיופיע כקשת
מלאת הגוונים
של החיים כולה:‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א לְהַצִּ֣ית ׀ שַׁלְהֲב֣וֹת מַבְהִירָ֗ה
אֲשֶׁר֙ הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ
לֹ֥א נִתָּנִ֖ים לִשְׂרֵפָ֑ה
אֶ֕לָּא לַהַ֤ב אוֹר֙
שֶׁיּוֹפִ֣יעַ כַּקָּ֔שֶׁת
מִלְאַ֧ת הַגְּוָנִ֛ים
שֶׁ֥ל הָחַ֖יִּים כֻּלָּֽהּ׃ [ס]
I call you to light a flame to see more clearly
That the earth and all who live as part of it
Are not for burning:
A flame to see
The rainbow
in the many-colored faces
of all life.

אליכם אקרא! ‏
אני הוי׳ רוח החיים
השוכן בכם
ומכם הלאה
השוכן ביניכם והלאה
הנושם בארז ובדוב הבר
הנופש מארם ובאגם
הנושם בדפיקות והקפות מערכת שמים
עם כל נשימה אותי אתם נושים
עם כל נשימה אני נופח אתכם…‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א
אֲנִ֥י־יהו֣ה ׀ ר֣וּחַ הַחַיִּ֗ים
הַשּׁוֹכֵ֤ן בָּכֶם֙
וּמִכֶּ֣ם הָ֔לְאָה
הַשּׁוֹכֵ֥ן בֵּינֵיכֶ֖ם וָהָ֑לְאָה
הַנּוֹשֵׁ֨ם בְּאֶ֜רֶז וּבְד֣וֹב הַבֵּ֗ר
הַנּוֹפֵ֤שׁ מֵאָדָם֙ וּבַאֲגַ֔ם
הַנּוֹשֵׁ֧ם בִּדְפִיק֛וּת וְהַקָּפ֥וֹת מַעֲרֶ֖כֶת שָׁמָֽיִם׃
עִ֚ם כׇּל־נְשִׁימָ֔ה אֹתִ֖י אָתֶּ֣ם נוֹשִׁ֑ים
עִ֚ם כׇּל־נְשִׁימָ֔ה אֲנִ֥י נוֹפֵ֖חַ אֶתְכֶֽם׃ [ס]
I call you:
I, the Breath of Life,
Within you and beyond,
Among you and beyond,
[That One Who dwells between you and me] 
That One Who breathes from redwood into grizzly,
That One Who breathes from human into swampgrass,
That One Who breathes the great pulsations of the galaxies.
In every breath you breathe Me,
In every breath I breathe you.

אליכם אקרא
ככל קול צריחת צפרדע
בכל קול עלה נידף
בקול חי בחיים
אליכם אקרא
בכל מתחת האדמה הפצועה.‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א
בְּכׇל־ק֞וֹל צְרִיחַ֣ת צְפַרְדֵּ֗עַ
בְּכׇל־קוֹל֙ עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף
בְּק֥וֹל חַ֖י בָּחַיִּ֑ים
אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א
בַּכֹּ֛ל מִתָּ֥חָת הָאֲדָמָ֖ה הַפְּצוּעָֽה׃ [פ]
I call you—
In every croak of every frog I call you,
In every rustle of each leaf, each life,
I call you,
In the wailings of the wounded earth
I call you.

אני קוראכם להקהל כאומה מתחדשת
לארוג את טליתה של העם
ובזאת אגודת ההחלמה
לארוג מחדש את חיי הארץ
אני קוראכם להגירת שבע דורות.‏

אֲנִ֤י קוֹרֵאֱכֶם֙ לְהִ֣קָּהֵ֔ל כָּאֻמָּ֣ה מִתְחַדֶּ֔שֶׁת
לֶאֱר֣וֹג ׀ אֶת־טַלִּיתָ֣הּ שֶׁל־הָעָ֗ם
וּבְזֹאת֙ אֲגֻדַּ֣ת הָהַחְלָמָ֔ה
לֶאֱר֥וֹג מֵחָדָ֖שׁ אֵת־חַיֵּ֣י הָאָ֑רֶץ
אֲנִ֣י קוֹרֵאֱכֶ֔ם לַהֲגִירַ֖ת שֶׁ֥בַע דוֹרֽוֹת׃‏
I call you to a peoplehood renewed:
I call you to reweave the fabric of your folk
and so to join in healing
the weave of life upon your planet.
I call you to a journey of seven generations.

שבע דורור עברו להם
והארץ לא רצת את שבתותיה
לכן חרדים אתם בדורכם
לאומת המבול הבא
אוירכם מלאת רעל
מטרכם וימכם בסם המות
באדמתכם תסתירו נשקי אש מורעל
זרעוני ברק עמוסי ערפלי מות:
הרי קרח נמסו כדונג
הימים גועשים
ואוירכם חשוכי קיטור וחום המגביר:‏

שֶׁ֤בַע דוֹרוֹת֙ עָבְר֣וּ לָהֶ֔ם
וְהָאָ֛רֶץ לֹא־הִרְצָ֖ה אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֑יהָ
לָכֶ֗ן חֲרֵדִ֤ים אַתֶּם֙ בְּד֣וֹרְכֶ֔ם
לְאֻמַּ֥ת הַמַּבּ֖וּל הַבָּֽא׃
אֲוִירְכֶם֙ מִלְאַ֣ת רַ֔עַל
מְטַרְכֶ֥ם וְיַמְּכֶ֖ם בֹּ֣שֶׂם הַמָּ֑וֶת
בְּאַ֨דְמַתְכֶ֜ם יַסְתִּ֗ירוּ נִשְׁקֵי֙ אֵ֣שׁ מוּרְעָ֔ל
זֵרְעוֹנֵ֣י בָרָ֔ק עֲמוּסֵ֖י עַרְפִלֵּ֥י מָֽוֶת׃
הָרֵ֥י קֶ֨רַח֙ נָמַ֣סּוּ כַּדּוֹנֵ֔ג
הַיַּמִּ֖ים גּוֹעֲשִׁ֑ים
וַאֲוִירְכֶם֙ חֲשׂוּכֵ֣י קִיט֔וֹר וְחֹ֖ם הַמַּגְבִֽיר׃ [פ]
For seven generations past,
the earth has not been able to make Shabbos.
And so in your own generation
You tremble on the verge of Flood.
Your air is filled with poison.
The rain, the seas, with poison.
The earth hides arsenals of poisonous fire,
Seeds of light surcharged with fatal darkness.
The ice is melting,
The seas are rising,
The air is dark with smoke and rising heat.

לכן אקראכם לשאת אל כל העמים
את משאת התורה לשבע דורות הבאים
שילמדו לשבות, התבל והיושבים בו.‏

לָכֵ֗ן אֶקְרָאֳכֶ֤ם לָשֵׂאת֙ אֶ֣ל־כׇּל־הָעַמִּ֔ים
אֵ֖ת מַשְׂאֵ֣ת הַתּוֹרָ֑ה לְשֶׁ֨בָע דוֹר֜וֹת הַבָּאִ֗ים
שֶׁ֤יִּלְמְדוּ֙ לִשְׁבּ֔וֹת הַתֵּבֵ֖ל וְהַיּוֹשְׁבִ֥ים בֽוֹ׃ [ס]
And so—I call you to carry to all peoples
the teaching that for seven generations
the earth and all her earthlings learn to rest.

אליכם אקרא שוב ושוב לנבאות בשמי
לדבר בשמי – כי אין לי קול-, ‏
להיות בשמו של האין־שם־לו
להיות מליצים לשאין־להם־קול
להיות לפה אילמי התבל.‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א שׁ֣וּב וָשׁ֗וּב לנבאות [לְהִינָּבֵ֤א] בִּשְׁמִי֙
לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמִ֔י כִּ֥י אֵ֖ין לִ֣י ק֑וֹל‏
לִהְיוֹ֣ת בִּשְׁמ֡וֹ שֶׁל־הָאֵ֣ין ׀ שֶׁ֣ם לוֹ֩
לִהְי֨וֹת מְלִיצִ֜ים לִשְׁאֵ֣ין ׀ לָהֶ֣ם ק֗וֹל
לִהְי֕וֹת לְפֶ֖ה אִלְּמֵ֥י הַתֵּבֵֽל׃
I call you once again To speak for Me,
To speak for Me because I have no voice,
To speak the Name of the One who has no Name,
[To speak on behalf of those without a voice of their own] 
To speak for all the Voiceless of the planet.

מי ידבר לנו בעד ארזי אדומים וצורים
בערי אריה וצרעה!‏

מִ֥י יְדַבֵּ֖ר לָ֑נוּ בָּעַ֨ד אַרְזֵ֤י אֲדֻמִּים֙ וְצוּרִ֔ים
בַּעֲדֵ֥י אַרְיֵ֖ה וְצִרְעָֽה׃
Who speaks for the redwood and the rock,
the lion and the beetle?

את רוחי אני נופח בכם להשמיע קול
דברו לנו בעד ארזי אדומים וצורים
אריות וצרעות

אֶת־רוּחִ֧י אֲנִ֛י נוֹפֵ֥חַ בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יעַ ק֑וֹל
דַּבְּר֨וּ לָ֜נוּ בָּעַ֨ד אַרְזֵ֤י אֲדֻמִּים֙ וְצוּרִ֔ים
אֲרָי֖וֹת וְצִרְעֽוֹת׃  [פ]
My Breath I blow through you into a voicing:
Speak for the redwood and the rock,
the lion and the beetle.

אקראכם לפקודת שמחה
לשבע דורות
זאת עשו וחיו:‏

אֶקְרָאֳכֶם֙ לִפְקֻדַּ֣ת שִׂמְחָ֔ה
לְשֶׁ֖בָע דוֹר֑וֹת
זֹא֕ת עֲשׂ֖וּ וַחֲיֽוּ׃
I call you to a task of joy:
For seven generations,
this is what I call for you to do:

עוד תחוגו מועדי שמחתכם
לחגיגת עונות האדמה
לקבל פני אופלי הסהר
והשמש באבוקות נר
לברך את פרי העץ
בלעיסות לאטות
כי תקבלו פני עסיס העולה
בכל גופות העצים
דעו נא כי אנכי עץ החיים:‏

ע֣וֹד תָּחֹ֩גּוּ֩ מוֹעֲדֵ֨י שִׂמְחַתְכֶ֜ם
לַחֲגִיגַ֣ת ׀ עוֹנ֣וֹת הָאֲדָמָ֗ה
לְקַבֵּ֤ל פְּנֵי֙ אוֹפְלֵי֙ הַסַּ֣הַר
וְהַשֶּׁ֔מֶשׁ בַּאֲבוּק֖וֹת נֵ֑ר 
לְבָ֧רֵךְ אֶת־פְּרִי־הָעֵ֛ץ
בִּלְעִיס֖וֹת לעטות [אִטִּיּֽוֹת]׃
כִּי־תְּקַבְּל֞וּ פְנֵי־עֲסִיס֙ הָעוֹלֶ֔ה
בְּכׇל־גוּפ֖וֹת הָעֵצִ֑ים
דְּעוּ־נָ֕א כִּ֥י אָנֹכִ֖י עֵ֥ץ הַחַיִּֽים׃
To make once more the seasons of your joy
into celebrations of the seasons of the earth;
To welcome with your candles the dark of moon and sun,
To bless with careful chewing
the fruits of every tree
For when you meet to bless
the rising juice of life
in every tree trunk—
I am the Tree of Life.

לֹחיות לשבוע בסוכות משיבי רוח
להצהיר אמת לכל השכנים השוכנים בצדכם
כי אתם חוטים מצרור החיים ורוחו
איך תגביהו חומות להסגיר את הרוח?‏

לִחְי֨וֹת לְשָׁב֜וּעַ בְּסֻכּ֣וֹת ׀ מְשִׁ֣יבֵי ר֗וּחַ
לְהַצְהִ֤יר אֱמֶת֙ לְכׇל־הַשְּׁכֵנִ֔ים הַשּׁוֹכְנִ֖ים בְּצִדְּכֶ֑ם
כִּ֣י אַ֠תֶּ֠ם חוּטִ֨ים מִצְּר֤וֹר הָחַיִּים֙ וְרוּח֔וֹ
אֵ֚יךְ תַּגְבִּ֣יהוּ חוֹמ֔וֹת לְהַסְגִּ֖יר אֶת־הָרֽוּח׃
To live seven days in the open, windy huts,
And call out truth to all who live beside you—
You are part of the weave and breath of life,
You cannot make walls to wall it out.

אקראכם לברית בין הדורות
אם תקהלו לברך את יוצאי חלציכם
כשתקבלו עליכם עול חדשים לבקרים
אתם תגידו להם והם לכם
כולכם נביאי אתם
להשיב לב אבות אל בנים
ולב בנים אל אבותם
פן תחרב אדמתי לדראון עולם.‏

אֶקְרָאֳכֶם֙ לִבְרִ֣ית בֵּין־הַדּוֹר֔וֹת
אִ֣ם תִּקָּהֲל֣וּ לְבָ֘רֵךְ֮ אֶת־יוֹצְאֵ֣י חֲלָצֵיכֶם֒
כְּשֶׁ֤תְּקַבְּלוּ֙ עֲלֵיכֶ֔ם עֹ֥ל חֲדָשִׁ֖ים לִבְקָרִ֑ים
אַתֶּ֨ם תַּגִּ֤ידוּ לָהֶם֙ וְהֶ֣ם לָכֶ֔ם
כֻּלְּכֶ֥ם נְבִיאַ֖י אָֽתֶּם׃
לְהָשִׁ֤יב לֵב־אָבוֹת֙ אל [עַל]־בָּנִ֔ים
וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים אל [עַל]־אֲבוֹתָ֑ם 
פֶּן־תֶּחֱרַ֥ב אַדְמָתִ֖י לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם׃ [ס]
I call you to a covenant between the generations:
That when you gather for a blessing of your children
as they take on the tasks of new tomorrows,
You say to them, they say to you,
That you are all My prophet
Come to turn the hearts of parents
and of children toward each other,
Lest my earth be smashed in utter desolation.

אלכם אקרא
לאכול אך
מה שאני
מכשיר.‏
אוכל הצומח מאדמה לא רעולה
שמן הצף מן ארץ שאינכם מריקים
נייר הבא מאדמה שאינכם מעלים גרזן עליה
אויר שעולה מתהום שאינכם מחנקים:‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א
לֶאֱכ֧וֹל אַ֛ךְ
מָ֥ה־שֶׁאֲנִ֖י
מַכְשִֽׁיר׃
אֹ֤כֶל הַצּוֹמֵ֨חַ֙ מֵאֲדָמָה֙ לֹ֣א רְעוּלָ֔ה
שֶׁ֧מֶן הַצָּ֛ף מִן־אֶ֥רֶץ שֶׁאֵינְכֶ֖ם מְרִיקִ֑ים
נְיָ֨ר הַבָּ֜א מֵאֲדָמָ֗ה שֶׁאֵינְכֶ֤ם מַעֲלִים֙ גַּרְזֶ֣ן עָלֶ֔יהָ
אֲוִ֧יר שֶׁעוֹלֶ֛ה מִתְּה֥וֹם שֶׁאֵינְכֶ֖ם מַחְנִקִֽים׃ [ס]
I call you
To eat what I
call
kosher:
Food that springs from an earth you do not poison,
Oil that flows from an earth you do not drain,
Paper that comes from an earth you do not slash,
Air that comes from an earth you do not choke.

אלכם אקרא
להתיצב
לפני עמים ורוזנים

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א
לְהִתְיַצֵּ֕ב
לִפְנֵ֥י עַמִּ֖ים וְרוֹזְנִֽים׃
I call you to speak
to all the peoples,
all the rulers.

להדריך לאומים
לרוות את האדמה במים זכים מרעל
להאמירם לנקות ולזכות גשמי חורף.‏

לְהַדְרִ֨יךְ לְאֻמִּ֤ים
לִרְווֹת֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה בְמַ֥יִם זַכִּ֖ים מֵרַ֑עַל
לְהַ֣אֲמִירָ֔ם לְנַקּ֥וֹת וְלִזְכּ֖וֹת גִּשְׁמֵ֥י חֽוֹרֶף׃ [ס]
I call you to walk forth before all nations,
to pour out water that is free of poison
and call them all to clean and clarify the rains of winter.

אלכם אקרא לחבוט ערבות עלי אדמות
ובקול מבשר ואומר להשמיע ארוכה לכל העמים…‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א לַחְבּ֛וֹט עֲרָב֖וֹת עֲלֵי־אֲדָמ֑וֹת
וּבְק֤וֹל מְבַשֵּׂר֙ וְאוֹמֵ֔ר לְהַשְׁמִ֥יעַ אֲרוּכָ֖ה לְכׇל־הָעַמִּֽים׃ [ס]
I call you to beat your willows on the earth
and shout its healing to all peoples.

אליכם אקרא להזהיר את כל העדות
לטהר את אויר שהוא רוחי ונשמתי
לטהרו מכל מיני קיטורי מוות
המהפכים את ארצי לכור וכבשן:‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א לְהַזְהִ֣יר ׀ אֵ֣ת כׇּל־הָעֵד֗וֹת
לְטַהֵר֙ אֶת־אֲוִ֔יר שֶׁה֥וּא רוּחִ֖י וְנִשְׁמָתִ֑י
לְטַהֲר֗וֹ מִכׇּל־מִינֵי֙ קִיט֣וֹרֵי מָ֔וֶת
הַמַּהְפָּכִ֥ים אֶת־אָרְצִ֖י לְכ֥וּר וְכִבְשָֽׁן׃ [ס]
I call on you to call on all the peoples
to cleanse My Breath, My air,
from all the gases
that turn My earth into a furnace.

אליכם אקרא להאיר את כל צבעי הקשת
להרים נס נראה לכל רואה
דגל הברית ביני
ובין בני נח ונעמה
ולכל נשמה החיה עלי אדמות
כדי
שלא ישבות
לעולמי עד
זריעה וקציר
קור וחום:
קיץ וחורף
לילה ויום
לא ישבותו:‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א לְהָאִ֛יר אֶת־כׇּל־צַבָּעֵ֖י הַקָּ֑שֶׁת
לְהָרִ֣ים נֵס֩ נִרְאֶ֨ה לְכׇל־רוֹאֶ֜ה
דֶּ֣גֶל הַבְּרִ֗ית בֵּינִ֨י
וּבֵ֤ין בְּנֵי֙ נֹ֣חַ וְנַעֲמָ֔ה
וּלְכׇל־נְשָׁמָ֥ה הָחַיָּ֖ה עֲלֵי־אֲדָמֽוֹת׃
כְּדֵ֕י
שֶׁלֹּ֥א יִשְׁבֹּ֖ת
לְע֣וֹלְמֵי־עַ֑ד
זריעה [זֶ֡רַע] וְ֠קָצִ֠יר
וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם
וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף
וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה
לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃ [ס]
I call you to light the colors of the Rainbow,
To raise once more before all eyes
That banner of the covenant between Me,
and all the children of Noah and Naamah,
and all that lives and breathes upon the Earth—
So that
never again,
all the days of the earth, shall
sowing and harvest,
cold and heat,
summer and winter,
day and night
ever cease!

א‏לכם אקרא! ‏
ואהבתם את נשמת החיים
כי האהבה היא הלהב בתוך הקשת.‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א
וַאֲהַבְתֶּ֛ם אֶת־נִשְׁמַ֖ת הָחַיִּ֑ים
כִּ֧י הָאַהֲבָ֛ה הִ֥יא הַלַּהַ֖ב בְּת֣וֹךְ הַקָּֽשֶׁת׃ [ס]
I call you to love the Breath of Life—
For love is the fire
That blazes in the Rainbow.

אלכם אקרא לחיות לשבע דורות
כימי צאתכם מן השעיבוד
והארץ תוציא את המן
לשבע דורות
לחם חדוה וחרות
ואז תשיר הארץ כולה כאחד
את השיר החדש מזמור שיר ליום השבת:‏

אֲלֵיכֶ֨ם אֶקְרָ֜א לִחְי֗וֹת לְשֶׁ֧בַע דוֹר֛וֹת
כִּימֵ֥י צֵאתְכֶ֖ם מִן־הַשִּׁיעְבּ֑וּד
וְהָאָ֨רֶץ תּוֹצִ֤יא אֶת־הַמָּן֙
לְשֶׁ֣בַע דוֹר֔וֹת
לֶ֖חֶם חֶדְוָ֥ה וְחֵרֽוּת׃
וְאָז֙ תָּשִׁ֣יר הָאָ֔רֶץ כֻּלָּ֥הּ‎ כְּאֶחָ֖ד
אֶת־הַשִּׁ֣יר הֶחָדָ֑שׁ מִזְמ֕וֹר שִׁ֖יר לְי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ [ש]
I call you so to live for seven generations
As in the days when you went forth from slavery;
So in these seven generations
The earth will bring forth manna,
The bread of joy and freedom—
and all earth can sing together
Songs of Shabbos.

מאנגלית לעברית: משולם זלמן חייא הכהן שחטר־שלומי


This haftarah was transcribed by Aharon Varady from a PDF first published at The Shalom Center. The transcription was incomplete in places. Reb Zalman added a couple lines of his own in his Hebrew translation, and where that occurs I’ve added translations of them in brackets. In December 2018/5779, Isaac Gantwerk Mayer added vocalization and cantillation for Reb Zalman’s Hebrew translation. (Thank you!) –Aharon Varady

Source

Comments, Corrections, and Queries


בסיעתא דארעא