📜 Torah Reading for the First Day of Shavuot (Exodus 19:1-20:23) in Ladino translation from the Constantinople Codex (1547)

Contributor(s):

Shared on:

14 May 2026 under the Creative Commons Attribution-ShareAlike (CC BY-SA) 4.0 International copyleft license

Categories:

Tags:

31st century A.M., 8th century B.C.E., Har Sinai, mythopoesis, פרשת יתרו Parashat Yitro, theophany

Source (Hebrew)	Translation (Ladino)	Translation (Ladino, romanized)
ראשון
שמות יט ^א בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ ^ב וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ ^ג וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ^ד אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ ^ה וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ ^ו וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃	19 ¹ איניל מיש איל טירסירו אשאליר היגֿוש די ישראל די טיירה די מצרים איניל דיאה אישטי ויניירון אה דישיירטו די סיני. ² אי מוביירונשי די רפידים אי ויניירון אה דישיירטו די סיני [אי] פושארון איניל דישיירטו; אי פושו אאי ישראל אישקואנטרא איל מונטי. ³ אי משה שוביו אאיל דיו אי לייאמו אאיל יי דיל מונטי פור דיזיר: אנשי דיראש אקשה די יעקב אי דינוס[י]ארש אה היגֿוש די ישראל: ⁴ ווש אישטיש לוקי היזי אה מצרים אי לייבי אווש קומו שוברי אלאש די אגילאש אי טרושֿי אווש אמי. ⁵ אי אגורה שי אואיר אואירידיש אין מי בוז אי גוארדארידיש אה מי טודה לה טיירה. ⁶ אי ווש שירידיש אמי ריינו די כהנים אי גֿינטי שנטה. אישטאש לאש פאלבראש קי הבלארש אה היגֿוש די ישראל.	19 ¹ En el mes el terçero a salir hiǰos de Yišrā˒ēl de tierra de Miṣrāyim, en el dia este vinieron a desierto de Sīnay. ² Y movieronse de Rěfīdīm, y vinieron a desierto de Sīnay y posaron en el disierto^[1] Spelling should be desierto ; ³ Y Mošeh subio a el Dio, y llamo a él Adonay del monte, por dezir: ansi diras a casa de Ya˓aqoḅ, y denuçiaras a hiǰos de Yišrā˒ēl: ⁴ Vos vistes lo que hize a Miṣrāyim, y lleve a vos como sobre alas de aguilas, y truxe a vos a mi. ⁵ Y agora, si oír oíredes en mi boz, y guardaredes a mi firmamiento, y seredes a mi tresoro mas do todos los pueblos; que a mi toda la tierra.
שני
^ז וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃ ^ח וַיַּעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ ^ט וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃ ^י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ ^יא וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהֹוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי׃ ^יב וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ^יג לֹא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃	⁷ אי וינו משה אי ליימו אה וייגֿוש די איל פואיבלו אי פושו דילנטי איליוש אטודאש לאש פאלבראש אישטאש קי לו אינקומינדו יי. ⁸ אי רשפונדיירון טודו איל פואיבלו אאונה אי דיירון: טודו לו קי הבלו יי הרימוש. אי טודו משה אה פאלבראש דיל פואיבלו אה יי. ⁹ אי דיו יי אה משה: היק יו ויניין אטר קון אישפישורה די לנובי פורקי אויגא אלי פואיבלו אין מי הבלאר קון טיגו אי טמבין אינטי קריאירו פארה שיי[נ]פרי. אי גינוסיו משה אה פאלבראש דיל פואיבלו אה יי. ¹⁰ אי דישֿו יי אה משה: אהדה אאלי פואיבלו אי אפלאזארלושאש אוי אי מנייאנה אי לאבין שוש פניוש; ¹¹ אי שיאן אפאריגֿאדוש פארה איל דיאה איל טירסירו קי איניל דיאה איל טירסירו דיסינדירא יי אאוגֿוש די טודו איל פואיבלו שוברי מונטי די סיני. ¹² אי אטירמניראש אאיל פואיבלו דירידור פור דיזיר: גוארדדוש אווש די שוביר איניל מונטי ני די טוקאר אין שו קאבו; טודו איל טוקאן איניל מונטי מאטר שירה מאטאדו; ¹³ נון טוקי איניל מאנו קי אפירדיאר שירה אפידריאדו או איגֿאר שירא איגֿאדו; שי קואטרופיאה שי וארון נון ביבה; אינשונטראיר איל שופר איליוש שובירן איניל מונטי.	⁶ Y vos seredes a mi reyno de kohanīm y ǧente santa. Estas las palabras que hablas a hiǰos de Yišrā˒ēl. ⁷ Y vino Mošeh y llamo a vieǰos de el pueblo, y puso delante ellos a todas las palabras estas que lo encomendo Adonay. ⁸ Y respondieron todo el pueblo a una, y dixeron: todo lo que hablo Adonay, haremos. Y torno Mošeh a palabras del pueblo a Adonay. ⁹ A dixo Adonay a Mošeh: hec, yo vinien a ti con espesura de la nuve, porque oiga el pueblo en mi hablar con tigo, y tambien en ti creerán para sie[n]pre. Y denuçio Mošeh a palabras del pueblo de Adonay. ¹⁰ Y dixo Adonay a Mošeh: anda a el pueblo y aplazarlosas oy y mañana, y laven sus paños; ¹¹ Y sean apareǰados para el dia el terçero, que en el dia el tercero deçendera Adonay a oǰos de todo el pueblo sobre monte de Sīnai. ¹² Y aterminares a el pueblo derredor, por dezir: guardados a vos de subir en el monte, ni de tocar en su cavo; todo el tocán en el monte, matar sera matado; ¹³ Non toque en él mano, que apedrear sera apedreado, o echar sera echado; si quatropea, si varon, non biva; en sontraer el šōfār, ellos subirán en el monte.
שלישי
^יד וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־הָהָ֖ר אֶל־הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃ ^טו וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־אִשָּֽׁה׃ ^טז וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ ^יז וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃ ^יח וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃ ^יט וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃	¹⁴ אי דיסינדיו משה דיל מונטי אאלי פואיבלו אי אפלאזו אאיל פואיבלו אי לאברון שוש פניוש. ¹⁵ אי דישֿו אאיל פואיבלו; שיאיד אפאריגֿאדוש פארה טריש דיאש; נון ווש אלייגריש אה מוגֿיר. ¹⁶ אי פֿואי איניל דיאה איל טורסירו אין שיאיר למנינה אי פֿואי בוזיש אי לאנפוש אי נובי פישגדה שוברי איל מונטי אי בוז די שופר פֿואירטי מוגֿו; אי אישטרימיסיושי טודו(טו‎דו) איל פואיבלו קי איניל ריאל. ¹⁷ אי שאקו משה אאיל פואיבלו אאינקואינטו די איל דיו דיל ריאל אי אישטוביירון אין באשֿו דיל מונטי. ¹⁸ אי מונטי די סיני הומיאן טודו איל פורקי דיסינדיו שוברי איל יי קון מונטי. ¹⁹ אי פֿואי בוז דיל שופר אנדאן אי אישטרימיסיושי טודו איל מונטי מוגֿו.	¹⁴ Y deçendio Mošeh del monte a el pueblo, y aplazo a el pueblo, y lavaron sus paños. ¹⁵ Y dixo a el pueblo: seed apareǰados para tres dias; non vos allegares a muğer. ¹⁶ Y fue en el dia el terçero en seer la mañana, y fue bozes y lanpos, y nuve pesgada sobre el monte, en el real. ¹⁷ Y saco Mošeh a el pueblo a encuentro de el Dio del real, y estuvieron en baxo del monte. ¹⁸ Y monte de Sīnai humeán todo humo del horno, y estremeçiose todo el monte mucho. ¹⁹ Y fue boz del šōfār andán y esforçánse mucho, Mošeh hablava, y el Dio lo respondia con boz.
רביעי
^כ וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃ ^כא וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ ^כב וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהֹוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃ ^כג וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃ ^כד וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהֹוָ֖ה פֶּן־יִפְרׇץ־בָּֽם׃ ^כה וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃	²⁰ אי דיסינדיו יי שוברי מונטי די סיני אקאבו דיל מונטי; אי לייאמו יי אה משה אקאבו דיל מונטי אי שובייו משה. ²¹ אי דישֿו יי אה משה: דישיינדי אטישטיגואה איניל פואיבלו פורקי נון דיוקיו פורק ויאיר אה יי אי קאירה די אלי מוגֿו. ²² אי טוביין לוש לוש כהנים לוש אלייגאדוש אה יי שי שנטיפֿיקין פורקי נון אפורטיליי איניליוש יי. ²³ אי דישֿו משה אה יי: נון פואידי איל פואבלו פור שוביר אמונטי די סיני קי טו אטישטיגואשטי אין נוש פור דיזיר: אטירמינה אאיל מונטי אי שנטיפֿיקארלואש. ²⁴ אי דישֿו אאיל יי: אנדה דיסיידי אי שוביראש טו אי אהרן קון טיגו אי לוש כהנים אי איל פואיבלו נון דירוקיו פור שוביר יי פורקי נון אפורטיליי איניליוש. ²⁵ אי דיסינדיו משה אאיל פואיבלו אי דישֿו אאילייוש.	²⁰ Y deçendio Adonay sobre monte de Sīnai a cavo del monte; y llamo Adonay a Mošeh a cavo del monte, y subió Mošeh a cavo del monte, y subio Mošeh. ²¹ Y dixo Adonay a Mošeh: deçiende, atestigua en el pueblo porque non derroquen por veer a Adonay, y caera de él mucho. ²² Y tanbien los kohanīm, los allegados a Adonay se santifiquen, porque non aportille en ellos Adonay. ²³ Y dixo Mošeh a Adonay: non puede el pueblo por subir a monte de Sīnai, que tu atestiguaste en nos, por dezir: atermina a el monte y santeficarloas. ²⁴ Y dixo a él Adonay: anda, deçiende, y subirás tu y ˒Aharōn con tigo, los kohanīm y el pueblo non derroquen por subir a Adonay, porque non aportille en ellos. ²⁵ Y deçendio Mošeh a el pueblo, y dixo a ellos.
כ ^א וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃	20 ¹ אי הנלו איל דיו אטודאש לאש פל פלברש אישטאש פור דיזיר:	20 ¹ Y hablo el Dio a todas las palabras estas, por dezir:
^ב אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃ לֹֽ֣א־יִהְיֶֽ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃	² יו יי טו דיו קי טי שאקי די טיירה די מצרים די קאשה די שיירבוש. ³ נון שיאה אטי דיושיש אוטרוש דילאנטי מי.	² Yo Adonay tu Dio, que te saque de tierra de Miṣrāyim, de casa de siervos. ³ Non sea a ti dioses otros delante mi.^[2] From here till the end of the fourth reading, the verse numbering applied in Moshe Lazar’s transcription follows that of the tradition found in the Latin Vulgate.
^ג לֹֽ֣א־תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתַָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ ^ד לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ ^ה וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃	⁴ נון הגאש אטי אדולו ני נינגונה שימיגֿאנסה קי אינלוש סיילוש די אריבה אי קי אינלה טיירה די אבאשֿו אי קי אינלש אגואש דיבשֿו אלה טיירה. ⁵ נון טי אינקובריש אאיליוש אי נון לוש שירבאש; קי יו יי טו דיו דיו סילושו שיקוטאן דיליטו די פדריש שוברי היגֿוש שוברי טירסירוש אי שוברי קוארטוש אמיש אבוריסייטיש; ⁶ אי האזיין מירסיד אמיש אמיגוש אי אה גוארדטיש מיש אינקומינדנסאש.	⁴ Non hagas a ti idolo, ni ninguna semeǰança que en los çielos de arriba, y que en la tierra de abaxo, y que en las aguas debaxo a la tierra. ⁵ Non te encoreves a ellos, y non los sirvas; que yo Adonay tu Dio, Dio çeloso, secután dilito de padres sobre hiǰos, sobre terçeros y sobre quartos, a mis aborreçientes. ⁶ Y hazién merçed a miles, a mis amigos y a guardantes mis encomendanças.
^ו לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃	⁷ נון גֿוריש אה נומרי די יי טו דיו אלה וואנידאד; קי נון פירדונה יי אאיל קי גֿורה אשו נומרי אלה פֿאלשידאד.	⁷ Non ǰures a nomre de Adonay tu Dio a la vanedad; que non perdona Adonay a el que ǰura a su nomre a la falsedad.
^ז זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃ ^ח שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ ^ט וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃ ^י כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃	⁸ מימרר אה דיאה דיל שבת פור שנטיפֿיקרלו. ⁹ שיש דיאש פֿעטיגאראש אי האראש טודה טו אוברה, ¹⁰ אי דיאה דיל שיטינו שבת פור יי טו דין; נון האגאש ניגונא אוברה טו ני טו היגֿו ני טו היגֿה טו שיירבו ני טו שיירבה ני טו קואטרופיאה ני טו פיליגרינו קי אינטוש וילייאש; ¹¹ קי שיש דיאש היזו יי אלוש סיילוש אי אלה טיירה אה לה מאר אי טודו לוקי איניליוש אי הולגו איניל דיאה איל שיטינו; פור טאנטו בינדישֿו יי אה דיאה דיל שבת אי שאנטיפֿיקולו.	⁸ Memrar a dia del šabbāt por santificarlo. ⁹ Ses dias fatigaras y haras toda tu obra, ¹⁰ Y Dia del seteno, šabbāt por Adonay tu Dio; non hagas ninguna obra, tu, hi tu hiǰo ni tu hiǰa, tu siervo, ni tu sierva, ni tu quatropea, ni tu pelegrino que en tus villas; ¹¹ Que ses dias hizo Adonay a los çielos y la tierra, a la mar y todo lo que en ellos, y holgo en el dia el seteno; por tanto bendixo Adonay a dia del šabbāt y santeficolo.
^יא כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃	¹² אונרה אטו פאדרי אי אטו מאדרי פורקי שי אלארגין טוש דיאש שוברי לה טיירה קי יי טו דייו דאן אטי.	¹² Onra a tu padre y a tu madre, porque se alarguen tus dias sobre la tierra que Adonay tu Dio dán a ti.
^יב לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖‍ֽח׃	¹³ נון מאטיש.	¹³ Non mates.
לֹ֣֖א תִּֿנְאָֽ֑ף׃	¹⁴ נון הורניקיש.	¹⁴ Non horniques.
לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃	¹⁵ נון הורטיש.	¹⁵ Non hurtes.
לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃	¹⁶ נון אטישטימונייש אין טו קונפאניירו טישאיגו די פֿאלשידאד.	¹⁶ Non atestemuñes en tu conpañero testigo de falsedad.
^יג לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃	¹⁷ נון קובידיסייש קאשה די טו קונפאניירו; נון קובדיסייש מוגֿיר די טו קונפאניירו אי שו שיירבו ני שו שיירבה ני שו בואי ני שו אשנו ני טודו לו קי אטו קונפאניירו.	¹⁷ Non cobdiçies casa de to conpañero; non cobdiçies muğer de tu conpañero, y su siervo, ni su sierva, ni tu buey, ni du asno, ni todo lo que a tu conpañero.
חמישי
^יד וְכׇל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃ ^טו וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת׃ ^טז וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃ ^יז וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים׃ ^יח וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃ ^יט לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃ כ מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכׇל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃ ^כא וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃ ^כב וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃	¹⁸ אי טודו איל פואיבלו ויינטיש אלאש בוזיש אלוש לאנפוש אי אה בוז דיל שופר אי אאיל מונטי בומיאן; אי וידו איל פואיבלו אי אישמוביירונשי אי אישטוביירון די לישֿוש. ¹⁹ אי דישֿירון אה משה: האבלה טו קון נוש אי אואירימוש; אי נון הבלי קון נוש איל דייו פור קי נון מוראמוש. ²⁰ אי דישֿו משה אאיל פואיהלו: נון טימאדיש; קי פור אינשאלסאר אווש וינו איל דייו אי פורקי שיאה שו טימור שוברי וואישטראש פֿאסיש פור קי נון פיקידיש. ²¹ אי אישטובו איל פואיבלו די לישֿוש אי משה שי אלייגו אלה אישפישורה קי אאי איל דייו. ²² אי דישֿו יי אה משה: אנשי דיראש אה היגֿוש די ישראל: ווש וישטיש קי די לוש סיילוש האבלי קון ווש. ²³ נון האגאדיש קון מיגו דייושיש די פלאטא ני דייושיש די אורו נון הגאדיש פארה ווש. ²⁴ ארה די טיירה האראש פארה מי אי שאקריפֿיסייאראש סירקה איל אטוש אלסאסייוניש אי אטוש פאזיש אטוש אוביגֿאש אי אטוש ואקאש; אין טודו איל לוגאר קי הארי אימינטר אמי נומרי וירני אטי אי בינדיזירטיאי. ²⁵ אי קואדו ארה די פיידראש היזייריש פארה מי נון פֿרגואיש אאילייאש די קאנטו פיקאדו; קי טו פיקו מיסישטי שוברי אילייא אי אבילטשטילה. ²⁶ אי נון שובאש אין גרדאש שוברי ארה פור קי נון שיאה דישקוביירטו טו דישקובירטורה שוברי איל.	¹⁸ Y todo el pueblo veyentes a las bozes a los lanpos, y a boz del šōfār y el monte humeán; y vido el pueblo, esmovieronse, y estuvieron de lexos. ¹⁹ Y dixeron a Mošeh: habla tu con nos, y oíremos; y non hable con nos del Dio, porque non muramos. ²⁰ Y dixo Mošeh a el pueblo: non temades; que por enxalçar a vos vino de Dio, y porque sea su temor sobre vuestra façes, por que non pequedes. ²¹ Y estuvo el pueblo de lexos, y Mošeh se allego a la espesura que aí el Dio. ²² Y dixo Adonay a Mošeh: ansi dirás a hiǰos de Yišrā˒ēl: vos vistes que de los çielos hable con vos. ²³ Non hadades con migo dioses de planta, ni dioses de oro non hagades para vos. ²⁴ Ara de tierra haras para mi, y sacrefiçiaras cerca él a tus alçaçiones y tus pazes, a tus oveǰas y tus vacas; en todo el lugar que hare ementar a min nombre, verne a ti y benizirtee. ²⁵ Y quando ara de piedra hizeires para mi, non fragües a ellos de canto picado; que tu pico meçiste sobre ella, y aviltastela. ²⁶ Y non subas en grada sobre mi ara, porque non sea descubierta tu descovertura sobre él.

This is the text of the Ladino translation of the Shavuot Day One readings from Exodus 19:1-20:23 as transcribed in romanized Ladino by Moshe Lazar in his Ladino Pentateuch: (Constantinople, 1547) (1988), and retranscribed as digital text by Shmuel Gonzales (2026).

Notes

Notes
1	Spelling should be desierto
2	From here till the end of the fourth reading, the verse numbering applied in Moshe Lazar’s transcription follows that of the tradition found in the Latin Vulgate.

Shmueli Gonzales (transcription)

Shmuel Gonzales is a Mexican-American punk and ḥasid, of Sephardic Bnei Anusim roots. He shares his transcriptions of Jewish liturgy here at the Open Siddur; with the bulk of his work dedicated to the preservation and proliferation the historic liturgical texts of the Sephardic, Mizraḥi and the ḤaBaD Lubavitch Nusach ARI z”l traditions. His divrei torah are available via his blog, Hardcore Mesorah, Since the mid-1990s Shmuel has served as lay leader and shaliaḥ tsibur for several communities across the Los Angeles Eastside, while doing kiruv (Jewish outreach) and teaching Jewish education throughout the inner-city in working-class communities. He is the founder of the Boyle Heights Chavurah – a grassroots Jewish community in East Los Angeles. He is also a community organizer, serving Clergy and Laity United for Economic Justice (CLUE) and was elected as President of the Boyle Heights Neighborhood Council. He is privileged to be recognized as a renowned professional historian, as founder of Boyle Heights History Studios (& Tours) and author of the Barrio Boychik Blog. He is a proud volunteer for the Pico Union Project, which has successfully transformed the oldest synagogue building in Los Angeles into a thriving community center under the leader of famed musician and Cantor Craig Taubman; which is serving as a model for renewing vibrancy for older historic Jewish communities in what are today’s BIPOC landscapes.

Moshe Lazar (transcription)

Moshe Lazar (משה לזר; 1928 – 2012), born in Bretea Română, was a professor of comparative literature and drama at the University of Southern California (and the founder of the school's comparative literature department). Prior to his arrival at USC in 1977, he served as the Dean of the School of Visual and Performing Arts (of which he was also the founder) at the University of Tel Aviv. Lazar wrote more than 40 books over the course of his academic career and also translated numerous French, Spanish, and Italian plays into Hebrew for performance on the Israeli stage. Lazar received his M.A. in 1951 from Hebrew University and his Ph.D. from the Sorbonne in 1957. He also received an honorary doctorate from the University of Judaism (now the American Jewish University) in 1990 and an Orden del Mérito Civil from the consul general of Spain in 1993, and was awarded the Raubenheimer Outstanding Senior Faculty Award by USC in 2003.

Unknown (translation)

Sometimes the best we can do in attributing a historical work is to indicate the period and place it was written, the first prayer book it may have been printed in, or the archival collection in which the manuscript was found. We invite the public to help to attribute all works to their original composers. If you know something not mentioned in the commentary offered, please let us know!

the Mesorah (TaNaKh)

The Mesorah (Heb: מָסוֹרָה) a/k/a, the Masoretic text is the authoritative Hebrew and Aramaic text of the TaNaKh for Karaite and Rabbinic Judaism. It was primarily copied, edited and distributed by a group of Jews known as the Masoretes between the 7th and 10th centuries CE. The Masoretic Text defines the Jewish canon and its precise letter-text, with its vocalization and accentuation known as the Masorah.

Stable Link: https://opensiddur.org/?p=67503

Associated Image:

Moses and Aaron with the Ten Commandments (painting circa 1675 by Aron de Chavez)

(This image is set to automatically show as the "featured image" in shared links on social media.)

Terms of Use: Be a mentsch (a conscientious, considerate person) and adhere to the following guidelines:

Properly attribute the work to Shmueli Gonzales (transcription), Moshe Lazar (transcription), Unknown (translation) and the Mesorah (TaNaKh).
Clearly indicate the date you accessed the work and in what ways, if any, you modified it. (If you have adapted the work, let us know so that the contributor might consider endorsing your revision.)
Provide the stable link to this resource: <https://opensiddur.org/?p=67503>.
Indicate that the original work was shared under the Creative Commons Attribution-ShareAlike (CC BY-SA) 4.0 International copyleft license. (To redistribute or remix this work in any format, modified or unmodified, you must refer to the terms of the license under which the work is shared.)

Additional Notes:

The views expressed in this work represent the views of their creator(s) and do not necessarily represent the views of the Open Siddur Project's developers, its diverse community of volunteer contributors, or its institutional partners.
We strongly advise against printing sacred texts and art containing divine names as these copies must be regarded with reverence, complicating their casual treatment and disposal.
If you must dispose of a printed sacred text (one containing Divine Names), please locate the closest genizah (often established by a synagogue) and contact its custodians for further instructions. We also recommend using Morah Yehudis Fishman's Prayer for Adding a Work to the Genizah.

Support this work: The Open Siddur Project is a volunteer-driven, non-profit, non-commercial, non-denominational, non-prescriptive, gratis & libre Open Access archive of contemplative praxes, liturgical readings, and Jewish prayer literature (historic and contemporary, familiar and obscure) composed in every era, region, and language Jews have ever prayed. Our goal is to provide a platform for sharing open-source resources, tools, and content for individuals and communities crafting their own prayerbook (siddur). Through this we hope to empower personal autonomy, preserve customs, and foster creativity in religious culture.

ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ (תהלים צ:יז) · "May the pleasantness of אדֹני our elo’ah be upon us; may our handiwork be established for us — our handiwork, may it be established." (Psalms 90:17)

📜 Torah Reading for the First Day of Shavuot (Exodus 19:1-20:23) in Ladino translation from the Constantinople Codex (1547)

Read a comment / Leave a comment (moderated)

Leave a Reply Cancel reply