![the Open Siddur Project [logo]](https://opensiddur.org/wp-content/uploads/2018/09/Open-Siddur-Project-Logo-2016.svg){kind=logo}
| Source (Hebrew) | Translation (Ladino) | Translation (Ladino, romanized) |
|---|---|---|
ראשון | ||
דברים יד כב עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כׇּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ כג וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ כד וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתוֹ֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ כה וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃ כו וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ כז וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ׃ {ס} כח מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תּוֹצִיא֙ אֶת־כׇּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ כט וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּ֠ר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ {ס} |
דברים יד 22 דייזמאר דייזמאראש אטודו רינואיבו די טו שימין איל שליין אאיל קנפו אנייו קאדה אנייו. 23 אי קומירש אדילנטי די יי טו דיו איניל לוגר קי אישקוגֿירה פרה אפוזינטאר שו נומרי אליי דייזמו די טו סיברה טו מושטו אי אזיטיי אי מיוריש די טוש וקאש אי ואש אוביגֿאש פורקי דיפרינדש פור טימיר אה יי טו דיו טודוש לוש דיאש. 24 אי קואדו שי מוגֿיגוארה די טי לה קארירה קי נון פודראש לייבארלו קי שי אלישֿארה די טי איל לוגאר קי אישקוגֿירה יי טו דיו פור פוניר שו נומרי אאי קי טי בינדיזירה יי טו דיו; 25 אי דאראש פור לה פלטה אי אטראש לה פלאטה אינטו מאנו אי אנדארש אאיל לוגאר קי אישקוגֿרה יי טו דיו איניל; 26 אי דראש לה פלאטה פור טודו לוקי דישיארה טו אלמה פור לאש וקאש אי פור לאש אוביגֿאש אי פור איל וינו אי פור לה סישרה אי פור טודו לוקי דימנדרה טו אלמה; אי קומירש אליי אה דילנטי די יי טו דיו אי אליגררטיאש טו אי טו קאשה. 27 אי איל לוי קי אינטוש סיבדדיש נון לו דישֿיש קי נון אאיל פרטי ני אירידאד קון טיגר. 28 די פֿין די טריש אנייוש שקאראש אטודו דייזמו די טו רינואיבו איניל אנייו אישי אי דישֿרש אינטוש סיבדאדיש. 29 אי וירנה איל לוי קי נון אאיל פארטי ני אירידד קון טיגו אי איל פיליגרינו אי איל גואירפֿנו אי לה ביבדה קי אינטוש סיבדדיש אי קומירן אי הרטרשיאן פורקי טי בינדיגא יי טו דייו אין טודו היגֿה די טו מנו קי הרש. |
Devarim 14 22 Diezmaras a todo renuevo de tu semen, el salién a el campo, año cada año. 23 Y comeras a delante de Adonay, tu Dio, en el lugar que escoğera para aposentar su nomre alli, diezmo de tu çivera, tu mosto, y tu azeite, y majores de tus vacas, y tus oveǰas, porque deprendas por temer a Adonay, tu Dio, todos los dios. 24 Y quando se mochiguara de ti la carrera que non podras llevarlo, que se alexara de ti el lugar que escoğera Adonay, tu Dio, por poner su nombre aí, que tu bendizera Adonay, tu Dio; 25 Y daras por la plata, y ataras la plata en tu mano, y andaras a el lugar que escoğera Adonay, tu Dio, en él; 26 Y daras la plata por todo lo que deseara tu alma por las vacas, y por la oveǰas, y por el vino, y por la çisra, por todo lo que tu demandara tu alma; y comeras alli a delante de Adonay, tu Dio, elegrarteas, tu y tu casa. 27 Y el Lēwī que en tus çibdades no lo dexes, que non a él parte ni eredad con tigo. 28 De fin de tres años sacaras a todo diezmo de tu renuevo en el año ese, y dexaras en tus çibdades. 29 Y verna el Lēwī, que non él parte ni eredad con tigo, y el pelegrino, y el güerfano, y la bivda, que en tus çibdades, y comeran, y hartarsean, porque ti bendiga Adonay, tu Dio, en toda hecha de tu mano que haras. |
שני | ||
טו א מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ ב וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כׇּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַיהֹוָה׃ ג אֶת־הַנׇּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃ ד אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ה רַ֚ק אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ ו כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃ {ס} ז כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃ ח כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃ ט הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁ֘בַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ י נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ יא כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹ֠חַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ {ס} יב כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י א֚וֹ הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חׇפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃ יג וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חׇפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃ יד הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגׇּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֽוֹ׃ טו וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיּֽוֹם׃ טז וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־ט֥וֹב ל֖וֹ עִמָּֽךְ׃ יז וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאׇזְנוֹ֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עוֹלָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃ יח לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֨ אֹת֤וֹ חׇפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ {פ} |
15 1 די פֿין די שייטי אנייוש הרש שמטה. 2 אי אישטה קושה די לה שמיטה: דישֿאר טודו דואינייו דיבדה די שו מאנו קי אדיבדארה אין שו קומפניירו; נון אפריטרה אשו קומפאניירו ני אשו אירמאנו קי ליימו שמטה אה יי. 3 אאיל אישטרנייו אפריטראש; [אי] איל קי שירה אטי קונטו אירמאנו הרש לאשֿר טו מנו. 4 דיסיירטו קי נון שירה אינטי דישיאוזו קי בינדיזיר טו בינדיזירה יי אינלה טיירה יי טו דיו דין אטי אירידאד פור אירידארלה. 5 דישיירטו שי אואיר אואירש אין בוז די יי טו דיו פור גוארדר פור (פור) האזיר אטודו לה אינקומינדנסה אישטו קי יו טי אינקומינדון אוי; 6 קי יי טו דיו בינדישֿו קומו הבלו אטי אי אינפרישטראש גֿינטיש מוגֿאש אי טו נון טומאראש איינפרישטאדו אי פודישטרש אין גֿינטיש מוגֿאש אי אין טי נון פרדישטרן. 7 קואנדו שירב איינטו דישיאי[זו] די אונו די טוש אירמנוש אין אונה די טוש סיבדדיש איינטו טיירה קי יי טו דיו דן אטי נון אינפֿורטיסש אטו קורסון אי נון סייריש אטו מנו די טו אירמנו איל דישיאוזו; 8 קי אבריר אברירש אטו מנו אאיל אי אינפריסטו לי אינפרישטרש אבונדו די שו הלטה קי הלטארי. 9 שיאי גוארדדו אטי די קואנטו שיאה קוזה קון טו קורסון טורטאבינייו פור דיזיר : לייגושי אנייו די לוש שייטי אנייו די לה שמטה; אי אינמלישירשיאה טו אוגֿו אינטו אירמאנו איל דישיאוזו אי נון דארש אאיל אי ליימארה שוברי טי אה יי אי שירה אינטי פיקדו. 10 דר דראש אאיל אי נון שי אינמלישקה טו קורדון אין טו דשר אאיל קי פור לה קוזה אישטו טי בינדיזירה יי טו דיו אינטודו טו היגֿו אי אין טודו אינביאדורה די טו מאנו. 11 קי נון שי וידרה דישיאוזו די אינטרי לה טיירה; פור טאנטו יו טי אינקומינידן פור דיזיר: אבריר אברירש אטו מאנו אטו אירמנו אטו מיסקינו אי אטו דישיאוזו אינטו טיירה. 12 קוא[נ]דו שירה וינדידו אטי טו אירמאנו איל גֿודיאו או לה גֿודיאה אי סירבירטיאה שאיש אנייוש אי איניל אנייו איל שיטינו לו אינביארש הורו קונטיגו. 13 אי קואנדו לו אינביאראש הורו די קונטיגו נון לו אינביאיש אין ואזיאו; 14 קרגר קרגאראש אאיל די טוש אוביגֿאש אי די טו אירה אי די [טו] לגאר קי טי בינדישֿו יי טו דיו דראש אאיל. 15 אי מימרראש קי סיירבו פֿואישטי אין טיירה די מצרים אי איגמייוטי יי טו דיו; פור טנטו יו טי אינקומינדן אלה קושה אישטו אוי. 16 אי שירה קואנדו דירה אטי: נון שאלרי די קונטיגו; קי טי אמי אי אטו קשה קי ביין אאיל קונטיגו; 17 אי טומרש אלה אלישנה אי דאראש אינשו אוריגֿה אי אינלה פואירטה אי שירה אטי סיירבו די שיינפרי; אי טוביין אטו סיירבה ןהרש אנשי. 18 נון שי אינדורישה אינטוש אוגֿוש אינטו אינביאר אאיל הורו די (די) קון טיגו קי דובלאדו די פריסייו די אלקילדיזו סירביוטי שיאיש אנייוש אי בינדיזירטיאה יי טו דיו אינטודו לוקי הראש. |
15 1 De fin de siete años haras šěmīṭāh. 2 Y esta cosas de la šěmīṭāh: dexar todo dueño debda de su mano que adevdara en su compañero; non apretara a su compañero ni a su ermano, que llamo šěmīṭāh a Adonay. 3 A el estraño apretaras; [y] que sera a ti con tu ermano haras laxar tu mano. 4 De cierto, que non sera en ti deseaoz, que bendezir te bedizera Adonay en la tierra que Adonay, tu Dio, dán a ti eredad por eredarla. 5 De sierto, si oír oíras en boz de Adonay, tu Dio, por quardar por (por) hacer a toda la encomendança esta que yo encomendán oy; 6 Que Adonay, tu Dio, te bendixo como hablo a ti, y enprestaras ğentes muchas, y en ti non podestaran. 7 Quando sera en ti deseo[zo] de uno de tus ermanos, en una de tus çibdades, en tu tierra que Adonay, tu dio, dán a ti, non enforteças a tu coraçon, y non çierres a tu mano de tu ermano el deseozo; 8 Que abrir avriras a tu mano a él, y enprestar le enprestaras abondo de su halta que haltare a él, 9 See guardado a ti, de quanto sea coza con stu coraçon tortaveño, por dezir: llegose año de los siete, año de la šěmīṭāh, y enmalesersea to oǰo en tu erman. 10 Dar daras a él, non enmalesca tu corçon en tu dar él, que por la coza esta te bendizera Adonay, tu Dio, en todo th hecho, y en toda enbiadura de tu mano. 11 Que por dezir: avrir avriras a tu mano a tu ermano, a tu mesquino, y a tu deseaozo en tu tierra. 12 Qua[n]do sera vendido a ti tu ermano el ǰudió, o la ǰudia, y servirte asees años, y en el año el seteno lo enbiaras horro de cotigo. 13 Y quando lo enbiaras horro de contigo, non lo enbies en vazio; 14 Cargar cargas a él de tus oveǰas, y de tu era, y de [tu] larga, que bendixo Adonay, tu Dio, daras a él. 15 Y membras que siervo fueste en tierra de Miṣrāyim, y regomiote Adonay, tu Dio; por tanto yo te encomendán a la cosa oy. 16 Y sera quando dira a ti: non salre de contigo, que te ame, y tu casa, que bien a él contigo; 17 Y tomaras a la alesna, y daras en su oreja y en la puerta, y sera ti siervo de siempre; y también a tu sierva haras ansi. 18 Non se enduresa en tus oǰos en tun enbiar a él horro de (de) con tigo, que doblado de en todo lo que haras. |
שלישי | ||
יט כׇּֽל־הַבְּכ֡וֹר אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר תַּקְדִּ֖ישׁ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שׁוֹרֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכ֥וֹר צֹאנֶֽךָ׃ כ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹאכְלֶ֙נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃ כא וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה ב֜וֹ מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ א֣וֹ עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ כב בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ כג רַ֥ק אֶת־דָּמ֖וֹ לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ {פ} |
19 טודו איל מיור קי שירה נאשידו אינטוש ואקאש אי אינטוש אוביגֿאש איל מאגֿו שנטיפֿיקראש אה יי טו דיו; נון סיירבאש קון מאיור די טו בואי אי נון טרישקיליש מיור די טוש אוביגֿש. 20 אדילנטי די טו דיו לו קומירש אנייו אין אנייו איניל לוגר קי אישקוגֿירה אה יי טו אי טו קשה. 21 אי קואדו שירה איניל מאקולה קושֿו א[ו] שייגו טודה מקלוה מלה נון לו סקריפֿיסייש אה יי טו דיו. 22 אינטוש סיבדדיש לו קומירש איל אינקואנדו אי [איל] לימפייו אאונה קומו איל קורשו אי קומו איל סיירבו. 23 דישיירטו אשו שנגרי נון קומאש; שוברי לה טיירה לו וירטירש קומו לאש אנוש. |
19 Todo el mayor que sera nasido en tus vacas y en tus oveǰas, el macho santeficaras a Adonay, tu Dio, non seirvas con major de tu buey, y non trisquiles mayor de tus oveǰas. 20 Adenante de Adonay, tu Dio, lo comeras año en año, el el lugar que escoğera Adonay, tu y tu casa. 21 Y quando sera en él macola, coxo [o] siego, toda macula mala, non lo sacrefiçies a Adonay, tu Dio. 22 En tus çibdades lo comeras, el enconado y el limpio auna, como el corso, y como el çiervo. 23 Se seirto, a sus sangre non comas sobre; la tierra lo veteras como la aguas. |
רביעי | ||
טז א שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃ ב וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ ג לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ |
16 1 גוארדה אמיש איל טימפרנו אי הרש פשקואה אה יי טו קי אין מיש איל טימפיראנו טי שאקו יי טו דיו מצרים די נוגֿי. 2 אי שקריפֿיסיירש קרנירו אה יי טו דיו אוביגֿאש אי וקאש איניל לוגר קי אישקוגֿירה יי (טו דיו) פור אפוזינטר שו נומרי אאי. 3 נון קומש שוברי איל חמץ; שייטי דיאש קומירש שוברי איל סינסינייש פן די אפֿריאיסייון קי קון אפרישורנסה שאלישטי די טיירה די מצרים; פורקי מיי[מ]בריש אדיאה די טו שליר די טיירה די מצרים טודוש דיאש די טוש וידאש. |
16 1 Guarda a mes el temprano, y haras Pasqua a Adonay, tu Dio, que en mes el temorano te saco Adonay, tu Dio, de Miṣrāyim de noche. 2 Y sacrefiçiaras carnero a Adonay, tu Dio, oveǰas y vacas, en el lugar que escoğera Adonay, (tu Dio), por aposentar su nomre aí. 3 Non comas sobre él ḥāmēṣ; siete días comeras sobre él çençeñas, pan de afrıiçion, que con apresurança saliste de tierra de Miṣrāyim todos dias de tus vidas. |
חמישי | ||
ד וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכׇל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃ ה לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ו כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃ ז וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃ ח שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ {ס} |
4 אי נון שירה אפריסידו אטי לייבאדורה אינטודו טו טירמינו שייטי דיאש אי נון מאנה די לה קארני קי דיגולייאראש אינלה טרדי איניל דיאה איל פרימירו אלה מניייאנה. 5 נון פואידירש פור דיגולייר אאיל קרנירו אין אונה די טוש שיבדאדיש קי יי טו דיו דאן אטי; 6 קי שאלבו אאלי לואגר קי אישקוגֿירה יי טו דיו פור אפוזינטו שו נומרי אליי דיגוליירש אאיל קרנירו אינלה טארדי קומו פונירשי איל שול פלאזו טו שאליר די מצרים. 7 אי קוזמאראש אי קומירש איניל לוגאר קי אישקוגֿירה יי טו דיו איניל; אי קטארש פור לה מנייינה אי אנדארש אטוש טיינדאש. 8 שיאיש דיאש קומיראש סינסינייש אי איניל דיאה איל שיטינו דיטינימיינטו אה יי טו דיו; נון האגאש אוברה. |
4 Y non sera apareçido a ti lievadura en todo tu termino siete días, y non mana de la carne de que degollaras en la tarde en el dia el primero a la mañana. 5 Non puederas por degollar a el carnero en una de tus çibdades que Adonay, tu Dio, dán a ti; 6 Que salvo a el lugar que esoğera Adonay, tu Dio, por apozentar su nomre, alli degollaras a el carnero en la tarde, como ponerse el sol, plazo tu salir de Miṣrāyim. 7 Y cozinaras, y comeras en el lugar que escoğera Adonay, tu Dio, en él; y cataras por la mañana, y andaras a tus teindas. 8 Sees días comeras çençeñas, y en el día el seteno detenimiento a Adonay, tu Dio; non hagas obra. |
שישי | ||
ט שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃ י וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ יא וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּ֘ךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֒ךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃ יב וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ {פ} |
9 שייטי שימנש קונטרש אטי; די אינפישאר פֿוש אינלה מייש אינפיסארש פור קונטאר שייטי שימנאש. 10 אי האראש פשקואה די שבועות אה יי טו דיו אבונדו די וילונטאד די טו מאנו קי דרש קומו טי בינדיזירה יי טו דיו. 11 אי אליגרארטיאש אה דילאנטי די יי טו דיו טו אי טו היגֿה אי טו סיירבו אי טו סיירבה אי איל לוי קי אינטוש שיבדדיש אי איל פיליגרינו אי איל גואירפֿנו אי לה ביבדה קי אינטרי טי איניל לוגאר קי אישקוגֿירה יי טו דיו פור אפוזינטר שו נומרי אליי. 12 אי מימבררש קי שיירבו פֿואישטי אין מצרים אי גוארדאדאש אי הרש אלוש פֿואירוש אישטוש. |
9 Siete semanas contras a ti, de enpesar pos en la mies, enpeçaras por el contar siete semanas. 10 Y haras pascua de šaḅu˓ōt a Adonay, tu Dio, abondo de veluntad de tu mano que daras, como tu bedizera Adonay, tu Dio. 11 Y alegrarteas a delante de Adonay, tu Dio, tu y tu hiǰo, y tu hiǰa, y tu siervo, y tu sierva, y el Lēwī que en tus çibdades, y el pelegrino, y el güerfano, y la bivda que entre ti, en el lugar que escoğera Adonay, tu Dio, por apozentar su nomre alli. 12 Y membraras que siervo fueste en Miṣrāyim, y guardaras, y haras a los fueros estos. |
שביעי | ||
יג חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאׇ֨סְפְּךָ֔ מִֽגׇּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃ יד וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּת֥וֹם וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ טו שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃ טז שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כׇל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָ֖ה רֵיקָֽם׃ יז אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ {ס} |
13 פשקואה די אלש קבנייש הרש אטי שייטו דיאש אינטו אפנייר די טו אירה אי די טו לגאר. 14 אי אליגראטיאש אינטו פשקואה טו אי טו היגֿו אי טו היגֿה אי טו שיירבו אי טו סיירבה אי איל לוי אי איל פיליגרינו אי איל גואירפֿנו אי לה ביבדה קי אינטוש סיבדדיש. 15 שייטי דיאש פשקוארש אה יי טו דיו איניל לוגאר קי אישקוגֿירה יי קי טי בינדיזירה יי טו דיו אינטודו טו רינואיבו אי אין טודה היגֿה די טוש מנוש אי שיראש דישיירטו אליגרי. 16 טריש ויזיש איניל אנייו שירה אפריסידו טודו טו מאגֿו אדילנטי די יי טו דיו איניל לוגר קי אישקוגֿירה; אין פשקוא[ה] די לאש שינשינייאש אי אין פשקואה די לש שימנאש אי אין פשקואה די לש קבנייאש; אי נון שירה אפריסידו אה דילנטי די יי אין ואזיאו; 17 קאדה אונו קומו דדיבה דישו מנו קומו בינדיסייון די טו דיו קי דייו אטי. |
13 Pascua de la cabañas haras a ti seite dias, en tu apañar de tu era y de tu larar. 14 Y alegrarteas en tu pascua, tu y tu hiǰo, y tu hiǰa, y tu seirvo, y tu sierva, y el Lēwī, y el pelegrino, y el güerfano, y la bivda que en tus çibdades. 15 Siete dias pascuaras a Adonay, tu Dio, en todo tu renuevo, y en toda hecha de tus manos, y seras de sierto alegre. 16 Tres veces en el año sera apareçido todo tu macho a delante Adonay, tu Dio, en el lugar que escoğera; en pascua de las çençeñas, y en pascua de las semanas, y en pascua de las cabañas, y non sera apareçido a delante de Adonay en vazio; 17 Cado uno como dadiva de su mano, como bendiçion de Adonay, tu Dio, que dio a ti. |
מפטיר | ||
במדבר כח כו וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ כז וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עוֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם אַ֣יִל אֶחָ֑ד שִׁבְעָ֥ה כְבָשִׂ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ כח וּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֔ד שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ כט עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ ל שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ לא מִלְּבַ֞ד עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד וּמִנְחָת֖וֹ תַּעֲשׂ֑וּ תְּמִימִ֥ם יִהְיוּ־לָכֶ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ |
במדבר כח 26 אי אניל דיאה די לאש פרימיריאש אין וואישטרו אלייגו פריסינטי נואיבו אה יי אין וואישטראש שימאנאש לייאמדורה די שנטידיאד שירה אאוש: נינגונה אוברה די שירוסייו נון הגדיש. 27 אי אלייגארידיש אלשאסייון פור גואישמו ריסיביבלי אה יי טורוש היגֿוש די ואקה דוש ברויז אונו שייטי קרנירוש די אידאד די אנייו. 28 אי שו פריסינטי סימולה אינבואילטה איניל אזייטי טאיש דייזמוש אה טודו איל אונו דוש דייזמוש אאיל ברביז איל אונו. 29 דייזמו אאיל קרנירו איל אונו אה שייטי לוש קרנירוש. 30 בקריטו די קברש אונו פור פירדונאר שוברי ווש. 31 אפֿואיראש דיל אלשסייון דיל תמיד אי שו פרישינטי הרידש; שאנוש שיראן אווש אי שוש טימ[פי]רסייוניש. |
Bamidbar 28 26 Y en el dia de las primerias, en vuestro allegar peçente nuevo a Adonay en vuestra semanas, llamdura de santitdad sera a vos; ninguna obra de serviçio non hagades. 27 Y allegaredes alsaçion por güesmo reçevivle a Adonay, toros hiǰos de vaca dos, barvez uno, siete carneros de edad de año. 28 Y su preçente, semola enbuelta en el aziete, tres diezmos a toro el uno, dos diezmos a el barvez el uno. 29 Diezmo diezemo a el carnero el uno, a siente los carneros. 30 Cabrito de cabras uno, por perdonar sobre vos. 31 Afuera del alsaçion de tāmīd y su presente haredes; sanos serán a vos, y sus tem[pe]raçiones. |
This is the text of the Ladino translation of the Shavuot Day Two readings from Deuteronomy 14:22-16:17 (and the Maftir: Numbers 28:26-31) as transcribed by Moshe Lazar in his Ladino Pentateuch: (Constantinople, 1547) (1988), and retranscribed as digital text by Shmuel Gonzales (2026).
“📜 Torah Reading for the Second Day of Shavuot when it occurs on Shabbat (Deuteronomy 14:22-16:17 and Numbers 28:26-31) in Ladino translation from the Constantinople Codex (1547)” is shared through the Open Siddur Project under the Creative Commons Attribution-ShareAlike (CC BY-SA) 4.0 International copyleft license.
Leave a Reply