tagged: Judeo-Greek • the Open Siddur Project ✍ פְּרוֺיֶקְט הַסִּדּוּר הַפָּתוּחַ

💬 מגילת יונה | Megillat Yonah with its Yevanic (Judeo-Greek) Targum ca. 14th c.

Unknown (translation) — Sun, 24 Sep 2023 00:16:06 +0000

This is a 14th-century translation of the entire book of Jonah into Judeo-Greek or Yevanic, the traditional language of the Romaniote community of Byzantium. To quote the Judeo-Greek expert Julia G. Krivoruchko, it “exhibits a fusion of contemporary vernacular language with archaic elements” and “favors an extremely literal translation style.” This translation was first published in Greek transcription by the Dutch Hellenist Dirk Christiaan Hesseling, who misdated it to the 12th-century based on a mix-up between the Seleucid and common eras. Included as part of a Romaniote maḥzor (Bodleian Library MS. Oppenheim Add. 8° 19), this translation was almost certainly in use as a targum for the reading of Jonah as the Yom Kippur minḥah haftarah. Meir ben Isaac Katzenellenbogen (ca. 1482–1565) states…(Responsa, No. 78) that in Candia (Heraklion) the hafṭarah for Yom Kippur Minḥah was, with the exception of the first three verses, read in Greek (comp. Zunz, G.V. p. 413, note). In the original manuscript the majority of verses are preceded with a few words of the Hebrew, a common practice for written targumim.

Source (Hebrew)	Translation (Yevanic/Judeo-Greek (in Greek script))	Translation (Yevanic/Judeo-Greek (in Hebrew script))
פרק א׳	Κεφάλαιο Αʹ	קֵפָלֵיוֹ א׳
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יוֹנָ֥ה בֶן־אֲמִתַּ֖י לֵאמֹֽר׃	Καὶ ἦτον προφητεία Κυρίου πρὸς Ιονα υἱοῦ Αμιταϊ τοῦ εἰπεῖν·	קֵאִיטוֹן פְרוֹפִיטִיאָה קִירִיאוּ פְּרוֹשׁ יוֹנָה אִיוּ אֲמִתָּי טוּאִיפִּין׃
ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃	Ἀνάστα, πορεύγου πρὸς Νινβε τὴν πόλη τὴν μεγάλη καὶ διαλάλησε ἐπὶ αὐτὴν, ὃτι ἐνέβην ἡ κακία αὐτὴν ἐνώπιόν μου.	אַנַשְׁטָא פּוֹרֶבְגוּ פְּרוֹשׁ נִנְוֶה טִין בּוֹלִי טִין מֶגָלי קֶדִֿיאָלָלִישֶי אִיפִּי אַפְטִין אוֹטִי אֶנֶבִין אִיקָקִיאָה אַפְטִין אֶנוֹפִּיאוֹמוּ:
וַיָּ֤קׇם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה ׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָֽה׃	Καὶ ἐνεστάθην Ιονα τοῦ ἀποδράξει εἰς Θαρσις ἀπὸ ἐνώπιον Κυρίου, καὶ ἐκατέβην Ιαφο καὶ ηὗρεν καράβι ἐρχάμενη Θαρσις, καὶ ἔδωκεν μιστάριν αὐτήν κ’ ἐκατέβην αὐτὴν τὸ ἐλθεῖ με ταύτους εἰς Θαρσις ἀπὸ ἐνώπιον Κυρίου.	קֶאֶנֶשְׁטָתִין יוֹנָה טוֹאַפִּידְרַקְשִי אִישְׁתַּרְשִׁישׁ אַפּוֹאֶנוֹפִּיאוֹן קִירִיאוּ קֶקַטֵבִין יָפוֹ קֶאִיבְרֵן קָרָבִי אֶרְכָמֵנִי תַּרְשִׁישׁ קֵאֶדוֹקֶן מִישְטָרִין אַפְטִיש קֶקַטֵבִין אֵנפְטִין טוֹאֵלְתִי מֵטַפְטוּש אִישְטַרְשִׁישׁ אַפוֹאֶנוֹפִיאוֹן קִירִיאוּ:
וַֽיהֹוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃	Καὶ ὁ Κύριος ἔρριξεν ἄνεμο μεγάλην πρὸς τὴν θάλασσα καὶ ἦτον λαίλαπας μέγας ἐν τὴν θάλασσα καὶ τὸ καράβι ἐδιαλογίζετον τὸ συντριβεῖ.	קוֹקִירִיאוֹשׁ אֶרִיקְשֵן אָנֵמוֹ מֶגָלִין פְּרוֹש טִין תָלָשָׁא קֵאִיטוֹן לֶלָפָּש מֶגָש אֵינְטִין תָלָשָׁא קֶטוֹקָרָבִי אֶדִיאַלוֹיִיזֶטוֹן טוֹשִיתְרִיבִי׃
וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃	Κ’ ἐφοβήθησαν οἱ ναῦτες καὶ ἐκρεύγασαν ἀνὴρ πρὸς θεὸν αὐτοὺς κ’ ἔρριξαν τὰ σκεύη ὃς ἐν καράβι πρὸς τὴν θάλασσα τὸ ἀλαφρύνει ἀπὸ ἐπὶ αὐτοὺς· καὶ ὁ Ιονα ἐκατέβην πρὸς τὰ σκιστὰ τοῦ καραβιοῦ κ’ ἐκοιμήθη κ’ ἐκατηφοριάστη.	קֶפֿוֹבִיתִישָׁן אִינַפְטֶשׁ קֶאֶגְּרֶבְגָשָאן אָנִיר פְּרוֹשׁ תֵאוֹן אַפְטוֹשׁ קֶרִיקְשָן טַשְׁקֵבִי אוֹש אִינְקָרָבִי פְּרוֹש טִין תָלָשָׁא טוֹאַלַפְרִינִי אַפּוֹאִיפִּי אַפְטוּשׁ קוֹ יוֹנָה אֶקַטֵבִין פְּרוֹשׁ טַשְׁקִישׁ טָא טוּקַרָבִיאוּ קֶקִימִיתִי קֵקַטִיפוֹרִיאַשְׁטִי׃
וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה־לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם ק֚וּם קְרָ֣א אֶל־אֱלֹהֶ֔יךָ אוּלַ֞י יִתְעַשֵּׁ֧ת הָאֱלֹהִ֛ים לָ֖נוּ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃	Κ’ ἐσίμωσεν εἰς αὐτὸν ὁ μέγας ναύκληρος καὶ εἶπεν εἰς αὐτόν· τί ἐσένα, κατηφοριασμένε; ἀνάστα, ἐπικαλήσου πρὸς Θεό σου, πολλαχόθε να μεταμελεθῇ ὁ Θεὸς εἰς ἐμᾶς καὶ οὐ ἀπολεστοῦμε.	קֶשִׁימוֹשֶן אִישׁ אַפְטוֹן אוּמֶגָש נַפְקְלֶרוֹשׁ קֵאִיפֵּן אִישְׁאָפְטוֹן טִי אֶשֶׁינָא קַטִיפוֹרִיאַזְמֶנֶי אַנַשְׁטָא אֶפִּיקַלִישוּפְּרוֹש תֵאוֹשוּ פּוֹלָכוֹדֶּי נַמֶטָמֶלֶתִי אוֹתֵאוֹש אִישֵמָש קֶאוּ אַפּוֹלֶשְטוּמֵי׃
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת וְנֵ֣דְעָ֔ה בְּשֶׁלְּמִ֛י הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ וַיַּפִּ֙לוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיִּפֹּ֥ל הַגּוֹרָ֖ל עַל־יוֹנָֽה׃	Καὶ εἶπαν ἀνὴρ πρὸς ἑταῖρον αὐτοῦ· πορευτῆτε καὶ ρίξωμε σκραφνία κ’ ἐννοήσωμε τίνος ἡ κακωσύνη ἡ ταύτη εἰς ἐμᾶς. κ’ ἔρριξαν σκραφνία καὶ ἔπεσεν τὸ σκραφνὶ ἐπὶ Ιονα.	קֵאִיפַּן אָנִיר פְּרוֹשׁ אֵטֵירוֹן אַפְטוּ פּוֹרֶפְטִיטֵי קֶרִיקְשׁוֹמֵי שְקְרַפְנִיאָה קֶנוֹאִישׁוֹמֵי טִינוֹש אִיקַקוֹשִׁינִי אִיטַפְטִי אִישֶׁמָשׁ קֶרִיקְשַן שְקְרַפְנִיאָה קֵאפֶּשֶׁן טוֹשְקְרַפְנִי אֵיפִּין יוֹנָה׃
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה־נָּ֣א לָ֔נוּ בַּאֲשֶׁ֛ר לְמִי־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ מַה־מְּלַאכְתְּךָ֙ וּמֵאַ֣יִן תָּב֔וֹא מָ֣ה אַרְצֶ֔ךָ וְאֵֽי־מִזֶּ֥ה עַ֖ם אָֽתָּה׃	Καὶ εἶπαν πρὸς αὐτὸν· ἄγγειλε ἐδὰ εἰς ἐμᾶς ἰν ὅς εἰς τίνος ἡ κακωσύνη ἡ ταύτη εἰς ἐμᾶς, τί ἔργο σου καὶ ἀπὸ ποῦ ἦλθες, τί ἠγῆ σου καὶ ποῦ ἀπὸ ποῖο λαὸν ἐσύ;	קֵאִיפֵּן פְּרוֹשׁ אַפְטוֹן אַנַגִּילֵי אֶדָא אִישֶמָש אֶנֶאוֹש אִיש טִינוֹש אִיקַקוֹשִינִי אִיטַפְטִין אִישֶמָש טִי אֶרְגוֹשוּ קַפּוֹפּוּ אֵלְתִיש טִי אִיִישוּ קֵפּוּ אַפּוֹפִּיאוֹ לָאוֹן אֶשִי׃
וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת־יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הַיַּבָּשָֽׁה׃	Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς· Ἑβραῖος ἐγὼ καὶ τὸν κύριο θεὸ τῶν οὐρανῶν ἐγὼ φοβοῦμαι ὃς ἔποικεν τὴ θάλασσα καὶ τὴ ξερά.	קֵאִיפֶּן פְּרוֹשׁ אַפְטוּש אֶבְרֵיאוֹש אֶגוֹ קֵטוֹגִּירִיאוֹ תֵאוֹ טוֹנוּרָנוֹ אֶגוֹ פוֹבוּמֵי אוֹש אֶפִּיקֶן טִיתָלָשָא קֶטִיקְשֶרָא׃
וַיִּֽירְא֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ יִרְאָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑יתָ כִּֽי־יָדְע֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־מִלִּפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא בֹרֵ֔חַ כִּ֥י הִגִּ֖יד לָהֶֽם׃	Καὶ ἐφοβέθησαν οἱ ἄνδρες φόβο1 μεγάλη καὶ εἶπαν πρὸς αὐτόν· τί ταύτην ἔποισες; ὅτι ἔγνωσαν οἱ ἄνδρες ὅτι ἀπὸ ἐνώπιον Κυρίου ἐκεῖνος ἀποδράχνει, ὅτι ἐνέγγειλεν εἰς αὐτούς.	קֶפוֹבִיתִישָן אִיאַדְּרֶש פוֹבֶרָא מֵגָלִי קֵאִיפָּן פְּרוֹשׁ אַפְטוֹן טִי טַפְטִין אֵיפִּישֵש אוֹטִי אֶגְנוֹאָן אִיאַדְּרֵש אוֹטִי אַפּוֹאֶנופִּיאוֹן קִרִיאוּ אֶיקִינוֹש אַפּוֹדְרַכְנִי אוֹטִיאֶנֶגִּילֶן אִיש אַפְטוּש׃
וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ מַה־נַּ֣עֲשֶׂה לָּ֔ךְ וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעָלֵ֑ינוּ כִּ֥י הַיָּ֖ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵֽר׃	Καὶ εἶπαν πρὸς αὐτὸν· τί ποίσωμε εἰς ἐσὲ καὶ σιγήσῃ ἡ θάλασσα ἀπὸ ἐπὶ ἐμᾶς; ὅτι ἡ θάλασσα πορευγόμενον καὶ λαιλαπίζον.	קֵאִיפָּן פְּרוֹש אַפְטוֹן טִי פִּישׁוֹמֵי אִישֶשֶי קֶשִיִישִי אִיתָלָשָא אַפּוֹאִיפִּי אֵמָש אוֹטִי אִיתָלָשָא פּוֹרֶבְגוֹמֶנוֹן קֵלֶלַפִּיזוֹן:
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֙וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃	Καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς· σηκώσετέ με καὶ ρίξετέ με πρὸς τὴν θάλασσα καὶ σιγήσῃ ἡ θάλασσα ἀπὸ ἐπὶ ἐσᾶς, ὅτι γινώσκω ἐγὼ ὅτι ἐδικός μου ὁ λαίλαπας ἐτοῦτος ἐπὶ ἐσᾶς.	קֵאִיפֵּן פְּרוֹש אַפְטוֹּ שִיקוֹשֶטֶמֶי קֶרִיקְשֶטֶמֵי פְּרוֹש טִין תָלָשָא קֶשִיִישִי אִיתָלָשָא אַפּוּאִיפִּי אֶשָש אוֹטִי יִינוֹשְקוֹ אֶגוֹ אוֹטִי אֶדִיקוֹזְמוּ אוֹלֶלָפָּש אֶטוּטוֹש אִיפֵּי אֵשָש׃
וַיַּחְתְּר֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים לְהָשִׁ֛יב אֶל־הַיַּבָּשָׁ֖ה וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ כִּ֣י הַיָּ֔ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵ֖ר עֲלֵיהֶֽם׃	Κ’ ἔλαμναν οἱ ἄνδρες τὸ στρέψει πρὸς τὴν ξερὰ καὶ οὐ ἐδυνάστησαν, ὅτι ἡ θάλασσα πορευγόμενον καὶ λαιλαπίζον ἐπὶ αὐτούς.	קֶלָמְנָן אִיאַדְּרֶש טוֹ שְטְרֶפְשִין פְּרוֹש טִיקְשֶרָא קֶאוּ אֶדִינַשְטִישָן אוֹטִי אִיתָלָשָא פּוֹרֶבְגוֹמֶנוֹן קֶלֶלַפִּיזוֹן אִיפִּי אַפְטוּש׃
וַיִּקְרְא֨וּ אֶל־יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמְר֗וּ אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ אַל־נָ֣א נֹאבְדָ֗ה בְּנֶ֙פֶשׁ֙ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּתֵּ֥ן עָלֵ֖ינוּ דָּ֣ם נָקִ֑יא כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר חָפַ֖צְתָּ עָשִֽׂיתָ׃	Κ’ ἐπικαλήστησαν πρὸς κύριον καὶ εἶπασι· παρακαλοῦμε, Κύριε, μὴ ἐδὰ ἀπολεστοῦμε ἐν ψυχὴ τοῦ ἀνὴρ ἐτουτουνοῦ, καὶ μὴ δώσῃς ἐν τὸ ἐπὶ ἐμᾶς αἷμαν ἀθῶο, ὅτι ἐσὺ, Κύριε, καθὼς ἐθέλησες ἔποισες.	קֶפִּיקַלִישְטִישָן פְּרוֹש קִירִיאוֹן קֶאִיפָּשִי פָּרָקלוּמֵי קִירִיאֵי מִי אֶדָא אַפּוֹלֶשְטוּמֶי אֵין פְּשִיכִי טוּאָנִיר אֶטוּטוּנוּ קֶמִי דוֹשִיש אַנְתוֹ אִיפִּי אֶמָש אֶמָן אַתִיאוֹ אוֹטִי אֶשִי קִירִיאֵי קַתוֹש אֶתֶלִישֶש אֶפִּישֶש׃
וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃	Κ’ ἐσήκωσαν τὸν Ιονα κ’ ἔρρηξαν αὐτὸν πρὸς τὴ θάλασσα κ’ ἐστάθην ἡ θάλασσα ἀπὸ ἐβρισμὸν αὐτόν.	קֶשִיקוֹשָן טוֹן יוֹנָה קֶרִיקְשָאן אַפְטוֹן פְּרוֹש טִין תָלָשָא קֶשְטָתִין אִיתָלָשָא אַפוּ אֶבְרִיזְמוֹן אַפְטוּ׃
וַיִּֽירְא֧וּ הָאֲנָשִׁ֛ים יִרְאָ֥ה גְדוֹלָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּֽזְבְּחוּ־זֶ֙בַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַֽיִּדְּר֖וּ נְדָרִֽים׃	Κ’ ἐφοβήθησαν οἱ ἄνδρες φοβέρα μεγάλη τὸν Κύριο κ’ ἐθυσίασαν θυσία εἰς Κύριο κ’ ἐτάχτησαν τάγματα.	קֶאפוֹבִיתִישָאן אִיאַדְּרֶש פוֹבֶרָא מֵגָלִי טוֹן קִירִיאוֹ קֶתִישִיאָשָן תִישִיאָה אִישְקִירִיאוֹ קֶטַכְטִישָן טַגְמָטָא׃
פרק ב׳	Κεφάλαιο Βʹ	קֵפָלֵיוֹ ב׳
וַיְמַ֤ן יְהֹוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃	Κ’ ἐθάρρωσεν ὁ Κύριος ἐχτύο μεγάλο τὸ καταπεῖ τὸν Ιονα κ’ ἦτον Ιονα ἐν ἔγγατα τοῦ ἐχτύου τρεῖς ἡμέρες καὶ τρεῖς νύχτες.	קֶטַרוֹשֶן אוֹקִירִיאוֹש אֶכְטִיאוֹ מֶגָלוֹ טוֹקַטָפִּי טוֹן יוֹנָה קִיטוֹן יוֹנָה אֶנֶיגָּטָא טוּאֶכְטִיאוּ טְרִיש אִימֶרֶש קֶטְרִיש נִיכְטֵש׃
וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה׃	Κ’ ἔψαλεν Ιονα πρὸς Κύριον θεὸν αὐτὸν ἀπὸ ἔγγατα τοῦ ἐχτύου.	קֶפְּשָלֵן יוֹנָה פְּרוֹש קִירִיאוֹן תֵאוֹן אַפְטוֹן אַפּוֹאֶגָּטָא טוּאֶכְטִיאוּ׃
וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָ֠אתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהֹוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי׃	Καὶ εἶπεν· ἐπικαλήστηκα ἀπὸ στενοχωρία εἰς ἐμὲν πρὸς κύριο κ’ ἐπιλογήθηκέ με, ἀπὸ γαστέρα ἅδοῦ ἐβόησα ἔκουσες φωνή μου.	קֵאִיפֵּן אֶפִּיקַלִישְטִיקָא אַפּוֹ שְטֵינוֹכוֹרִיאָה אִיש אֵימֵן פְּרוֹש קִירִיאוֹ קֶפִּילוֹיִיתִיקֶמֶי אַפּוֹאַשְטֶרָא אָדוּ אֶבוֹאָשָא אֶקוּשֶש פוֹנִימוּ׃
וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כׇּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃	Κ’ ἔρρηξές με βυθὸς ἐν πέλαγο θαλάσσου καὶ ποτάμια ἐπεριγυρίσασί με, πᾶν συθρύμματά σου καὶ κύματά σου ἰπὲ ἐμὲν ἐδιάβησαν.	קֶרִיקְשֶזְמֶי בִיתוֹש אֵין פֶּלַגוֹ תָלָשוּ קֶפּוֹטָמִיאָה אֶפֶּרִיייִרִישַשִי מֶי פַּאן שִיתְרִימָטָשוּ קֶקִימָטָשוּ אִיפִּיאֶמֶן אֶדִיאָבִישָא׃
וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קׇדְשֶֽׁךָ׃	Καὶ ἐγὼ εἶπα· ἐπιβγάλτηκα ἀπὸ ἐναντίου ἐφταλμῶ σου, μόνο προσβαλῶ τὸ πιβλέψει πρὸς ναὸν ἁγιωσύνης σου.	קֶאגוֹ אִיפָּא אֶפִּיבְגַלְטִיקָא אַפּוֹאֶנַדִּיאוּ אֶפְטַלְמוֹשוּ מוֹנוֹ פְּרוֹזְבָלוֹ טוֹפִּיבְלֶפְּשִי פְּרוֹש נָאוֹן אַיוֹשִינִישוּ׃
אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי׃	Ἐπεριγύρισά με ὕδατα ὡς ρωθοῦνι, ἄβυσσος ἐπεριγύρισέ με, παπύρι στρωμένο εἰς κεφάλι μου.	אֶפֶרִייִירִישָמֵי אִידָטָא אוֹש רוֹתוּנִי אַבִישוֹש אֶפֶּרִיִירִישַ מֵי פָּפִירִי שְטְרוֹמֶנוֹ אִיש קֶפָלִימוּ׃
לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃	Εἰς ἄκρες ὀρέων ἐκατέβηκα, ἠ γῆς μουχλῶν αὐτὴν ἐν περὶ μοῦ εἰς ναιῶνα καὶ ἐνέβασες ἀπὸ βόθρον ζωές μου, Κύριε θεέ μου.	אִיש אַקְרָן אוֹרֶאוֹן אֶקַטֵבִיקָא אִיִיש מוּכְלוֹן אַפְטִין אֵין בְּרִימוּ אִיש נֶאוֹנָא קֶאֶנֶבָשֶש אַפּוֹבְוֹתְרוֹן זוֹאֶזְמוּ קִירִיאֶי תֶאֶמוּ׃
בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהֹוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קׇדְשֶֽׁךָ׃	Ὅταν ἐρεθύμισεν ἐπὶ ἐμὲ ψυχή μου, τὸγ γύριον ἐμνήστηκα καὶ ἦρθεν πρὸς ἐσὲν ἡ ψαλμουδία μου πρὸς ναὸν ἁγιωσύνης σου.	אוֹדָּאן אֶרֶתִימִישֶן אִיפִּי אֶמֶי פְּשִיכִימוּ טוֹגִּירִיאוֹן אֶמֶנִישְטִיקָא קֶאִירְתֶן פְּרוֹש אֶשֶן אִיפְּשַלְמוּדִיאָמוּ פְּרוֹש נָאוֹן אַיוֹשִינִישוּ׃
מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃	Οἱ φυλάχοντες ομάταια ψωματινά, πίστιν αὐτῶν καταλείπουν.	אוֹפִלַכוֹדֵּש אוֹמַטִיאָה פְּשוֹמָטֵינא פִישְטין אַפְטוֹן קָטַלִיפּוּ׃
וַאֲנִ֗י בְּק֤וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה־לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַיהֹוָֽה׃	Καὶ ἐγὼ μὲ φωνὴν δοξολογίας θυσιάσω εἰς ἐσέν· ὡς ἐτάχτηκα πλερώσω, σωτερία εἰς Κύριο.	קֶאֶגוֹ מֶפוֹנִין דוֹקְשׂולוֹיִיאש תִישִיאָשוֹ אִישֶשֶן אוֹש אֶטַכְטִיקָא פְּלֶרוֹשוֹ שוֹטֵרִיאָה אִיש קִירִיאוֹ׃
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה׃	Καὶ εἶπεν ὁ Κύριος τοῦ ἐχτύου καὶ ἐξέρασεν τὸν Ιονα πρὸς τὴ ξερὰ.	קֶאִיפֶּן אוֹקִירִיאוֹש טוּאֶכְטִיאוּ קֶאֶקְשֶרָשֶן טוֹן יוֹנָה פְּרוֹש טִיקְשֶירָא׃
פרק ג׳	Κεφάλαιο Γʹ	קֵפָלֵיוֹ ג׳
וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃	Καὶ ἦτον προφητεία Κυρίου πρὸς Ιονα δεύτερην τὸ εἰπεῖ·	קִיטוֹן פְּרוֹפְיטִיאָה קִירִיאוּ פְּרוֹש יוֹנָה דֶפְטֶרִין טוֹאִיפִּי׃
ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃	Ἀνάστα, πορεύγου πρὸς Νινβε τὴν πόλη τὴ μεγάλη κ’ ἐδιαλάλησε πρὸς αὐτὴν τὸ διαλαλημὸ ὃς ἐγὼ λαλῶ πρὸς ἐσέ.	אַנַשְטָא פּוֹרֶבְגוּ פְּרוֹש נִינְוֶה טִין פוֹלִי טִין מֶגָלִי קֶדִיאָלָלִישֶי פְּרוֹש אַפְטִין טוֹדִיאַלָלִימוֹ אוֹש אֶגוֹ לָלוֹ פְּרוֹש אֶשֶי׃
וַיָּ֣קׇם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃	Καὶ ἐνεστάθην Ιονα κ’ ἐπορεύτην πρὸς Νινβε κατὰ ἐνώπιον Κυρίου, κ’ ἡ Νινβε ἦτον κάστρο μεγάλη εἰς θεό, πορπάτημα τριῶν ἡμερῶν.	קֶאֶנֶשְטָתִין יוֹנָה קֶאפּוֹרֶפְטִין פְּרוֹש נִינְוֶה קָטַאֶנוֹפִּיאוֹן קִירִיאוּ קִינִינְוֶה אִיטוֹן קַשְׁטְרוֹ מֶגָלִי אִיש תֵיאוֹ פּוֹרְפַּטִימָא טְרִיאוֹן אִימֵרוֹן׃
וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃	Κ’ ἔρχισεν Ιονα τὸ ἐλθεῖ εἰν κάστρο πορπάτημα ἡμερου ἑνός κ’ ἐδιαλάλησαν καὶ εἶπεν· ἀκόμη σαράντα ἡμέρες κ’ ἡ Νινβε ἐχτρεπόμενη.	קֶרְכִישֶן יוֹנָה טוֹאֶלְתִי אִין קַשְטְרוֹ פּוֹרְפָּטִימָא אִימֵרוֹ אֶנוֹש קֶדִיאָלָלִישֶן קֶאִיפֶן אָקוֹמִי שָׁרָדָּא אִימֶרֶש קִינִינְוֶה אֶכְטֶרְפוֹמֶנִי׃
וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם׃	Κ’ ἐπίστεψαν ἄντρες Νινβε ἐν θεὸν κ’ ἐδιαλάλησαν νηστεί α κ’ ἐφόρεσαν σακκὶ ἀπὸ μέγαν αὐτῶν καὶ ὡς μικρὸν αὐτῶν.	קֶפִּישְטֶפְשָן אַדְּרֵש נִינְוֶה אֵין תֵאיוֹן קֶדִיאָלָלִישָן נִישְטִיאָה קֶפוֹרֶשָן שַקִי אַפּוֹמֶגָן אַפְטוֹן קֶאוֹש מִיקְרוֹן אַפְטוֹן׃
וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קׇם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃	Κ’ ἔφτασεν ὁ λόγος πρὸς βασιλέο Νινβε, κ’ ἐνεστάθην ἀπὸ θρόνον αὐτοῦ κ’ ἐδιαπέρασε στολὴν αὐτὸν ἀπὸ ἐπὶ αὐτὸ, κ’ ἐσκεπάστην σακκὶ κ’ ἐκάθισεν ἐπὶ τὴν στάχτη.	קֶפְטָשֶן אוֹלוֹגוֹש פְּרוֹש בָשִילֵיאוֹ נִינְוֶה קֶאנֶשְטָתִין אַפּוֹתְרוֹנוֹן אָפְטוּ קֶדִיאַפֶּרָשֶן שְטוֹלִין אַפְטוּן אַפּוֹאִיפִּי אַפְטוֹ קֶשְקֶפַּשְטִין שָקִי קֶקַתִישֶן אֶפִּיטִין שְטַכְטִי׃
וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃	Κ’ ἐδιαλάλησεν, καὶ εἶπε ἐν Νινβε ἀπὸ ὁρισμὸν τοῦ βασιλέου καὶ μεγάλων αὐτῶν τὸ εἰπεῖν· ὁ ἄθρωπος καὶ τὸ χτῆμα καὶ τὸ βουκολιό καὶ τὸ ποίμιο μὴ γευτοῦν τίποτας καὶ μὴ νομευτοῦν καὶ ὕδωρ μὴ πιοῦσιν.	קֶדִיאָלָלִישֶן קִיפֵּי אֵין נִינְוֶה אַפּוֹאוֹרִיזְמוֹן טוּבַשִילֵאוֹ קֶמֶגָלוֹן אַפְטוֹן טוֹאִיפִּין אוֹאַתְרוֹפּוֹש קֶטוֹכְטִימָא קֶטוֹבוּקוֹ לֶאוֹ קֶטוֹפִּימִיאוֹ מִי יֶפְטוּן טִיבוֹטָש קֶמִי נוֹמֶפְטוּן קֶאִידוֹר מִיפִּיאוּשִין׃
וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחׇזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃	Καὶ σκεπαστοῦν σακκιὰ ὁ ἄθρωπος καὶ τὸ χτῆμα κ’ ἐπικαληστοῦν πρὸς θεὸν ἐν δύναμην, καὶ στραφοῦν ἀνὴρ ἀπὸ ὁδὸν αὐτῶν τὴν κακὴ κ’ ἀπὲ τὴν ἀδικία ὃς ἰπαλάμες αὐτῶν.	קֶשְקֶפַּשְטוּן שָקָא אוֹ אַתְרוֹפּוֹש קֶטוֹכְטִימָא קֶפִּיקַלִישְטוּן פְּרוֹש תֵיאוֹן אֵינֶידִינָמִין קֶשְטְרָפוּן אֵינֵי אַפּוֹאוֹדוֹן אַפְטוּן טִין קַקִי קַאפֵּטִין אַדִיקִיאָה אוֹש אִיפַּלָמֵש אַפְטוֹן׃
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃	Τίς γινώσκει; στραφῇ καὶ μεταμελεθῇ ὁ θεὸς ἐμᾶς καὶ στραφῇ ἀπὸ ὀργὴ θυμοῦ αὐτὸν καὶ οὐ ἀπολεστοῦμε.	טִיש יִינוֹשְקִי שְטְרָפִי קֶמֶטַמֶלֶתִי אוֹתֵיאוֹש אֶמָש קֶשְטְרָפִי אַפּוֹ אוֹרְיִי תִימוּ אַפְטוֹן קֶאו אפולשטומי׃
וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַעֲשׂוֹת־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃	Κ’ εἶδεν ὁ θεὸς τὰ ποίματα αὐτῶν, ὅτι ἐστράφησαν ἀπὸ ὁδὸν αὐτῶν τὴ κακὴ, κ’ ἐμεταμελέθην ὁ θεὸς ἐπὶ τὴν κακωσύνη ὡς ἐλάλησεν τὸ ποίσει εἰς αὐτούς, καὶ οὐ ἔποισεν.	קִידֵן אוֹתֵיאוֹש טַפִּימָטָא אַפְטוֹן אוֹטִי אֶשְטְרָפִישָן אַפּוֹאוֹדוֹן אַפְטוֹן טִי קַקִי קֶמֶטַמֶלֶיתִין אוֹתֵיאוֹש אִיפִּיטִין קָקוֹשִינִי אוֹש אֶלָלִישֶן טוֹפִּישִי אִישַפְטוּש קֶאוּ אֶפִּישֶן׃
פרק ד׳	Κεφάλαιο Δʹ	קֵפָלֵיוֹ ד׳
וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ׃	Κ’ ἐκακώθην πρὸς Ιονα κακωσύνη μεγάλη καὶ ὀργίστην εἰς αὐτόν.	קֶקָקוֹתִין פְּרוֹש יוֹנָה קַקוֹשִינִי מֶגָלִי קֶאוֹרְיִישְטִין אִיש אַפְטוֹן׃
וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֶל־יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה׃	Κ’ ἔψαλεν πρὸς κύριον καὶ εἶπεν· παρακαλῶ, δέσποτα Κύριε, πάντως αὐτὸς ὁ λόγος μου ὡς ἔστι νὰ εἶμαι ἐπὶ ἡγῆ μου; ἐπὶ οὕτως ἐπρότρεψα τὸ ἀποδράξει εἰς Θαρσις, ὅτι ἔγνωα ὅτι ἐσὺ ὡς κύριος ἐλέημος καὶ οἴχτιρμος, μακρόθυμος καὶ πολυέλεος κ’ ἐμεταμελέθης ἐπὶ τὴν κακωσύνη.	קֶפְּשָלֵן פְּרוֹש קִירִיאוֹן קֶאִיפֶּן פָּרָקלוֹ דֶשְפּוֹטָא קִירִיאֵי פָּדּוֹש אַפְטוֹש אוֹלוֹגוֹזְמוּ אוֹש אֶשְטִי נָמִי אִיפִּי אִיִימוּ אִיפִּי אוּטוֹש אֶפְּרוֹטֶרֶפְּשָא טוֹאַפִּידְרַקְשִי אִיש תַּרְשִיש אוֹטִיאֶגְנוֹאָה אוֹטִי אֶשִי אוֹש קִירִיאוֹש אֶלֶיְמוֹש קֶכְטִירְ מוֹש מַקְרִיתִימוֹש קֶפּוֹלֵלִיאוֹש קֶמֶטַמֶ לֶתִיש אִיפִּין טִיקָקוֹשִינִי׃
וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃	Κ’ ἐδά, Κύριε, ἔπαρε ἐδὰ τὴ ψυχή μου ἀπὸ ἐπὶ ἐμέν, ὅτι καλύτερος ὁ θάνατός μου ἀπὸ ζωές μου.	קֶדָא קִירִיאֵי אֶפָּרֵי אֵידָא טִיפִּשִיכִימוּ אַפּוֹאִיפִּי אֶמֶן אֹטִיקַלִיטֵרוֹש אוֹתַנַטוֹזְמוּ אַפּוֹ זוֹאֶזְמוּ׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הַהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ׃	Καὶ εἶπεν ὁ Κύριος· μὲ τὰ καλὰ ὀργίστην εἰς ἐσέν;	קִיפֵּן אוֹקִירִיאוֹש מֵטָא קָלָא אוֹרְיִישְטִין אִישֶשֶן׃
וַיֵּצֵ֤א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּ֩עַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֤שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּהְיֶ֖ה בָּעִֽיר׃	Κ’ ἐβγῆκεν Ιονα ἀπὸ τὸ κάστρον κ’ ἔποισε εἰς αὐτὸν ἐκεῖ καλύβη κ’ ἐκάθισεν κατώθεο αὐτῆς εἰ ἤσκιο, ὡς ὡς ἰδεῖν τί ἐστιν ἐν κάστρο.	קֶבְיִיקֶן יוֹנָה אַפּוּטוֹקַשְטְרוֹן קֶפִּישֶן אִיש אַפְטוֹן אֶקִי קַלִיבִי קֶקַתִישֶן קַטוֹתֶאוֹ אַפְטִיש אִי אִישְקִיאוֹ אוֹש אני אוֹשִידִין טִי אֶשְטִין אֵין קַשְטְרוֹ׃
וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִ֠ים קִיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל ׀ מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה׃	Κ’ ἐθάρρωσεν ὁ Κύριος ὁ θεὸς κολοκυθέα κ’ ἐνέβη ἀπὸ ἐπὶ εἰς Ιονα τί ἔστιν ἥσκιο ἐπὶν κεφάλι αὐτὸν, κ’ ἐχάρην Ιονα ἐπὶ τὴν κολοκυθέα χαρὰ μεγάλη.	קֶטָרוֹשֶן אוֹקִירִיאוֹש אוֹתֶיאוֹש קוֹלוֹקִיתֶאָה קֶנֶבִי אַפּוֹ אִיפִּי אִיש יוֹנָה טִי אֶשְטִין אִי שְקִיאוֹ אִיפִּין קֶ פָלִי אַפְטוֹן קֶכָרִין יוֹנָה אִיפִּיטִין קוֹלוֹקִיתֶאָה כָרָא מֶגָלִי׃
וַיְמַ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמׇּחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ׃	Κ’ ἐθάρρωσεν ὁ θεὸς σκούλικα ἀπὸ ἐνεβῆν ὁ ἀυγερινός εἰς μεθαύριον κ’ ἔπληξε τὴν κολοκυθέα κ’ ἐξεράθην.	קֶטָרוֹשֶן אוֹתֵיאוֹש שְקוּלִיקָא אַפּוֹ אֵנֵבִין אוֹ אַבְיֵירִינוֹש אִיש מֵתַבְרִיאוּ קֶפְּלִיקְשֵי טִין קוֹלוֹקִיתֵי אָה קֶקְשֶרָתִין׃
וַיְהִ֣י ׀ כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֤וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֤ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵחַיָּֽי׃	Κ’ ἦτον κατὰ ἀνέτειλε ὁ ἥλιος κ’ ἐθάρρωσεν ὁ θεὸς ἄνεμον ἀνατολικὸν σιγή, κ’ ἔπληξεν ὁ ἥλιος ἐπὶ κεφάλην Ιονα κ’ ἐλάπαξεν καὶ ἐζήτηξεν τὴ ψυχὴ αὐτὸν τὸ ἀπεθανεῖ καὶ εἶπεν καλύτερος ὁ θάνατός μου παρὰ ζωές μου.	קִיטוֹן קַטַאַנֶיטִילוֹ אוֹאִילִיאוֹש קֶטָרוֹשֶן אוֹתֵיאוֹש אָנֶמוֹן אַנַטוֹ לִיקוֹן שִיִי קֶפְּלִיקְשֶן אוֹאִילִיאוֹש אִיפִּי קֶפָלִין יוֹנָה קֶלָפָקְשֶן קֶאֶזִיטִיקְשֶן טִיפְּשִיכִי אַפְטוֹן טוֹאַפֶּתָנִי קִיפֵּן קַלִיטֵרוֹש אוֹתַנָטוֹזְמוּ פַּרָזוֹאֶזְמוּ׃
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַהֵיטֵ֥ב חָרָֽה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת׃	Καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς Ιονα· μὲ τί καλὰ ὀργίστην εἰς; ἐμέ ὡς θάνατο	קִיפֵּן אוֹתֵיאוֹש פְּרוֹש יוֹנָה מֵטִי קָלָא אוֹרְיִישְטִין אִיש אֶמֶי אוֹש תָנָטוֹ׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אַתָּ֥ה חַ֙סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד׃	Καὶ εἶπεν ὁ Κύριος· ἐσὺ ἐλυπήθης ἐπὶ τὴν κολοκυθέα ὃς οὐκ’ ἐκόπιασες εἰν αὐτήν, καὶ οὐ ἐμεγάλυνες αὐτήν, ὃς ἀνάμεσα νύχτα ἦτον κ’ ἀνάμεσα νύχτα ἐπωλέστην.	קִיפֶּן אוֹקִירִיאוֹש אֶשִי אֶלִיפִּיתִיש אַפְטִין קוֹלוֹקִיתֶאָה אוֹש אוּקֶקוֹפִּיאָשֶש אִינַפְטִין קֵאוּ אֶמֶגַלִינֶש אַפְטִין אוֹש אַנָמֶשָא נִיכְטָא אִיטוֹן קַנַמֵשָא נִיכְטָא אֶפּוֹלֶשְטִין׃
וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃	Καὶ ἐγὼ οὐ λυπηθῶ ἐπὶ Νινβε τὴμ πόλη τὴν μεγάλη, ὃς ἔνεστιν εἰν αὐτὴν πολλοὶ ἀπὸ δώδεκα μυριάδες ἄθρωπος, ὃς οὐ ἐγνώουν ἀνάμεσα δεξία αὐτοῦ εἰς ἀριστερὰν αὐτοῦ καὶ χτῆνο πολύ;	קֶאֶגוֹ אוּ לִיפִּיתוֹ אִיפִּי נִינְוֶה טִיבוֹלִי טִין מֶגָלִי אוֹש אֶנֶשְטִין אִין אַפְטִין פּוֹלִי אַפּוֹדוֹדֶקָא מִירִיאָדֶש אַתְרוֹפּוֹש אוֹש אוּ אֶגְנוֹאוּן אַנָמֶשָא דֶקְשִיאָה אַפְטוּ אִיש אַרִישְטֶרִין אַפְטוּ קֶכְטִינוֹ פּוֹלִי׃

14th Century Yevanic (Judeo-Greek) Translation of Jonah, from a Romaniote maḥzor — Oxford, Bodleian Library, MS. Opp. Add. 8o 19 (Neubauer 1144). Unicode text from the Greek Bible in Byzantine Judaism corpus (gbbj.org/texts/), proofread and edited by Isaac Gantwerk Mayer Punctuation in the Greek from D. C. Hesseling, “Le livre de Jonas,” 1899.

Source(s)

Notes

Notes
1	Julia G. Krivoruchko in “Judeo-Greek.” Handbook of Jewish Languages, edited by Lily Kahn and Aaron D. Rubin, Leiden, Brill, 2017, pp. 194–225.

חַד גַּדְיָא | Ένα κατσίκι | Éna katsíki (אֵנַה קַצִיקִי) — a Yevanic translation of Ḥad Gadya by Isaac Gantwerk Mayer

Unknown — Wed, 02 Feb 2022 09:51:48 +0000

Ḥad Gadya has a place in Seder tables throughout the Jewish world, and in many communities it was read in translation. This translation is in Yevanic, also known as Judeo-Greek, the traditional language of the Romaniote communities of the former Byzantine Empire. Despite massive linguistic pressure from Ladino, Yevanic was preserved as a spoken Jewish language by the Romaniote Jewish communities, and is still spoken by some Jews in Ioannina. This text is also transcribed in a Hebrew phonemic script based on the spellings used in the medieval and early modern era by Yevanic-speaking Jews.

Source (Aramaic)	Translation (Yevanic/Greek)	Translation (Yevanic/Judeo-Greek)	Translation (Yevanic/Latin)	Translation (English)
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Ένα κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	אֵנַה קַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Éna katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	One little goat, one little goat, that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא שֻׁנְרָא וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε η γάτα και έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי אִיגַֿטַה קֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe i gáta kai éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	A cat came and ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא כַּלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשֻׁנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε ο σκύλος και έφαγε τη γάτα που έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי אוֹסְקִילוֹס קֵפַֿגֵֿי טִיגַֿטַהה פּוּאֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe o skýlos kai éfage ti gáta pou éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	A dog came and bit the cat that ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא חֻטְרָא וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשֻׁנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε το ξύλο και έβάρεσε το σκυλί που έφαγε τη γάτα που έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי טוֹקְסִילוֹ קֵבַֿרֵסֵי טוֹסְקִילִי פּוּאֵפַֿגֵֿי טִיגַֿטַה פּוּאֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe to xýlo kai évárese to skýlo pou éfage ti gáta kai éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	A stick came and hit the dog that bit the cat that ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחֻטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשֻׁנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε η φωτιά και έκαιγε το ξύλο που βάρεσε το σκύλο που έφαγε τη γάτα που έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי אִיפֿוֹטִיַה קֵקִַיגֵֿי טוֹקְסִילוֹ פּוּבַֿרֵסֵי טוֹסְקִילוֹ פּוּאֵפַֿגֵֿי טִיגַֿטַה פּוּאֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe i fotiá kai ékaige to xýlo pou évárese to skýlo pou éfage ti gáta kai éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	A fire came and burned the stick that hit the dog that bit the cat that ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא מַיָּא וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחֻטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשֻׁנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε το νερό και έσβηνε τη φωτιά που έκαιγε το ξύλο που βάρεσε το σκύλο που έφαγε τη γάτα που έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי טוֹנֵרוֹ קֵסְבִֿינֵי טִיפֿוֹטִיַה פּוּאֵקִַיגֵֿי טוֹקְסִילוֹ פּוּבַֿרֵסֵי טוֹסְקִילוֹ פּוּאֵפַֿגֵֿי טִיגַֿטַה פּוּאֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe to neró kai ésvine ti fotiá pou ékaige to xýlo pou évárese to skýlo pou éfage ti gáta kai éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	Water came and put out the fire that burned the stick that hit the dog that bit the cat that ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא תּוֹרָא וְשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחֻטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשֻׁנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε ο αγελάδα και ήπιε το νερό που έσβηνε τη φωτιά που έκαιγε το ξύλο που βάρεσε το σκύλο που έφαγε τη γάτα που έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי אוֹאַגֶֿלַדַֿה קֵאִיפִּיֵי טוֹנֵרוֹ פּוּאֵסְבִֿינֵי טִיפֿוֹטִיַה פּוּאֵקִַיגֵֿי טוֹקְסִילוֹ פּוּבַֿרֵסֵי טוֹסְקִילוֹ פּוּאֵפַֿגֵֿי טִיגַֿטַה פּוּאֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe o ageláda kai ípie to neró pou ésvine ti fotiá pou ékaige to xýlo pou évárese to skýlo pou éfage ti gáta kai éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	An ox came and drank the water that put out the fire that burned the stick that hit the dog that bit the cat that ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא הַשּׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחֻטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשֻׁנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε ο χασάπη και έσφαξε την αγελάδα που ήπιε το νερό που έσβηνε τη φωτιά που έκαιγε το ξύλο που βάρεσε το σκύλο που έφαγε τη γάτα που έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי אוֹכַֿסַפִּי קֵסְפַֿכְּסֵי טִינַגֵֿלַדַֿה פּוּאִיפִּיֵי טוֹנֵרוֹ פּוּאֵסְבִֿינֵי טִיפֿוֹטִיַה פּוּאֵקִַיגֵֿי טוֹקְסִילוֹ פּוּבַֿרֵסֵי טוֹסְקִילוֹ פּוּאֵפַֿגֵֿי טִיגַֿטַה פּוּאֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe o chasápi kai ésfaxe tin ageláda pou ípie to neró pou ésvine ti fotiá pou ékaige to xýlo pou várese to skylí pou éfage ti gáta pou éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	A butcher came and slaughtered the ox that drank the water that put out the fire that burned the stick that hit the dog that bit the cat that ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא מַלְאַךְ־הַמָּ֫וֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחֻטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשֻׁנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε ο θάνατος και έσφαξε τον χασάπη που έσφαξε την αγελάδα που ήπιε το νερό που έσβηνε τη φωτιά που έκαιγε το ξύλο που βάρεσε το σκύλο που έφαγε τη γάτα που έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי אוֹתַֿנַטוֹס קֵסְפַֿכְּסֵי טוֹנְכַֿסַפִּי פּוּאֵסְפַֿכְּסֵי טִינַגֵֿלַדַֿה פּוּאִיפִּיֵי טוֹנֵרוֹ פּוּאֵסְבִֿינֵי טִיפֿוֹטִיַה פּוּאֵקִַיגֵֿי טוֹקְסִילוֹ פּוּבַֿרֵסֵי טוֹסְקִילוֹ פּוּאֵפַֿגֵֿי טִיגַֿטַה פּוּאֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe o thanatos, kai ésfaxe ton chasápi pou ésfaxe tin ageláda pou ípie to neró pou ésvine ti fotiá pou ékaige to xýlo pou várese to skýlo pou éfage ti gáta pou éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	The Angel of Death came and slaughtered the shoḥet who slaughtered the ox that drank the water that put out the fire that burned the stick that hit the dog that bit the cat that ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.
וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ־הַמָּ֫וֶת דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָא לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחֻטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשֻׁנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.	Και ήρθε ακαντόση Μπαρουχού και έσφαξε το θάνατου που έσφαξε τον χασάπη που έσφαξε την αγελάδα που ήπιε το νερό που έσβηνε τη φωτιά που έκαιγε το ξύλο που βάρεσε το σκύλο που έφαγε τη γάτα που έφαγε το κατσίκι που μ’αγόρασ’ ο πατέρας μου με δυο άσπρα. Ένα κατσίκι, ένα κατσίκι.	קֵאִירְתֵֿי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קֵסְפַֿכְּסֵי טוֹ תַֿנַטוּ פּוּאֵסְפַֿכְּסֵי טוֹנְכַֿסַפִּי פּוּאֵסְפַֿכְּסֵי טִינַגֵֿלַדַֿה פּוּאִיפִּיֵי טוֹנֵרוֹ פּוּאֵסְבִֿינֵי טִיפֿוֹטִיַה פּוּאֵקִַיגֵֿי טוֹקְסִילוֹ פּוּבַֿרֵסֵי טוֹסְקִילוֹ פּוּאֵפַֿגֵֿי טִיגַֿטַה פּוּאֵפַֿגֵֿי טוֹקַצִיקִי פּוּמַגֿוֹרַס אוֹפַּטֵרַסְמוּ מֵדִיוֹ אַסְפְּרַה. אֵנַה קַצִיקִי, אֵנַה קַצִיקִי.	Kai írthe aKantosi Mparouchou kai ésfaxe to thanatou, pou ésfaxe ton chasápi pou ésfaxe tin ageláda pou ípie to neró pou ésvine ti fotiá pou ékaige to xýlo pou várese to skýlo pou éfage ti gáta pou éfage to katsíki pou m’agóras’ o patéras mou, me dyo áspra. Éna katsíki, éna katsíki.	Then the blessed Holy One came and slaughtered the Angel of Death who slaughtered the shoḥet who slaughtered the ox that drank the water that put out the fire that burned the stick that hit the dog that bit the cat that ate the goat that my father bought for two zuzim. One little goat, one little goat.

The earliest known appearance of “Ḥad Gadya,” by an unknown author, can be found in the Prague Haggadah (1526). The text of the poem is in a form of playful Aramaic and it is accompanied by the lyrics in medieval Yiddish.^[1] The Jewish Encyclopedia (1906, NY) vol. 8 page 190 s.v. “Had Gadya” calls it German. It is unclear which, if either, came first — the Yiddish or the Aramaic. The Aramaic above below follows the text as it appears in the Prague Haggadah (1526). The Aramaic has been vocalized according to the Prague Haggadah (1590). Besides the transcription of the Aramaic with its vocalization, I have also added a translation sourced from Eve Levavi Feinstein’s Passover Haggadah translation. –Aharon N. Varady

Recordings

A recording of the first few verses can be found here:
https://www.jewishmuseum.gr/wp-content/uploads/2021/03/24-Εχάτ-Γκαδιά-Ενα-κατσίκι.mp3

Transliterations schema

https://opensiddur.org/wp-content/uploads/2022/02/Yevanic-Judeo-Greek-transcription-system-by-Isaac-Gantwerk-Mayer-2022.pdf

Notes

Notes
1	The Jewish Encyclopedia (1906, NY) vol. 8 page 190 s.v. “Had Gadya” calls it German.

ἕνας ὁ κύριος | Hénas ho Kýrios, a piyyuṭ in Judeo-Greek for Shavuot (ca. 16th-17th c.)

Johannes Niehoff-Panagiotidis (translation) — Mon, 05 Jul 2021 21:17:24 +0000

Source (Judeo-Greek)	Source (Greek)	Translation of Greek (English)	Source (Hebrew)	Translation of Hebrew (English)
^[1] Edition of stanzas I-VI according to Oxford Bodleana Ms Opp Add 2* 58 (Neubauer 2500), f. 139r-v (O1). I אִינָש אוֹקִירְיוֹש אוֹ תֶיאוֹש פַּנְדוֹ קְרַטוֹש קִי זוֹנְדָנוֹש דִיכוֹש טוֹרִישִי קֵי קוֹרְמִי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ:	Ένας ο Κύριος ο θεός παντοκράτος και ζωντανός δίχως στόρηση και κορμί we-Israel hallelu-Yah!	One is the Lord, God, (Deuteronomy 6:4) Lord of the hosts, and alive, Without appearance and without body, And Yisrael, praise Yah!	^[2] Hebrew version of stanzas I-VI and א to ו are according to Ms New York JTS 4588 (ENA 725) (N2): אֶחָד מֶלֶךְ יְיָי מִן הַעוֹלַם וְעָד הַעוֹלָם הוּא חַי בֵלִי גוּף וְצוּרָה וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	One is YHVH, King Living from eternity to eternity, Without body and shape And Yisrael, praise Yah!
II טִין יִש קֶיטִין תַלָשָה אְיפְלָשְי טוֹנוּרָנוֹ אַי תֵמֵילִיוֹשֶי מֶי לוגוֹ קַי מֶי פְרוֹנֵפֵשִי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ:	Την γής και την θάλασσα έπλασε τον ουρανό εθεμέλιωσε με λόγο και με φρόνεψη we-Israel hallelu-Yah!	He created the earth and the sea, ^[3] Cf. Genesis 1.9. He established the heavens With word, and with understanding, And Yisrael, praise Yah!	הַיָבַשַה הִפְרִיד מִן הַיָם הַשָמַיִם וְכֹל צֵבַאַם בַאָמִירַה וְחָכְמַה וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	The dry (land) He separated from the sea The sky and all its hosts, In Speech and wisdom, And Yisrael, praise Yah!
III אִשְטוֹ סִינַי אֵקַטֵבִיקֵי טוֹן אַיוֹ נוֹמוֹ מַשֶאֶדוֹקֶי מֵישְטֵיִיש מֵי אַסטְרָפָס קֵי מֵי וְרוֹנְדֵיש וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ:	Εις το Sinai εκατέβηκε τον άγιο νόμο μας έδωκε με στιές με αστραπάς και με βροντές we-Israel hallelu-Yah!	He came down to Sinai, He gave us the Holy Law, With fires, with lightning and with thunder, And Yisrael, praise Yah!	וּלְסִינַי יָרַד תוֹרָה קֵדוֹשַה נַתַן לַנוּ החרד בֵקוֹלוֹת וּבְרָקִים וּבַרַד וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	To Sinai He descended, Holy Torah he gave us, the Concerned one, With thunder and lightning and hail, And Yisrael, praise Yah!
IV טוּ דוּלו טוּפִּישְתִיקוּ טוּטָפִינוּ קֵי טוּטַכְתִיקוּ שֵדְיוּ פְלָאקֵיש פְלֶיקְטִיקֵיש וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ:	Του δούλου του πιστικού του ταπεινού και του ταχτικού σε δυό πλάκες πελεκιστές we-Israel hallelu-Yah!	To the servant, the loyal one, To the humble one, to the diligent one, In two tablets engraved, And Yisrael, praise Yah!	לְמֹשֶה רַבֵינוּ רוֹעֶה הַנֶאֵמַן בֵכֹל דִי לֵיה נַתַן לוֹ הַתוֹרַה בֵלוּחוֹת שֵתֶי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	To Mosheh, our teacher, a shepherd, The steadfast in all, that is His, He gave him the Torah, on two tablets. And Yisrael, praise Yah!
V קֵיאוֹ יִשְרָאֵל טוֹ דֵיכְטִיקֵי קֵי שְטִי קַרְדַיָיטוּ טו אֵיבָלִי אוֹ שָן וְלִישִידִי אַטִימִיטוֹ וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ:	Και ο Ισραελ το δέχτηκε και στη καρδιά του το έβαλε ωσαν βλυσίδι ατίμητο we-Israel hallelu-Yah!	And Yisrael accepted it And placed it into their^[4] Greek sg m. heart, Like a treasure of incomparable worth, And Yisrael, praise Yah!	וְיִשְׂרָאֵל קִבֵל אוֹתַה וּבְלִבוֹ נַטַע אוֹתַה כֵעֶדֶן טוֹב שוֹמֵר אוֹתַה וְיִשְרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	And Yisrael accepted her, And planted her in its heart, Like a good delicacy she^[5] In the Hebrew original 3rd pers. m., in the same way as the verb in the second line is 3rd pers. m., both refer to Israel, even though Israel is traditionally referred to only in the feminine. keeps her, And Yisrael, praise Yah!
VI שָבָתוֹ קֵיפְּרִיטוֹמי אַדוֹקֵי אֵמָש מֵי פוֹלי טִימִי דִיכוֹש קָמִיָיא אַלִילוֹהִי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ:	Σάββατο και περιτομή έδωκε εμάς με πολλή τιμή δίχως καμμιά άλλη λοή we-Israel hallelu-Yah!	Shabbat and circumcision Gave He to us with much honor, Without any revocation, And Yisrael, praise Yah.	שַבַת ראֹש חֹדֶש וּמִילַה נַתַן לַנוּ אֶל נוֹרַא עַלִילַה בֵלִי שוּם מִילוּד וּמִילָה וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Shabbat, new moon, and circumcision Gave us God who is held in awe for His acts, Without any milud^[6] מילוד is not a Hebrew word, from the Judeo-Greek text one would expect a word that translates “revocation” or “choice”. and word, And Yisrael, praise Yah!
^[7] Edition of stanzas A-E according to Ms Paris Jean Lubetzki, f. 3r-3v (P): A טוֹ פְרוֹטוֹ לוֹגוֹ פוּ מַש אִיפֵי אֵינָש תֵיאוֹש נָא פִיסְטֶיפְסוֹמֵי קֵי אַלוֹש נָא מִי פְרוֹסְקִינִיסוֹמֵי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Το πρώτο λόγο που μας είπε ένας θεός να πιστέψωμε και άλλον να μη προσκυνήσωμε we-Israel hallelu-Yah!	The first word that He said to us: We shall believe in one God, And we should not worship another, And Yisrael, praise Yah!
B טוֹ דֶיפְטֶירוֹ לוֹגוֹ פוּאַקוּסְטִיקֵי טוֹ נוֹמַאטוּנָא מִי נוֹרְקִיסוֹמֵי מֵי פְסֶיפְטְיֵיאס. מֵי אַדִיקְיֵיאס קֵי מֵי פֶירְיֶיאלַאסְיֵיאס וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Το δεύτερο λόγο που ακούστηκε Τό νομα του να μην ορκήσωμε Με ψευτιές, με αδικιές και με περγελασιές we-Israel hallelu-Yah!	The second word that has been heard: That we should not swear falsely by His name, With lies, with injustice and with trickery, And Yisrael, praise Yah!
^[8] Edition of stanza β according to Ms Makhon Ben Zvi 2051, f. 51r (Y): β טוֹן דֶפְטִירוֹן לוֹגוֹ אָפְמָס אִיפֶי מָנֶא קֵי פַּאטֵרָא נָאטִימִסוֹמֶי קֵי נָמִין טוּס וְלָאסְטִימִיסוֹמֵי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Τον δεύτερον λόγο οπου μας είπε μάνα και πατέρα να τιμήσωμε και να μην τους βλαστημήσωμε we-Israel hallelu-Yah!	The second word that He said, We should honor mother and father, And we shall not abuse them, And Yisrael, praise Yah!
C טוֹ פַאטֵירָה קֵי טִי מַאנָה טִימִי נָא דוֹקוֹמֵי קֵיָייאחְרוֹנוּס פוֹלוּס נָא זִיסוֹמֵי אַפָאנוּ שְטִי יִיש קֵי טוֹ נוּרָאנוֹ וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Το πατέρα και τη μάνα τιμή να δώκωμε και για χρόνους πολλούς να ζήσωμεν απάνω στη γης και τον ουρανό we-Israel hallelu-Yah!	To father and to mother we shall give honor, so that we might live for many years, Upon earth and above heaven, And Yisrael, praise Yah!
D אַפוּ סְקוֹטוֹמוֹ מַאקְרִיָיה נָא סְטְיקוֹמֵי קֵי טוֹן יִיינֵיקוֹן נָא מִי פִירָאזוֹמֶי מִידֶי מֶיקְלֶיפְִסִימְייוֹ. מִי דֵי מֵי מַארְטִירְייוֹ וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	απου σκοτωμό μακριά να στέκωμε και των γυναικών να μη πειράζωμε μηδε με κλεψιμιό μηδε με μαρτυριό we-Israel hallelu-Yah!	We shall stand far from killing, And we shall not tempt women, Neither stealing, nor testimony, And Yisrael, praise Yah!
E קַאתֵי לאוֹאִיס פְרָאמָה נָא מִי זִילֶיפְסוֹמֵי קֵי מֵי אַגָאפִי מֵיגָאלִי נִא זִיסוֹמֵי קֵי אֵינָש מִי טוֹן אַלוֹ נָא וֹוֹאִיתִיזוֹמֶי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Κάθε λοής πράμα να μη ζηλέψωμε και με αγάπη μεγάλη να ζήσωμε και ένας με τον άλλο να βοηθήσωμε we-Israel hallelu-Yah!	We shall not envy any kind of thing, And we shall live with great love, And we should help one another, And Yisrael, praise Yah!
^[9] Edition of stanzas א to ו according to Ms New York JTS 4588 (ENA 725) f. 41r-42r (N2): א טוֹ שַבַאתוֹ נַא אַיָיאְשוֹמֵי אֵיקְשִי מֶירֶיש נָא דוּלְיפְשוֹמֵי אִי שְתָא אֵיפְטַא נָא אַנַאפַפְשוֹמֶי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	To Σάββατο να αγιάσωμε έξι μέρες να δουλέψωμε εις τα εφτά να αναπάψωμε we-Israel hallelu-Yah!	We shall hallow the Shabbat, We shall work six days, On the seventh we shall rest, And Yisrael, praise Yah!	לְקַדֶש אֶת יוֹם הַשָבַת כִי בֵּיוֹם הוּא נִישְבָת שֵשֶת יָמִים נַעָשֶה מֵלַאכַה וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	To sanctify that Shabbat-day, because we shall rest^[10] נישבת read as נשבת, cp. the Judeo-Greek text. on this day, six days we shall do work. And Yisrael, praise Yah!
ב קִירִי קֵיי מִיטֵירַא נָא טִימִי שוֹמֵי יָא פוֹלוּש כְרוֹנוּש נַא זִישוֹמֵי תְרַאקוֹשְיוּש דֵיקָא קוֹשְמוּש קְלֵירוֹנוֹמִיסוֹמֵי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Κύρη και μητέρα να τιμήσωμε για πολλούς χρόνους να ζήσωμε τρακόσους δέκα κόσμους κληρονομήσωμε we-Israel hallelu-Yah!	Father and mother shall we honor, So that we might live for many years, Three hundred and ten worlds shall we inherit, And Yisrael, praise Yah!	לְכַבֵד אַבַא וְאִימַא שֶנִיחְיֶה עָל הַאַדַמַה וּמְהַנְחִיל עוֹלַם אַבָא וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	To honor father and Mother, So that we live on the earth, And to inherit the World to Come,^[11] Hebrew אבא corrected into הבא. The use of the infinite (here hif‘il of נחל) together with the preposition מן usually indicates a negative condition (in order not to…). A comparison with the Judeo-Greek stanza shows that this cannot be the case here. And Yisrael, praise Yah!
ג קֵיי נַא מִי שְקוֹטוֹשוּמֵי קַאמְיַא יִנֵיקָא מִי פִירָקְשוֹמֵי טִיפוֹטִיש מִי קְלֵפְשוֹמֵי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Και να μη σκοτώσουμε καμμιά γυναίκα πειράξωμε τίποτις μη κλέψωμε we-Israel hallelu-Yah!	We shall not kill, And we shall not tempt any women, And we shall not steal anything, And Yisrael, praise Yah!	לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנוֹב אֵשֶת רֵיעָךָ לֹא תָחְמוֹד וּלְאָמִין בֵשֶם יְיָי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	You shall not murder, you shall not commit adultery, you shall not steal, The wife of your neighbor you shall not covet, And to believe in the name of YHVH! And Yisrael, praise Yah!
ד נַא מִי פְשֵפְטוֹמַרְטִירִישוֹמִי פַרָאמ*א קְשֵינוֹ מִי זִילֶיפְשוֹמֵי אֵינַש אִישטוֹן אַלוֹ נַא וֹויִטִישוֹמֵי וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Να μη ψευτομαρτηρήσωμε πράμα ξένο μη ζηλέψωμε ένας εις τον άλλον να βοηθήσωμε we-Israel hallelu-Yah!	And we shall not give false testimony, We shall not envy any foreigner’s belonging, And we should help one another, And Yisrael, praise Yah!	לֹא תַעַנֶה בֵרֶעַךָ עֵד שָוא וּבֵית רֶיעָךָ לֹא תִתְאַו וְלַעַזוֹר אֶת בֵחִירֵי יָהּ וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	You shall not bear false witness against your neighbor, And the house of your neighbor you shall not covet, And to help the Chosen of Yah! And Yisrael, praise Yah!
ה אוֹ טֵימוּ פַאנְדוֹש קַרַאטוֹרָא פִילַאקְשֵימַש גְלִיגוֹרַא סְטִילֵימַש טִין גֶאוּלָה וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Ω θεέ μου παντός κράτορα φύλαξε μας γλήγορα στείλε μας την Ge’ullah we-Israel hallelu-Yah!	O my God, Lord of the hosts, Guard us quickly, Send us the Ge’ullah, And Yisrael, praise Yah!	אֵל חַי קָיָם וְנוֹרַא הַצִילְינוּ בִמְהֵרַה שֶלַח לַנוּ הַגְאוּלַה וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	God. Living, Enduring,^[12] Cf. Daniel 6:27. Awesome One, Save us fast, Send us the Redemption, And Yisrael, praise Yah!
^[13] Edition of stanza 1ה according to edition Papagiorgious (S): ה1 אַפֵנְדִי פַנְדוֹקְרַאטוֹרַ סִמפַפִסֵימָס סִימֵרַה טִין גאולה סְטִילֵמַס אוֹגְלִיגוֹרַא וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Αφέντη παντοκράτορα σημπάφησέ μας σήμερα την Ge’ullah στείλε μας ογλήγορα we-Israel hallelu-Yah!	Sir, Lord of the hosts, Be merciful towards us, Today, send us quickly the Ge’ullah, And Yisrael, praise Yah!
ו קֵי נַא אַנֵיבוּמֵי אִישטַא תִרִיאַ רְגַלִים מֵי טוֹ פִילֵימַא אוֹכְטַא בִיכוּרִים זִיגוֹנְדַש טוֹ קֹרְבַן עוֹלַה וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	Και να ανεβούμε εις τα τρια Regalim με το φιλεμα οχ τα Bikkurim ζυγωντας το Qorban ‘Olah we-Israel hallelu-Yah!	And we shall ascent to the three Regalim, With the offering of the Bikkurim, Bringing forth the Qorban ‘Olah, And Yisrael, praise Yah!	וְנַעַלֶה לְשַלֹש רְגַלִים בֵמִנחַת הַבִיכוּרִים וְנַקְרִיב קֹרבַן עוֹלָה וְיִשְׂרָאֵל הַלְלוּ־יָהּ	And we will come up to the three pilgrim festivals (Regalim), With the meal offering of first fruits (Bikkurim), And we will offer a burnt offering (Qorban ‘Olah). And Yisrael, praise Yah!
			^[14] Edition of stanza ז according to Ms Gaster 163, מחזור 1829 ,שבועות מנהג קורפו, written by Shabbetai B. Salomo Beleli. Manchester – John Rylands University Library. (R): ז שובנו לגבולינו מהרה התר עולינו ונשוררך גואלינו בשלש פעמי רגלינו	Let us return to our borders, Fast, take away our yoke, And we will sing [about] our Redemption on the three pilgrim festivals.

I have lightly adapted the translation and vocalization from the text published in “Mahzor Romania and the Judeo Greek Hymn ἕνας ὁ κύριος. Introduction, Critical Edition, and Commentary” by Elisabeth Hollender & Jannis Niehoff-Panagiotis (Revue des Études Juives 170:1-2, janvier-juin, 2011). For the unaltered vocalization, translation, with complete commentary and notes for this piyyut, please consult their article. –Aharon Varady

Source(s)

Notes

Notes
1	Edition of stanzas I-VI according to Oxford Bodleana Ms Opp Add 2* 58 (Neubauer 2500), f. 139r-v (O1).
2	Hebrew version of stanzas I-VI and א to ו are according to Ms New York JTS 4588 (ENA 725) (N2):
3	Cf. Genesis 1.9.
4	Greek sg m.
5	In the Hebrew original 3rd pers. m., in the same way as the verb in the second line is 3rd pers. m., both refer to Israel, even though Israel is traditionally referred to only in the feminine.
6	מילוד is not a Hebrew word, from the Judeo-Greek text one would expect a word that translates “revocation” or “choice”.
7	Edition of stanzas A-E according to Ms Paris Jean Lubetzki, f. 3r-3v (P):
8	Edition of stanza β according to Ms Makhon Ben Zvi 2051, f. 51r (Y):
9	Edition of stanzas א to ו according to Ms New York JTS 4588 (ENA 725) f. 41r-42r (N2):
10	נישבת read as נשבת, cp. the Judeo-Greek text.
11	Hebrew אבא corrected into הבא. The use of the infinite (here hif‘il of נחל) together with the preposition מן usually indicates a negative condition (in order not to…). A comparison with the Judeo-Greek stanza shows that this cannot be the case here.
12	Cf. Daniel 6:27.
13	Edition of stanza 1ה according to edition Papagiorgious (S):
14	Edition of stanza ז according to Ms Gaster 163, מחזור 1829 ,שבועות מנהג קורפו, written by Shabbetai B. Salomo Beleli. Manchester – John Rylands University Library. (R):