תפלה לימות השנה
כמנהג ק"ק אשכנזים
נוסח סדורי אשכנז המקוריים
ללא שיבושי הצינורה המשכילים והמדקדקים המאוחרים
קהילת פרנקפורט דמיין היתה במאות השנים האחרונות הקהילה החשובה ביותר באיזור 'מנהג אשכנז' הישן,
כלומר בדרום-מערב גרמניה. קהילה זו שמרה עד השואה על מנהגי הראשונים האשכנזים בהיקף שאין לו
אח וריע בשום קהילה אחרת בכל אירופה! רוב מנהגי התפלות בסדור זה מק"ק פראנקפורט על המאין
ושאר קהלות אשכנז ההולכות אחריה: ובו נכללו תפלות של ימי חול, שבת קודש, ראש חודש,
ושלש רגלים וימים נוראים: ועם שאר תפלות הצריכות: לאותן הימים מתחלתן
ועד סופן: הן להקהל הן לחזרת הש"ץ הכל על סדרו ומקומו הראוי לו:
ועם שאר תפלות אשר לפנים בסידורים לא נמצאו:
מנהגים המיוחדים לאשכנזים מבוארים למי
שאינו בקי בהם: ובנייר ודיו אותיות
על צד היופי כאשר עיני
הרואים תחזינה מישרים:
להזכרת
ק"ק באד הומבורג פ' ד' ה'.
'''1335 - 1942'''
In Memory Of The Bad Homburg Kehilloh
֨
בשנת: כִּֽי־גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ:
מסודר ומוגה על ידי הרב שלמה הירץ בן ר‘ משה וויזענטאל:
by Rabbi Rallis Hermann Wiesenthal
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ד' אֱלֹדֵֽינוּ שֶׁלֹא נֶחֱטָא וְלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵֽינוּ! (גמ' ברכות טז:)
מִנְהַג אֲבוֹתֵֽינו תּוֹרָה הִיא! (גמ' מנחות דף ב:)
'''Version 1.25.5'''
THIS SIDDUR CONTAINS CONTENT BY BOTH '''MACHON MORESHES ASHKENAZ '''AND '''K’HAL ADAS YESHURUN JERUSALEM '''WHO HAVE GIVEN THEIR COMPLETE PERMISSION FOR USE IN THIS SIDDUR WITHOUT CONFLICT TO THE '''CC-BY-SA LICENSE'''.
'''TEFILOH SEFAS YISROEL © 2016 '''AND SHARED WITH A '''CC-BY-SA '''(CREATIVE COMMONS BY ATTRIBUTION SHARE ALIKE) '''3.0 UNPORTED LICENSE'''
'''HTTP://CREATIVECOMMONS.ORG/LICENSES/BY-SA/3.0'''
סידור זה מוקדש
"הוא היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו:
בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך:"
מסכת אבות פרק ב', משנה ד'
לזכר ולעילוי נשמות
אדוני אבי מורי
ר' משה בן ר' שלמה וויזענטאל ז"ל
G'''ü'''nter Wiesenthal
נולד בפפד"מ ט' תמוז תרפ"ה
נפטר בשיקגו ט"ו שבט תשנ"ד
אמי מורתי
מרת רות יהודית בת אברהם שיפער ע"ה
Marga Schiffer
נולדת בוואידען כ"ט מנחם אב תר"פ
נפטרת בשיקגו כ"ח שבט תשס"ה
זקנתי
מרת עטה בת ר' אליהו עמריך ע"ה
Herta Emmerich
נולדת בבאד הומבורג כ"ד סיון תרנ"ב
נפטרת בעדמענטען י"א מנחם אב תשמ"ה
זקני
ר' שלמה בן ר' משה וויזענטאל ז"ל
Sally [Rallis] Wiesenthal
נולד בבאד הומבורג כ"ט תמוז תרמ"א
נפטר בסאנטייאגו ט"ו כסלו תש"ד
--------------------------------------------------------------------------
לכבוד משפחתי היקרה
אשתי
מרת רבקה חנה בת אברהם רבינסון שתחי'
Rebbetzin Rebecca Ann Robinson
בני
הב' משה אליהו בן הרב שלמה הירץ וויזענטאל נ"י
Johnathan Caleb Wiesenthal
הב' יעקב תם בער בן הרב שלמה הירץ וויזענטאל נ"י
Jesse Nathaniel Wiesenthal
הב' אברהם יואל חיים בן הרב שלמה הירץ וויזענטאל נ"י
Benjamin Ethan Wiesenthal
הב' יצחק יהודה אהרן בן הרב שלמה הירץ וויזענטאל נ"י
David Samuel Wiesenthal
"נ֤ער הי֗יתי גם־זָק֥נתי ולֽא־רא֣יתי צדיק נעז֑ב ו֝זרע֗ו מבקש־לֽחם:"
תהלים ל"ז, כ"ה
כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגֵיהִנֹּם וְתַלְמִידָיו בְּגַן עֵדֶן.
שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים טז:י) "כִּ֤י ׀ לֹֽא־תַֽעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־תִתֵּ֥ן חסידיך חֲ֝סִֽידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת:" (גמ' יומא פז.)
הסידור מלקט ממקורות שונים:
מאנשים ישרים יקרים ומיוחדים
אבי מורי ר' משה בן ר' שלמה וויזענטאל ז"ל
*רבי ומורי דיין משה טורטסקי זצ"ל
מורינו הרב בנימין שלמה המבורגר שליט"א (מכון מורשת אשכנז)
The Machon Moreshes Ashkenaz Website: '''www.moreshesashkenaz.org'''
הרב מיכאל פרידמן עמו"ש (חזן ק"ק עדת ישורון ירושלים)
The K’hal Adas Yeshurun Jersusalem Website: '''www.KAYJ.net'''
הרב שלמה אליעזר הופמייסטער נ"י (רב הקהילה דק"ק וויען)
נוסח ממחזורים וסדורים אשכנזים המקוריים מדויקים ומובהקים
מחזור לראש השנה ויום הכיפורים (מק"ק הומבורג אן דער הא) 0271
מחזור לשלש רגלים (מק"ק הומבורג אן דער הא) 2271
'מחזור מכל השנה' (מק"ק פרנקפורט דמיין) 2271
סידור 'עבודת ישראל' (זליגמן בער) 8681
סידור 'שפה ברורה' (רדלהיים) 4881
סידור 'שפת אמת' '''“Gebete den Israeliten”''' (רדלהיים) 9091
'מנהגי ישורון' לקוט מנהגים של ק"ק קהל עדת ישורון נוא יארק 8891
תורה נביאים כתובים על פי הנוסח והמסורה של כתר ארם צובה (מרדכי ברויאר) 9891
'מחזור רמח"ל' (רבי משה חיים לוצאטו) 5991
סידור 'אזור אליהו' (דוד כהן) 4002
סידור 'תפילה כמנהג ק"ק אשכנזים' (מכון מורשת אשכנז) 0102
'דברי קהלת המסודר' מנהגי תפלות ק"ק פפד"מ (אברהם שלמה בן אריה ליב סולומון) 3102
'''* TURETSKY, RABBI/DAYAN MORRIS (MOSHE) (22 January 1922-13 September 1993) Having attended grammar school in his native Manchester, he graduated in Oriental Studies at the University of Manchester, received a PhD at the University of Leeds, and in 1949 obtained '''סמיכה''' at the Manchester Yeshiva. (He also received '''סמיכות''' from '''דיין יצחק יעקב וויס זצ"ל''' (1902-1989) author of the ''''מנחת יצחק''''and '''הרב נחמן שלמה גרינשפן זצ"ל''' (1878-1961). He was (1952-1959) Rabbi of Sunderland Hebrew Congregation in Sunderland and (1959-1970) Rabbi at the Central Vilna Synagogue in Leeds, where he served on the '''בית דין'''. From (1970-1984) he was Rabbi at the Western Synagogue, and then, until 1991, of the New West End Synagogue. A distinguished Talmudic scholar, he contributed to the London’s Jewish Chronicle newspaper, and was involved in updating the Singer’s Prayer Book for the centenary of its first edition. He combined his ministry of the Synagogue with teaching at Jews College, where he took the course for Rabbinical Ordination. His pupils, myself included, adored him and held both him and his scholarship in the very highest respect.'''
"דעו לכם אחי, שנוסח אשכנז נתייסד כל אות ואות על פי רזין עלאין והתפללו בזה הנוסח רבינו שמעון הגדול ורבינו משולם ורבינו גרשון ורש"י וכל בניו בעלי התוספות ותלמידיהם ורבינו אלעזר הרוקח ורבינו שמואל הנביא ובנו ר' יהודה החסיד, אשר כל אחד בפני עצמו היה יודע אותיות שנבראו בהם שמים וארץ ולברוא עולמות ולשנות כל הטבעיים והיה להם עליות כמו לר"ע וחבריו. ומי הוא אשר מלאו לבו לשנות דבר קטן מנוסח זה אשר הוא מלא אור?" (ר' יצחק אייזיק מקומרנא)
אנחנו, בני אשכנז, זכינו להיות משמרי מסורת התורה הקדומה. אין לנו רשות ליטוש זאת בגלל הנוחות של "להיות כמו כולם" (יש על מידע חשוב בחיבור 'גדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז'). אסתפק פה באחד הציטוטים המפורסמים של רבינו הרא"ש שמיאן לקבל את מסורת ארץ ספרד בה חי עם משפחתו ותלמידיו.
אני מחזיק את המסורת שלנו וקבלת אבותינו ז"ל חכמי אשכנז, שהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החרבן, וכן קבלת אבותינו רבותינו בצרפת, יותר מקבלת בני הארץ הזאת. שו"ת הרא"ש, כלל כ', ס"י כ'.
גם בדורות האחרונים הקפידו רבותינו להמשיך את מסורת אשכנז, גם מתוך עמדת מיעוט מול בני שאר ארצות, כפי שהעיד החתם סופר מורי ורבותי וחבירי ואבותי הקדושים נוחי נפש, ואשר המה חיים עודנו... תהילה לד' יתברך ידם רב להם, וגדולים וטובים הם... רוב מנהגם על פי רב עמרם גאון... ורבי יואל, ורבי אפרים בבונא, ובעלי התוספות, ורש"י, ומהר"ם מרוטנבורג, והרא"ש והטור, ומה אאריך בזה... מנהגיהם משונים הרבה מהסכמת רמ"א, כי דבריו נאמרו על מנהג פולניא, והם לא שינו מנהגם הקדום בשביל זה. שו"ת חת"ס החדשות ס"י, י'.
ברוח דברים אלה התבטאו ונהגו כמעט כל רבותינו שבאשכנז, ואנו לא סוטים מפסקיהם והנהגותיהם, אלא שמחים לשמור על המסורת האותנטית הזו, ורואים זאת לעצמנו כזכות גדולה.
מאת מורינו הרב
בנימין שלמה המבורגר שליט"א
We the descendants of Ashkenaz (German Jewry), have merited to be the guardians of the ancient Torah tradition. We do not have permission to abandon this for the convenience of ‘being like everybody else’ (there is important material on this in the book ‘Gedolei HaDoros Al Mishmar Minhag Ashkenaz’). I will suffice here with one of the famous citations of The Rosh (Rabbeinu Osher) who declined to accept the tradition of the Jews of Spain, where he resided with his family and students:
“I hold firmly to our tradition and the legacy of our forefathers, may their memory be for a blessing, the sages of Ashkenaz, to whom the Torah was an inheritance from their ancestors from the days of the destruction of the Temple, and also the tradition of our ancestors and Rabbis the sages of France, more so than the tradition of those of this land [Spain].” (Responsa of The Rosh 20:20)
Also in later generations, our Rabbis were insistent on continuing the tradition of Ashkenaz (Germany), despite their position of then being (numerically) a minority among the greater mass of European Jewry as a whole, as the Chasam Sofer testified:
"My holy teachers and Rabbis and colleagues and holy ancestors, of blessed memory, as well as those who still live with us….blessings to HaShem Yisborach, their hands were great and powerful and they are great and fine…..…most of their customs are according to R. Amram Gaon…and R. Yoel, and R. Ephraim in Bonn, and the masters of the Tosefos, and Rashi, and Maharam MiRothenburg, and the Rosh and the Tur, and what shall I continue on about this……... their customs are different to a large degree from the conclusions of the Ramo, because his words were stated according to the tradition of Poland, and they (the Ashkenazim/Germans) did not change their pre-existing customs due to this.” (new responsa of Chasam Sofer 10)
Almost every Sage in Ashkenaz expressed and conducted themselves in a similar manner, and we do not deviate from their Halachic rulings and customs; rather we are happy to watch over this authentic tradition, and regard this for ourselves as a great privilege.
"אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִילּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָיו,
שֶׁנֶאֱמַר (דברים לג:ד) 'תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מֽוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַֽעֲקֹֽב:'
מוֹרָשָׁה הִיא לְכָל יִשְׂרָאֵל, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית:" (סנהדרין צא:)
השכמת הבוקר
ברכות השחר..................................................................................................3
ברכות התורה וסדר הקרבנות....................................................................... 9
ימי חול
סדר עטיפת הטלית........................................................................................14
סדר הנחת תפלין............................................................................................15
פסוקי דזמרה..................................................................................................16
קריאת שמע וברכותיה..................................................................................31
שחרית עמידה לחול.......................................................................................38
סדר נפילת אפים .......................................................................................... 48 הוצאת ספר תורה וברכותיה...........................................................................54
שיר של יום...................................................................................................65
אשרי..............................................................................................................71
מנחה עמידה לחול..........................................................................................72
סדר נפילת אפים............................................................................................ 79
שיר המעלות..................................................................................................82
קריאת שמע וברכותיה..................................................................................83
ערבית עמידה לחול.........................................................................................88
ספירת העמר.................................................................................................94
קריאת שמע על המטה.................................................................................96
שבת
ערובין..............................................................................................................99
הדלקת נרות לשבת וליום טוב.......................................................................100
קבלת שבת......................................................................................................100
קריאת שמע וברכותיה לשבת וליום טוב......................................................108
ערבית עמידה לשבת......................................................................................112
במה מדליקין...................................................................................................117
סדר קידוש בבית הכנסת...............................................................................119
סדר קידוש לליל שבת ויום טוב...................................................................126
פסוקי דזמרה לשבת וליום טוב...................................................................... 129
נשמת כל חי.................................................................................................... 146
קריאת שמע וברכותיה לשבת וליום טוב......................................................148
שחרית עמידה לשבת.....................................................................................156
הוצאת ספר תורה...........................................................................................162
יקום פרקן......................................................................................................174
הכנסת ספר תורה.........................................................................................178
מוסף עמידה לשבת........................................................................................180
שיר היחוד.......................................................................................................189
שיר הכבוד.....................................................................................................191
סדר קידוש של בוקר לשבת ויום טוב.........................................................195
אשרי ובא לציון.............................................................................................196
הוצאת ספר תורה וברכותיה..........................................................................199
מנחה עמידה לשבת ולשבת חול המועד........................................................203
ברכי נפשי......................................................................................................208
פרקי אבות......................................................................................................211
לדוד ברוך למנצח בנגינות.............................................................................228
קריאת שמע וברכותיה..................................................................................230
ערבית עמידה למוצאי שבת .........................................................................235
הבדלה בבית הכנסת......................................................................................245
ברכת הלבנה..................................................................................................247
סדר הבדלה בבית...........................................................................................249
מועדים
סדר הלל.........................................................................................................254
מוסף לראש חודש ושבת ראש חודש.........................................................260
תפלות לשלוש רגלים.....................................................................................266
נטילת לולב....................................................................................................269
סדר מתנת יד..................................................................................................270
מוסף עמידה לשלוש רגלים וחול המועד......................................................271
סדר נשיאת כפים...........................................................................................277
סדר הושענות.................................................................................................280
סדר הושענות להושענא רבא.......................................................................283
סדר הזכרת נשמות ב'שווארץ שבת'............................................................289
תפלות ראש השנה.........................................................................................302
סדר תשליך.....................................................................................................304
סדר תקיעת שופר..........................................................................................305
תפלת מוסף לראש השנה..............................................................................308
אבינו מלכנו....................................................................................................314
סדר הכפרה ומלכות לערב יום כפור............................................................316
תפלת כל נדרי.................................................................................................317
תפלת יום כפור לערבית ליוצר ולמנחה........................................................318
הזכרת נשמות ביום הכפורים........................................................................ 324
תפלת מוסף ליום כפור...................................................................................325
תפלת נעילה ליום כפור..................................................................................331
י"ג מדות..........................................................................................................335
סדר חנוכה.....................................................................................................336
סדר פורים......................................................................................................338
ברכות
הביננו...............................................................................................................340
ברכת המזון הקצרה........................................................................................340
סדר ברכת המזון............................................................................................341
סדר ברכה מעין שלש...................................................................................346
סדר ברכות.....................................................................................................347
מעגל החיים
סדר ברית מילה............................................................................................. 349
סדר חול קרייש..............................................................................................353
סדר פדיון הבן................................................................................................354
סדר תפלת הדרך............................................................................................355
סדר ברכת אירוסין ונישואין.........................................................................356
סדר שבע ברכות...........................................................................................357
עניני שמחות
סדר לויה........................................................................................................359
תפילה בבית האבל.........................................................................................366
ברכת המזון בבית אבל..................................................................................368
קדיש דרבנן....................................................................................................369
קדיש יתום באותיות אנגלית .........................................................................370
קריאת התורה
סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי...............................................371
סדר הקריאה לראש חודש...........................................................................399
סדר הקריאה לתענית ציבור.........................................................................399
הפטרה לתענית ציבור...................................................................................400
סדר הקריאה לחנוכה....................................................................................400
סדר הקריאה לפורים....................................................................................403
סדר הקריאה לחול המועד פסח...................................................................403
סדר הקריאה לתשעה באב..........................................................................406
הפטרה לתשעה באב....................................................................................406
סדר הקריאה לחול המועד סכות..................................................................408
'''A Tribute To The Bad '''(Pronounced Bahd)''' Homburg Kehilloh'''
A Brief History Of The City Of Bad Homburg And It’s Jewish Residents'''II'''
Bad Homburg Historical Time Line 1335-1942 / 2012 - '''XII'''
Memorial For Bad Homburg Rabbonim And Chazzonim'''XVIII'''
The Commemoration Plaque for Bad Homburg’s Jewish Soldiers Slain In World War I'''XIX'''
A Memorial to Bad Homburg Jews Deported From The City In 1942-1943 '''XX'''
A Tribute To Jews Who Originated From Bad Homburg Who Died In Churban Europe''' XXI'''
The Bad Homburg Minhag'''XXII'''
#
'''The Torah Legacy From The Land Of Israel to Ashkenazic Lands '''
#
The Migration of Torah Tradition from the Land of Israel to Ashkenazic Lands'''X'''
#
Types Of Customs'''XV'''
#
The Boundaries Of Minhag Ashkenaz'''XX'''
#
The Significance Of Minhag Ashkenaz'''XXI'''
#
Polish Customs In The Ramo’s Writings'''XXIV'''
#
Guardians Of Minhag Ashkenaz'''XXV'''
#
The Community Of Frankfurt - Stronghold Of Minhag Ashkenaz'''XXVII'''
Siddurim (Prayer Book Texts)'''XXX'''
'''Jüdisch - Deutsch '''
German-Jewish Words And Phrases'''XXXIV'''
Vom Geistlichen Stand - Spiritual Terms'''XL'''
'''Piyutim'''
The Recitation Of Piyutim'''XLI'''
Piyut Curiosities by Rabbi Yirmiyahu Kaganoff'''XLIV'''
'''Various Ashkenazic Customs '''
כף הכינוי'''L'''
קויף מערובית'''L'''
חטף פתח תחת הרי"ש'''LI'''
Payos/Beard'''LI'''
Swaying During Tefilloh'''LII'''
Ashkenazic Tradition'''LII'''
Nitel Nacht'''LIII'''
The Titles Chover and Moreinu'''LIV'''
Yekke or Jecke - The German Jew'''LIV'''
Placement Of The Omud And The Almemor (Bimoh)'''LV'''
Collecting Tzedokoh'''LVI'''
תפילות ובקשות לפני התפלה'''LVI'''
זמני מנחה וערבית'''LVI'''
The Definition of Oren'''LVI'''
The Spinholz Sabbath'''LVII'''
Four Methods Of Reciting Tehillim'''LVIII'''
The Proper Way To Wear A Tallis'''LIX'''
A Tallis And Hat On One’s Head During Tefilloh'''LX '''
The Sharing of Sephardic And Ashkenazic Customs'''LXII'''
'''Various Sefiroh Customs'''
The Sixteen Customs Of Sefiroh Mourning Observance'''LXIII'''
Minhag Ashkenaz And Recent Lag B’Omer Innovations'''LXV'''
'''The Make Up Of Kaddish and Borachu By The IndividualLXVI'''
'''The Development Of Kaddish Yosom - Fundamentals And HistoryLI'''
The Contemporary Confusion about the Kaddish after Kerias HaTorah '''LX '''
Further Comments About The Form And Function Of The Kaddish'''LXI'''
ספר גשר החיים פרק ל - הקדיש'''LXIII'''
'''The Pronunciation Of The “ChOulom” VowelLXV'''
'''The Proper Recitation Of The Shem HaShemLXIX'''
הטעמים בספרי תהלים, משלי, איוב'''LXX'''
'''A Brief History Of German Jews In Chicago, Illinois LXXII'''
'''MY Family Customs, Memoirs and Traditions LXXVIII'''
"רַב מַתְנָה אָמַר... 'תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת־יְיָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב' (דברים כח:מז)
אֵיזוֹ הִיא עַבוֹדָה שֶׁ...בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שִׁירָה!" (מסכת ערכין יא)
מלבד האיסור ההלכתי של שינוי ניגונים קדומים, המובא להלכה ברמ"א או"ח סי' תרי"ט, יש הבדל איכותי בין הניגונים של בני אשכנז לניגונים 'חזנות' מזרח אירופית ושירה חסידית.
א. אצלנו נאסרה באופן חמור כפילת מילים בתפילה. בחזנות של מזרח אירופה לא תמיד מקפידים על כך.
ב. השירה שלנו כמעט תמיד מקפידה על התאמה למילים של התפילה. בנגינה החסידית לעתים קרובות מאוד, אין קשר בין הניגון לבין המילים
ודאי ניתן למצוא פה ושם איזשהו ניגון חסידי שהוא 'מהודר' גם לפי הדרישות האשכנזיות, אבל ברגע שתינתן דריסת רגל לניגונים אלה בבתי הכנסת שלנו, יחדרו אליהם גם ניגונים שונים ובעייתיים, לפי טעמו של כל חזן וציבור. משום 'לא פלוג' רצוי מאוד להמנע מניגונים אלה, כפי שנמנעו מהם אבותינו.
יש במורשת אשכנז אלפי ניגונים, מהם יפים ומפוארים ביותר, שלא נוצלו עדיין בהיותם טמונים בספרי תוים ובהקלטות נידחות. במקום להשתמש במוזיקה פופוליסטית, מוטלת עלינו חובה מוסרית להחזיר עטרה ליושנה ולהחיות את האוצר המוזיקלי הנפלא שלנו.
מאת מורינו הרב
בנימין שלמה המבורגר שליט"א
In addition to the halachic prohibition of changing early melodies, brought down in the Ramo Orach Chaim 619, there is a qualitative difference between the niggunim of Bnei Ashkenaz and the 'chazonus' of Eastern Europe and Chassidic song.
#
Among us the repetition of words in tefilloh is strongly prohibited. In Eastern European Chazonus they are not always particular on that.
#
Our song almost always is carefully matched to be in harmony with the words of the tefilloh. In other songs, very often there is no connection between the melody and the words.
Certainly it is possible to find, in places, a Chassidic song that is exemplary even according to our demanding standards. However, once such niggunim are allowed in our synagogues, there would descend upon them various others as well, including truly problematic ones, according to the tastes of individual chazonim and congregations. For the reason of 'lo ploog' (not differentiating between similar-appearing things to afford extra protection), it is very desirable to refrain from these songs, as our forefathers refrained from them.
There are, in the Ashkenazic heritage, thousands of songs, some exceedingly nice and beautiful, that haven't been put to use yet, being hidden in books of musical notation and isolated recordings. Instead of using the currently popular music, there is a moral obligation upon us to return the crown to its place and to revive our wondrous musical heritage.