![the Open Siddur Project [logo]](https://opensiddur.org/wp-content/uploads/2018/09/Open-Siddur-Project-Logo-2016.svg){kind=logo}
A Ladino pizmon recited on Shabbat evenings, “El Disho Ke Bueno Era” retells the events of the seven days of creation.
| Source (Ladino) | Transliteration (Ladino, romanized) | Translation (English) |
|---|---|---|
איל דייו דישﬞו קי בואינו אירה מונדו קי אובﬞיירה איל קריאו סיילוס אי טיירה דישﬞו אלה לוז קי פﬞואירה דייה פרימירו די שבת׃ חי, חי, חי. |
El Dio disho ke bueno era Mundo ke uviera el krio sielos i tiera Disho ala luz ke fuera Dia primero de Shabat. Hay, hay, hay! |
God said that it was good that a world would be. They created heavens and earth, said to the light that it would be — the first day to Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
בﬞינגאן לאס אגואס אפארטי די טודה לה פארטי פﬞואיגו קון אגואה נון סי אמאטי דישﬞו איל דייו ריי קומאנדאנטי דיאה סיגונדו די שבת׃ חי, חי, חי. |
Vengan las aguas aparte De toda la parte Fuego kon agua non se amate Disho el Dio rey komandante Dia segundo de Shabat. Hay, hay, hay! |
Let the water come apart from all sides, fire not to be extinguished in water, said God, the sovereign commander — the second day to Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
איל קריאו דוס לוזיס בילייאס פארה קי ארילומברין אילייאס קריאו סול לונה אי איסטרילייאס פﬞרוטוס אגאן קריסיר אילייאס דיאה טריסירו די שבת׃ חי, חי, חי. |
El kreo dos luzes bellas Para ke arelumbren ellas Kreo sol luna i estrellas Frutos agan kreser ellas Dia tresero de Shabat. Hay, hay, hay! |
They created two beautiful lights so that they may illuminate; created sun, moon, and stars, that fruit should grow — the third day to Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
איל דיו דישﬞו לובﬞייאס קי אובﬞייראן איאיל לאס בינדישﬞירה לה מאר די פישﬞי סי אינגﬞירה אבﬞיס בוליןּ פור לה טיירה דיאה קוארטינו די שבת׃ חי, חי, חי. |
El Dio disho luvias ke uvieran Iel las bindishera La mar de peshe se inchera Aves bolen por la tiera Dia kuarteno de Shabat. Hay, hay, hay! |
God said that rain would be, and They blessed it; the sea to be filled with fish, birds flying over the land — the fourth day to Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
דילה טיירה ליירבﬞה סאלגה אי בﬞירדוראס אייגה ארבﬞוליס פﬞרוטוס קי אגאן אי קון סימיינטה קי סאלגאן דיאה סינקינו די שבת׃ חי, חי, חי. |
Dela tiera llerva salga i verduras ayga Arvoles frutos ke agan I kon simienta ke salgan Dia sinkeno de Shabat. Hay, hay, hay! |
Of the land, herbiage should sprout and greenery should be. Trees that bear fruit, and with seeds that sprout — the fifth day to Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
דילה טיירה בהמות קיטו חיות סירפיינטיס איל קריאו קון פﬞורמה גﬞינטי סי מונגﬞיגואין אין איל עולם פודיסטין דיאה סיזﬞינו די שבת׃ חי, חי, חי. |
De la tiera beemot kito Hayot serpientes El kreo Kon forma djente Se munchiguen en el olam podesten Dia sejeno del Shabat. Hay, hay, hay! |
Of the land, livestock should come out, beasts, snakes God created, with the human form, that they may throng in the universe — the sixth day to Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
דייו באראגאן סין אסימיזﬞאנסה איל קריאה אי נון קאנסה איל קריאו טודה קריאנסה מוס דייו איל שבת פור אולגאנסה פרה קי אולגימוס אין שבת׃ חי, חי, חי. |
Dio baragan sin asemejansa El kria i non kansa El krio toda kreansa Mos dio el Shabat por olgansa Para ke olgemos en Shabat. Hay, hay, hay! |
Brave God without compare! They create and never tire. They created all creation; gave us the Shabbat to rejoice, so we may rejoice on Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
דיו גראסייוזו אי פיאדוזו אליגריאה אי גוזו מוס דייו שבת פור ריפוזו לו דייו אסוס פואיבﬞלו אירמוזו פארה קי ריפוזימוס אין שבת׃ חי, חי, חי. |
Dio grasiozo i piadozo Alegria i gozo Mos dio Shabat por repozo Lo dio a sus puevlo ermozo Para ke repozemos en Shabat. Hay, hay, hay! |
God, gracious and merciful, gave us joy and gladness; Shabbat for rest They gave it to Their beautiful people so we may rest on Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
סימין די יעקב איסקוזﬞיסטיס שבת מוס דאסטיס איל מונדו פור נוס איזיסטיס ריגמימוס אסיגון דישﬞיסטיס אז פור איל זכות די שבת׃ חי, חי, חי. |
Semen de Yaakov eskojistes Shabat mos dastes El mundo por nos izistes Regmimos asegun deshistes Az por el zehut de Shabat. Hay, hay, hay! |
Jacob’s seed You chose, the Shabbat You gave us, You made the world for us. Redeem us as You said, do it in merit of Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
ריחמימוס קי סו טו סיירבﬞו סולו אטי סיירבﬞו פור שבת קורו קומו איל סיירבﬞו סיגון מיריסקו נון סיירבﬞו אז פור כבוד די שבת׃ חי, חי, חי. |
Rehmimos ke so tu siervo Solo ate siervo Por Shabat koro komo el siervo Segun meresko non siervo Az por kavod de Shabat. Hay, hay, hay! |
Redeem us, for I am Your servant; only You I serve. For Shabbat I run like a servant. As I, not a servant, deserve, Do it in honor of Shabbat! Vivat, vivat, vivat! |
“El Disho Ke Bueno Era” is found in several variant forms, some of which can be found on the Folk Masa website (1, 2). This text is largely based on the version found in Tefilat Imanuel, published in Vienna in 1924, with a few minor typos edited.
Source(s)
El Dio Disho Ke Bueno Era (Tefilat Imanuel 1924)
“איל דייו דישﬞו קי בואינו אירה | El Disho Ke Bueno Era — a Ladino pizmon for Erev Shabbat (transcribed and translated by Isaac Gantwerk Mayer)” is shared through the Open Siddur Project with a Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 International copyleft license.
Stable Link:
https://opensiddur.org/?p=62197
Associated Image:
This composite image combines 678 separate images to show faint details like clouds of gas and dust in the Trifid nebula (top right) and the Lagoon nebula. (NSF-DOE Vera C. Rubin Observatory}
(This image is set to automatically show as the "featured image" in shared links on social media.)
Terms of Use:
Be a mentsch (a conscientious, considerate person) and adhere to the following guidelines:
- Properly attribute the work to Isaac Gantwerk Mayer (transcription & naqdanut), Isaac Gantwerk Mayer (translation) and Unknown.
- Clearly indicate the date you accessed the work and in what ways, if any, you modified it. (If you have adapted the work, let us know so that the contributor might consider endorsing your revision.)
- Provide the stable link to this resource: <https://opensiddur.org/?p=62197>.
- Indicate that the original work was shared under the Creative Commons Attribution-ShareAlike (CC BY-SA) 4.0 International copyleft license. (To redistribute or remix this work in any format, modified or unmodified, you must refer to the terms of the license under which the work is shared.)
Additional Notes:
- The views expressed in this work represent the views of their creator(s) and do not necessarily represent the views of the Open Siddur Project's developers, its diverse community of volunteer contributors, or its institutional partners.
- We strongly advise against printing sacred texts and art containing divine names as these copies must be regarded with reverence, complicating their casual treatment and disposal.
- If you must dispose of a printed sacred text (one containing Divine Names), please locate the closest genizah (often established by a synagogue) and contact its custodians for further instructions. We also recommend using Morah Yehudis Fishman's Prayer for Adding a Work to the Genizah.
Support this work:
The Open Siddur Project is a volunteer-driven, non-profit, non-commercial, non-denominational, non-prescriptive, gratis & libre Open Access archive of contemplative praxes, liturgical readings, and Jewish prayer literature (historic and contemporary, familiar and obscure) composed in every era, region, and language Jews have ever prayed. Our goal is to provide a platform for sharing open-source resources, tools, and content for individuals and communities crafting their own prayerbook (siddur). Through this we hope to empower personal autonomy, preserve customs, and foster creativity in religious culture.
ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו "May the pleasantness of אדֹני our elo’ah be upon us; may our handiwork be established for us — our handiwork, may it be established." –Psalms 90:17
Leave a Reply