Exact matches only
//  Main  //  Menu

 
☰︎ Menu | 🔍︎ Search  //  Main  //   📚︎ Compiled Prayer Books (Siddurim, Haggadot, &c.)   //   Table Guides & Festival Haggadot   //   Haggadot for the Seder Leil Pesaḥ   //   📄 הגדה של פסח | Pesaḥ Haggadah (Nusaḥ Erets Yisrael), based on multiple Cairo Geniza manuscripts compiled and translated by Isaac Gantwerk Mayer

📄 הגדה של פסח | Pesaḥ Haggadah (Nusaḥ Erets Yisrael), based on multiple Cairo Geniza manuscripts compiled and translated by Isaac Gantwerk Mayer

This is a vocalized reconstruction, arrangement and translation of the Haggadah according to the ancient Land of Israel rite, based on multiple manuscripts from the Cairo Geniza, including Halper 211 and T-S H2.152, with additional input from the Italian rite and customs recorded by Rav Saadia Gaon.

This haggadah is translated in gender-neutral Hebrew. Divine names are translated as follows YHVH (the Cause), Elohim/elo’ah (God), Yah (the Source).

TABLE HELP

Source (Hebrew)Translation (English)
(בעל הסדר ירים את־הכוס הראשון ויאמר)
The seder leader lifts the first cup and says:
[אם שבת אומרים]
 
וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכׇל־צְבאָֽם׃ וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃
[if Shabbat we say]
 
And the heaven and earth and their multitudes were finished. And God finished on the seventh day the labor that God had done, and ceased on the seventh day from all the labor that God had done. And God blessed the seventh day and sanctified it, for on it God ceased from all the labor that God created to do.
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of the fruit of the vine.
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אָשֵׁר קִדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ מִכׇּל־הָעַמִּים וְרָצָה בָּהֶם מִכׇּל־הַלְּשׁוֹנוֹת. וַיִּתֵּן־לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ [שַׁבָּתֹת לִמְנוּחָה] חַגִּים וּזְמַנִּים לַשָּׂשׂוֹן [אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה] אֶת־יוֹם חַג הַמַּצּוֹת לְשִׂמְחָה וּלְיוֹם טוֹב וּלְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. כִּי בּוֹ עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֵינוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת לָאֹהֲבָיו וְנִפְלָאוֹת לִבְנֵי יְדִידָיו׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ מִקְדַּשׁ יִשְׂרָאֵל [הַשַּׁבָּת] וְחַג הַמַּצּוֹת וּמוֹעֲדֵי שִׂמְחָה וְהַזְּמַנִּים וּמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who sanctified the people Israel over fall peoples, and desired them over all tongues, and gave us, oh Cause our God, [Sabbaths for rest,] pilgrimages and times for celebration, [this Sabbath day,] this day of the Flatbread Pilgrimage, for joy and for a holiday and for a holy occasion. For on it Cause our God made miracles and wonders for the loving, amazing things for the sons of the adoring. Blessed are You, oh Cause, who blessed Israel, [the Sabbath], and the Flatbread Pilgrimage and celebratory occasions and times and holy occasions. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who did miracles for our ancestors in these days. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who gave us life, sustained us, and brought us to this time.
(אם מוצאי שבת אומרים)
[if Saturday night we say]
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of the light of the fire.
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ. בֵּין שַׁבָּת קֹדֶשׁ לְיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ. בֵּין הַטָּמֵא לַטָּהוֹר. בֵּין הַיָּם לֶחָרָבָה. בֵּין הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים. בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who separates between holy and holy, between holy Sabbath and holy occasion day, between impure and pure, between the sea and the dry land, between the upper waters and lower waters, between Israel and the nations, between the holiness of the Sabbath and the holiness of the holiday.
וְכָתוּב — וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃
And it is written (Leviticus 20:26) — And you will be holy, for holy am I, and I separated you from the peoples to be Mine.
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ׃
Blessed are You, oh Cause, who separates between holy and holy.
(וישתה, ואחר כך רחץ ידיים במים)
And he drinks. After that he washes his hands in water.
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who sanctified us with divine commandments and commanded us about the washing of hands.
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה׃ (יאכל מפרי האדמה) בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ׃ (יאכל מפרי העץ) בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָא הָרִים וּבְקָעוֹת וְנָטַע בָהֶם עֵץ כׇּל־פֶּרִי. בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל־פְּרִי הָעֵץ׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי מַעֲדַנִּים׃ (יאכל מתאבנים) בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָא מִינֵי מַעֲדַנִּים לְעַדֵּן בָּהֶם נְפָשׁוֹת רַבּוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל מַעֲדַנִּים׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי נְפָשׁוֹת. בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָא נְפָשׁוֹת טְהֹרוֹת לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כׇּל־חַי. בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ חַי הָעוֹלָמִים׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of the fruit of the ground. (Eat of the fruit of the ground.) Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of the fruit of the tree. (Eat of the fruit of the tree.) Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who created mountains and valleys and planted in them trees of all fruit. Blessed are You, oh Cause, for the land and for the fruit of the tree. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of various delicacies. (Eat appetizers.) Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who created various delicacies for many souls to be delighted by. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, for the land and for the delicacies. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of various souls. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who created pure souls to give life to all breath. Blessed are You, oh Cause, life of eternity.
(בן הבכור ירים את־הכוס השני ויאמר)
The eldest son lifts the second cup and says:
מָה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכׇּל הַלֵּילוֹת׃
What distinguishes this night from all nights?
שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מְטַבְּלִים אָפִילוּ פַעַם אַחַת, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה אָנוּ חַיָּיבִין שְׁתֵּי פְעָמִים׃
On all other nights we do not dip even one time, and on this night we are required to do so two times.
שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים בֵּין חָמֵץ בֵין מַצָּה, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה׃
On all other nights we eat either leavened bread or flatbread, and on this night all flatbread.
שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים בֵּין בְּשַׂר צָלִי שָׁלוּק וּמְבוּשָּׁל, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה הָיִינוּ אוֹכְלִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ כֻּלּוֹ צָלִי׃
On all other nights we eat meat either roasted, boiled, or cooked, and on this night we would eat in the Holy Temple only roasted.
שֶׁבְּכׇל־הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים שְׁאָר יְרָקוֹת, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה מְרוֹרִים׃
On all other nights we eat many vegetables, and on this night bitter ones.
שֶׁבְּכׇל־הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין בֵין מְסֻבִּין, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין׃
On all other nights we eat either lyin’ down or sittin’ up, and on this night we all sit up.
(הבן יניח את־הכוס, ובעל הסדר עונה)
The son puts down the cup, and the father answers. The first paragraph is in Aramaic.
מָה שְׁנוֹ לֵיליָא הָדֵין מִכָּל־לֵילְוָותָא?
What distinguishes this night from all nights?
דְּבֵיהּ נְפָקוּ אַבַהֲתָנָא מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם לְפִי דַּהְווֹ אַבַהֲתָנָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מְשׁוּעְבָּדִין תְחוֹת מַכּוֹת דְּפַרְעֹה. וַהְווֹ מִצְרָאֵי דְּחִיקִין יָתְהוֹן, וּמְשַׁעְבְּדִין יָתְהוֹן, וּרְמָא עֲלֵיהוֹן פֻּלְחָנָא קַשְׁיָא דְּלֵית אִינוּן יָכְלִין לְמֵיקַם בְּהֵן.
On it our ancestors left the land of Egypt, for our ancestors were in the land of Egypt enslaved, subject to attacks of Pharaoh. And the Egyptians stressed them and enslaved them and made them do hard labor that they could not stand to do.
צַלּוֹ אַבַהֲתָנָא קֳדָם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּשְׁמַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקֹל צְלוֹתְהוֹן, וְעַבַד לְהוֹן נִסִּין, וְאַפֵיקִינוּן מֵתַּמָן. וְכַד נְפָקוּ אַבַהֲתָנָא מֵאַרְעֵהוֹן דְּמִצְרָאֵי, נָּסִיבּוּ יַת־לִישָׁא דִלְחִֵם כַד הֲוָה פַּטִיר וַאֲפוֹ יָתֵיהּ בְּמִשְׁאַרָא וְלַקֵיטוּ מְרָרֵי וָאַכְלוּהֵי עִם פַּטִיר׃
Our ancestors prayed to the blessed Holy One, and the blessed Holy One heard the sound of their prayers, and did for them miracles, and brought them from there. And when our ancestors left from the Egyptians’ land, they took bread-dough while it was flat and baked it in a kneading-trough and gathered bitter herbs and ate it with the flatbread.
לְפִי דַּעֲתוֹ שֶׁלַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ. מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּים בְּשֶׁבַח, וְאוֹמֵר —
According to the knowledge of the child, the father teaches. He starts with shame and finishes with glory, and says —
בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵֽעוֹלָ֔ם תֶּ֛רַח אֲבִ֥י אַבְרָהָ֖ם וַאֲבִ֣י נָח֑וֹר וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ וָ֠אֶקַּ֠ח אֶת־אֲבִיכֶ֤ם אֶת־אַבְרָהָם֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָֽאוֹלֵ֥ךְ אֹת֖וֹ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וארב וָֽאַרְבֶּה֙ אֶת־זַרְע֔וֹ וָאֶתֶּן־ל֖וֹ אֶת־יִצְחָֽק׃ וָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב וְאֶת־עֵשָׂ֑ו וָֽאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶת־הַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִם׃
Across the river your ancestors dwelt of yore, Teraḥ the father of Abraham and the father of Naḥor, and they worshipped other gods. And I took your father Abraham from across the river and brought him through all the land of Canaan and expanded his seed and gave him Isaac. And I gave to Isaac Jacob and Esau, and I gave to Esau Mt. Seir to inherit, and Jacob and his sons went down to Egypt. (Joshua 24:2–4)
בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ הוּא! שֶׁהַקָּדוֹשׁ מַחְשֵׁב אֶת הַקֵּץ…
Blessed be the Guardian of the Trust of Israel. Blessed be the One!
כְּמֹשֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים שֶׁנֶּאֱמַר — וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
For the Holy One knows the end… as God said to Abraham our father between the pieces as it is written (Genesis 15:13) — And said to Abraham, know this: know that an immigrant your seed will be in a land not theirs, and they will work and be oppressed four hundred years.
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ אֶלָּא בְּכׇל־דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם׃
And it was true for our ancestors and for us that it was not only one that stood up against us to destroy us, but in each and every generation they stand against us to destroy us, and the blessed Holy One saves is from their hand.
צֵא וּלְמַד מָה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁפַּרְעֹה הָרָשָׁע לֹא גָּזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת־הַכֹּל שֶׁנֶּאֱמַר — אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה — אֲנוּסָה עַל פִּי הַדִּבֵּר.
Go and learn what Laban the Aramean wanted to do to Jacob our father, for the wicked Pharaoh only decreed against the males, but Laban wanted to uproot the entirety, as it is written (Deuteronomy 26:6-8): An Aramean, destruction, my father and he went down to Egypt – helplessly, according to the word.
וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃ וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃ וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עׇנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶֽת־לַחֲצֵֽנוּ׃ וַיּוֹצִאֵ֤נוּ יְהֹוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם — לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, לֹא עַלְיְדֵי שָׂרָף, לֹא עַלְיְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ.
And he dwelt there in small numbers, and became there a great and mighty and powerful nation. And the Egyptians were evil to us, and oppressed us, and gave us hard work. And we cried out to the Cause the God of our ancestors and the Cause heard our voice and saw our pain and our labor and our struggle. And the Cause brought us from Egypt – not by an angel, nor by seraph, nor by messenger, but the blessed Holy One God-self.
בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ — שְׁתַּיִם.
וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה — שְׁתַּיִם.
וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל — שְׁתַּיִם.
וּבְאֹת֖וֹת — שְׁתַּיִם.
וּבְמֹפְתִֽים — שְׁתַּיִם׃
With a strong hand— two.
And an outstretched arm — two.
And with great terror — two.
And signs — two.
And wonders — two.
אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם וְאֵלּוּ הֵן׃
These are the ten plagues that the Blessed Present One brought on the Egyptians in Egypt, and these are they:
דָּם.
צְפַרְדֵּיעַ.
כִּנִּים.
עֲרוֹב.
דֶּבֶר.
שְׁחִין.
בָּרַד.
אַרְבֶּה.
חוֹשֶׁךְ.
מַכּוֹת בְּכוֹרוֹת׃
Blood.
Frog.
Lice.
Horde.
Plague.
Boil.
Hail.
Locusts.
Darkness.
Plagues of the firstborn.
וְהוֹצִיאֵנוּ מִשָּׁם שֶׁנֶּאֱמַר — וְאוֹתָ֖נוּ הוֹצִ֣יא מִשָּׁ֑ם׃
And God brought us from there, as it is said (Deuteronomy 6:23) — and us [God] brought from there.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר׃ כׇּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵילּוּ בַּפֶּסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ — פֶּסַח מַצָּה וּמְרוֹרִים׃
Rabban Gamliel says: all who do not say these three things on Passover have not fulfilled their obligations — Passover-offering, flatbread, bitter herbs.
פֶּסַח עַל־שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר — וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַ֠ח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנׇגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
Passover-offering on account of that the Blessed Present One passed over the houses of our ancestors in Egypt as it is said (Exodus 12:27) — and you will say, a Passover-sacrifice it is to the Cause who passed over the houses of the children of Israel in Egypt during the smiting of the Egyptians, but our houses God saved, and the people bowed and prostrated.
מְרוֹרִים עַל־שׁוּם שֶׁמָּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת־חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר — וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכׇל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כׇּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃
Bitter herbs on account of that the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt as it is said (Exodus 1:14) — and they embittered their lives with hard labor with mortar and bricks and all labor in the field, all their labors that they did harshly.
מַצָּה עַל־שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ שֶׁנֶּאֱמַר — וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃
Flatbread on account of that we were redeemed, as it is said (Exodus 12:39) — And they baked from the dough that they had taken out of Egypt flatbread cakes, for they were not leavened, for they had fled from Egypt and could not dilly-dally, and had not made any provisions for them.
בְכׇל־דוֹר וָדוֹר חַיָּיב אָדָם לִרְאוֹת אֶת־עַצְמוֹ כְּאִילּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר — וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃
In each and every generation a person is required to see himself as if he left Egypt as it is said (Exodus 13:8) — And tell your child on this day, saying, for this the Cause did for me when I left Egypt.
לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּיבִים לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְגַדֵּל לְנַצֵּחַ לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ אֶת־כׇּל־הַנִּסִּים הָאֵלּוּ וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ׃
Thus we are require to thank, to praise, to laud, to glorify, to exalt, to magnify, to acclaim the one who did for us and our ancestors all these miracles and brought us from slavery to freedom, and we will say before God: Praise the Source!
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑ה
הַֽ֝לְל֗וּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
יְהִ֤י שֵׁ֣ם יְהֹוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ
מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃
מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ
מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃
רָ֖ם עַל־כׇּל־גּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה
עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ׃
מִ֭י כַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת׃
הַֽמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת
בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ
מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל
מֵ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן׃
לְהוֹשִׁיבִ֥י עִם־נְדִיבִ֑ים
עִ֗֝ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ׃
מֽוֹשִׁיבִ֨י ׀ עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת
אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
Praise the Source! Praise, servants of the Cause;
praise the name of the Cause.
May the Cause’s name be blessed
from now to eternity.
From the sun’s rise until its set,
praised is the Cause’s name.
High over all nations is the Cause,
over heaven God’s Glory.
Who is like the Cause our God,
who sits in the heights?
From above looking down
upon the heaven and the earth.
Raising the poor from dust,
lifting the needy from dung-heaps.
Setting them with princes,
with the princes of God’s people.
Setting a home for the barren
as a rejoicing mother of children. Praise the Source! (Psalms 113)
בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם
בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃
הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקׇדְשׁ֑וֹ
יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃
הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס
הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃
הֶ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים
גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃
מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס
הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃
הֶ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים
גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃
מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ
מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃
הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם
חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃
When Israel was leaving Egypt,
Jacob’s house from a strange-tongued people.
Judah became the Holy One’s,
Israel God’s dominion.
The sea looked and flew away,
the Jordan flowed backwards.
The mountains danced like rams,
the hills like lambs.
What’s with you, oh sea, why fly away?
O Jordan, why flow backwards?
O mountains, why dance like rams?
O hills, why dance like lambs?
From before the Master the earth quakes;
from before the One God of Jacob!
Who turns the crag to a water lake,
rock to a water well. (Psalm 114)
אַ֫תָּה גָאַלְתָּ אֶת־אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם
בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה׃
בִּ֫הְיוֹת אֲבוֹתֵינוּ בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרַיִם.
הָיוּ מְעֻנִּים וּמְשֻׁעְבָּדִים תַּחַת־יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם׃
גַּ֫ם שָׁם פָּרוּ וְרָבוּ כַּעֲפַר הָאָרֶץ
וּכְאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן גָּבְהוּ בְקוֹמָה׃
דִּ֫בֶּר פַּרְעֹה הָרָשָׁע לִמְחוֹת אֶת־שְׁמָם
וּלְהַאֲבִיד אֶת־זִכְרָם מִקֶּרֶב תֵּבֵל׃
ה֫וּא וְעַמּוֹ בְעֵצָה אַחַת הָיוּ
וַיִּתְחַכְּמוּ סוֹד עַל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל׃
וַ֫יְמָרְרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בְּפָרֶךְ
וּבְתַשְׁנִיק גָּדוֹל קָצְרָה רוּחָם׃
זֶ֫רַע יְשֻׁרוּן אֲנָחָה לָבַשׁ
כִּי־יַד אוֹיֵב גָּבְרָה עֲלֵיהֶם׃
חַ֫י וְקַיָּם שָׁמַע קוֹלָם
מֶלֶך מַלְכֵי הַמְּלָכִים הֶאֱזִין לָהֶם׃
ט֫וֹב וְיָשָׁר גָּדַּל מֵהֶם
מֹשֶׁה יְדִיד בֶּחָזוֹן הֻשְׁלַח לָהֶם׃
יַ֫חַד הֶרְאָם אוֹתוֹת שַׁדַּי
וּבְמִינֵי נְגָעִים נִשְׁפְּטוּ בְנֵי־חָם׃
כׇּ֫ל־בְּכוֹרֵיהֶם לַטֶּבַח מָסָר
רֵאשִׁית בִּטְנָם לְדֶבֶר גָּדוֹל׃
לָ֫כֵן נָפְלָה צְעָקָה גְּדוֹלָה בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרַיִם
בְּכִי וּמִסְפֵּד בְּכׇל־חוּצוֹתֶיהָ׃
מֵ֫עַבְדוּת לְחֵרוּת יָצְאוּ יְדִידִים
וְאֵין כּוֹשׁל בְּמִסְפַּר שְׁבָטָיו׃
נָ֫הֲגָם בְּטוּבוֹ צוּר עוֹלָמִים
וַיַּגִּיעֵם לְיַם־סוּף בְּרַחֲמִים רַבִּים׃
סָ֫גַר הַיָּם עֲלֵיהֶם בַּהֲמוֹן גַּלָּיו
שׂוֹנֵא רוֹדֵף בַּהֲמוֹן חֵילוֹ׃
עֵ֫ינֵיהֶם נָשְׂאוּ לַמָּרוֹם
לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֲבִיר יַעֲקֹב׃
פִּ֫יהֶם פָּתְחוּ גְאוּלֵי יְיָ
וְשִׁבְּחוּ לְמַלְכָּם עַל־רֹב נִפְלְאוֹתָיו׃
צָ֫הַל רוֹכְבוֹ בְּאוֹיְבֵי עַמּוֹ
לְהַשְׁלִיךְ שׂוֹנְאָיו אֶל־תּוֹךְ מְצוּלָה׃
קָ֫רַע יְיָ אֶת־מֵי יַם־סוּף
וְקִיֵּם אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ׃
רָ֫אוּ יְדִידִים בְּפִגְרֵי שׂוֹנְאֵיהֶם
שֶׁהֵם מֻטָּלִים עַל־שְׂפַת הַיָּם׃
שִׁ֫ירָה וְזִמְרָה וְדִבְרֵי הַלֵּל
אָמַר מֹשֶׁה רָבֵּינוּ לִפְנֵי קוֹנוֹ׃
תְּ֫הִלָּה וְתִפְאֶרֶת וְדִבְרֵי תִשְׁבָּחוֹת
אָמְרוּ פְדוּיִים לִפְנֵי גוֹאֲלָם וּמוֹשִׁיעָם׃
And you freed our ancestors from Egypt
with a mighty hand and an outstretched arm.
Back when our ancestors were in the midst of Egypt,
they were oppressed and enslaved under the hand of Pharaoh king of Egypt.
Concurrently they were fruitful and multiplied like the dust of the earth,
and like the Lebanon cedars were high in their place.
Dastardly Pharaoh spoke to wipe out their name
and to make lost their memory from the midst of the earth.
Egypt and its ruler worked together on this,
and planned secretly against the seed of Israel.
Foul and bitter they made their lives with harshness,
and with great choking shortened their breath.
Groaning the seed of Jeshurun wore,
for the hand of the enemy was strong upon them
Hearkening to their voice,
the Living and Enduring Sovereign, Sovereign of Sovereigns heard them.
In goodness and rightness God greatened them,
beloved Moses sent by vision to them.
Jointly they saw the signs of the Almighty,
and multitudinous plagues were judges against the Ḥamites,
Killing off in full all their firstborn,
the first of their wombs to a great plague.
Lamentations thus ensued throughout all the land Egypt,
weeping and crying in all their courtyards.
Manumitted from slavery, the beloved ones left,
and not one failed of all the tribes’ number.
Now their eternal Rock led them in goodness,
and brought them to the Reed Sea in great compassion,
Opened the sea for them through divine great waves;
the hated enemy pursued with great force.
Pleading, their eyes lifted to On High,
to beg for compassion from the Strength of Jacob.
Quietly the saved ones’ mouths opened,
to laud their Sovereign for all divine wonders.
Riders of the people’s enemies neighed,
the hated ones thrown to the depths of the abyss.
Splitting the Reed Sea,
the Cause established a vow that our ancestors vowed.
Then God’s beloved ones saw their enemies’ corpses
that were piled by the seashore.
Ululating praise-words and songs and hymns
Voiced Moses our teacher before his Master.
With praises and glorifications and eXultations
Yelled the redeemed ones before their Zealous redeemer and savior.
(בעל הסדר ירים את־הכוס השני ויאמר)
The seder leader lifts the second cup and says:
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת־אֲבוֹתֵינוּ מִמְּצָרִים וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכֹל בּוֹ מַצּוֹת וּמְרוֹרִים. כֵּן אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לָרְגָלִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירְךָ שָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתְךָ וְנֹאכַל שָׁם מִן־הַזְּבָחִים וּמִן־הַפְּסָחִים שֶׁיַּגִּיעַ דָּמַם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאוּלָּתֵינוּ. בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who redeemed us and redeemed our ancestors from Egypt and brought us to this night to eat upon it flatbread and bitter herbs. Thus may our God and God of our ancestors bring us to upcoming pilgrimages to greet us in peace, joyous in the building of Your city, celebratory in Your worship, and we will eat there of the sacrifices and of the Passovers of which their blood goes on the altar-corners as willed, and we will thank You with a new song for our redemption. Blessed are You, oh Cause, who redeemed Israel. Blessed, are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of the fruit of the vine.
(וישתה. וירים את־המצה ויאמר)
He drinks, and lifts the flatbread and says:
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה וּמָרוֹר בַּלַּיְלָה הַזֶּה לְהַזְכִּיר גְּבוּרָתוֹ שֶׁלְּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבֹתֵינוּ בַּזְּמַן הַזֶּה בַּעֲבוּר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ זוֹכֵר הַבְּרִית׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן־הָאָרֶץ אָמֵן׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who sanctified us with divine commandments and commanded us about the eating of flatbread and bitter herbs on this night to recall the might of the Sovereign, Sovereign of Sovereigns. Blessed be the One who did miracles for our ancestors at this time, for the sake of Abraham, Isaac, and Jacob. Blessed are You, oh Cause, who remembers the covenant. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, who brings forth bread from the earth, amen.
(ויאכלו)
They eat.
(בעל הסדר ירים את הכוס השלישי ויאמר נִבָּרֵךְ!)
The seder leader lifts the third cup and says “Let us bless!”
נִבָּרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּמִטֻּבוֹ חָיִינוּ׃
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
אָ֫ז בַּ֫פֶּסַח גָּ֫אַלְתָּ
דּ֫וֹרְשֵׁי ה֫וֹד כְּבוֹדוֹ
הִ֫צַּלְתָּ וְ֫הוֹשַׁעְתָּ ז֫רָעָם עֲשִׂי עֻגוֹת
כַּכָּתוּב —
וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר
מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃
וְנֶאֱמַר —
פּוֹתֵ֥חַ אֶת־יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכׇל־חַ֣י רָצֽוֹן׃
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ הַזַּן אֶת־הַכּוֹל׃
Let us bless the one from whom we ate and from whose goodness we live.
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe…
As it happened by Passover came redemption
for those who deigned to seek your glorious majesty,
exiting and freeing generations of the maker of cakes,
as it is written (Genesis 18:6)
And Abraham hurried to the tent to Sarah and said,
‘Hurry, three seah of semolina flour, bake and make cakes!
And it is said (Psalm 145:16)
You open Your hand and satiate all life as it desires.
Blessed are You, oh Cause, who feeds all.
זֹ֫את ח֫וּקַּת הַפֶּסַח
טָ֫הֳרַת יְ֫דִידִים
כֻּ֫לָּם יָצְאוּ שְׂמֵחִים
לִ֫שְׁמוֹר אֶת־חוֹדֶשׁ הָאָבִיב
כַּכָּתוּב —
שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב
וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ
כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃
וְנֶאֱמַר —
וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ עַל־הַאָרֶץ וְעַל הַמַּזוֹן׃
Here is the judgement of Passover,
a keepsake of purity for the loved ones.
Most everyone went out nigh in joy,
on account of the month of spring,
as it is written (Deuteronomy 16:1)
Guard the month of spring,
and make a Passover for Adonai your God,
for in the month of spring Adonai your God brought you from Egypt by night.
And it is said (Deuteronomy 8:10)
And you will eat and be sated and bless Adonai your God for the good land given you.
Blessed are You, oh Cause, for the land and for the food.
מִ֫צְוֹת פֶּסַח וּמִילָה נָ֫תַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ
שָׂ֫מַחְתָּ עֲ֫מוּסִים פָּ֫קַדְתָּ
צְ֫אוּ קְ֫דוֹשִׁים ר֫וֹמְמוּת
שָׁ֫קַדְתָּ וְהִיצַּלְתָּ וְהוֹשַׁעְתָּ הִרְגַּלְתָּ וּפָסַחְתָּ
כַּכָּתוּב —
וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהֹוָ֗ה
אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַ֠ח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם
בְּנׇגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם
וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
וְנֶאֱמַר —
בּוֹנֵ֣ה יְרֽוּשָׁלַ֣‍ִם יְהֹוָ֑ה
נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ הַבּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו אֶת־יְרוּשָׁלַיִם אָמֵן
בְּיָמֵינוּ וּבִמְהֵרָה וּבִימֵי כׇּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל׃
Passover flatbread and qualified circumcision You revealed to our ancestors,
satisfying those trembling under their loads.
Vamoose! — by Writ — to be holy, e- Xalting You,
who guards and saves and rescues and fests and passes over.
As it is written, (Exodus 12:27)
and you will say, a Passover-sacrifice it is to the Cause
who passed over the houses of the children of Israel in Egypt
during the smiting of the Egyptians,
but our houses God saved, and the people bowed and prostrated.
And it is said (Psalm 147:2)
The Cause builds Jerusalem,
gathers the exiles of Israel.
Blessed are You, oh Cause, who builds Jerusalem in compassion, amen,
in our days and speedily and in the days of all Israel.
בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אָבִינוּ מָלְכֵּינוּ רַחֲמֵינוּ קְדוֹשֵׁינוּ הָרַחְמָן הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁבְּכׇל־יוֹם וְיוֹם הוּא מֵטִיב עִמָּנוּ וְהוּא יִגְמְלֵינוּ לָעַד חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים הוֹדוּ לַיְיָ כִּי־טוֹב וְכׇל־יִשְׂרָאֵל בְּרוּכִים׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן׃
Blessed are You, oh Cause, our Parent, our Sovereign, our Compassionate One, our Holy One, our Good One who does good, who on every single day does good with us, and will repay us in the end grace and mercy and compassion. Give thanks to the Cause, who is good, and all Israel blesses. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of the fruit of the vine.
(וישתה)
He drinks.
לֹ֤א לָ֥נוּ יְהֹוָ֗ה לֹ֫א לָ֥נוּ כִּֽי־לְ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד
עַל־חַ֝סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃
לָ֭מָּה יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם
אַיֵּה־נָ֗֝א אֱלֹהֵיהֶֽם׃
וֵאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם
כֹּ֖ל אֲשֶׁר־חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה׃
עֲֽ֭צַבֵּיהֶם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב
מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם׃
פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ
עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃
אׇזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ
אַ֥ף לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן׃
יְדֵיהֶ֤ם ׀ וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן
רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ
לֹא־יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם׃
כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם
כֹּ֖ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם׃
יִ֭שְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּיהֹוָ֑ה
עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
בֵּ֣ית אַ֭הֲרֹן בִּטְח֣וּ בַיהֹוָ֑ה
עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
יִרְאֵ֣י יְ֭הֹוָה בִּטְח֣וּ בַיהֹוָ֑ה
עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
יְהֹוָה֮ זְכָרָ֢נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ
יְ֭בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל
יְ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃
יְ֭בָרֵךְ יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה
הַ֝קְּטַנִּ֗ים עִם־הַגְּדֹלִֽים׃
יֹסֵ֣ף יְהֹוָ֣ה עֲלֵיכֶ֑ם
עֲ֝לֵיכֶ֗ם וְעַל־בְּנֵיכֶֽם׃
בְּרוּכִ֣ים אַ֭תֶּם לַיהֹוָ֑ה
עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
הַשָּׁמַ֣יִם שָׁ֭מַיִם לַיהֹוָ֑ה
וְ֝הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־אָדָֽם׃
לֹ֣א הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ־יָ֑הּ
וְ֝לֹ֗א כׇּל־יֹרְדֵ֥י דוּמָֽה׃
וַאֲנַ֤חְנוּ ׀ נְבָ֘רֵ֤ךְ יָ֗הּ
מֵעַתָּ֥ה וְעַד־עוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
Not for us, oh Cause, not to us, no, to Your name give glory,
for Your kindness, for Your truth.
Why do the nations say
“Where, pray tell, is their god?”
But our God is in heaven,
and all that the One desires is done.
Their idols are gold and silver,
the works of mortal humans.
A mouth they have and do not speak,
eyes they have and do not see.
Ears they have and do not hear,
a nose they have and do not breathe.
Hands, and do not touch,
feet, and do not walk,
no murmuring in their throats.
Like them will be their makers,
all who trust in them.
Israel, trust in the Cause,
who is their help and shield!
House of Aaron, trust in the Cause,
who is their help and shield!
Reverent of the Cause, trust in the Cause,
who is their help and shield!
Oh Cause, remember us, bless!
The One who blesses the house of Israel,
who blesses the house of Aaron.
Who blesses the reverent of the Cause,
the small and the great!
May the Cause increase you all,
you and your children too!
Blessed are you all to the Cause,
maker of heaven and earth!
The heaven is the Cause’s heaven,
and the earth God gave to mortals.
The dead cannot praise the Source,
nor those gone down into the dark.
But as for us, we bless the Source,
now and forevermore. Praise the Source! (Psalm 115)
אָ֭הַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהֹוָ֑ה
אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃
כִּי־הִטָּ֣ה אׇזְנ֣וֹ לִ֑י
וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃
אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת
וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי
צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃
וּבְשֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֶקְרָ֑א
אָנָּ֥ה יְ֝הֹוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק
וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃
שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה
דַּ֝לֹּתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃
שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי
כִּֽי־יְ֝הֹוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃
כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת
אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה
אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃
אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה
בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַחַיִּֽים׃
הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר
אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃
אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחׇפְזִ֑י
כׇּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃
מָה־אָשִׁ֥יב לַיהֹוָ֑ה
כׇּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃
כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א
וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
נְ֭דָרַי לַיהֹוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם
נֶגְדָה־נָּ֗֝א לְכׇל־עַמּֽוֹ׃
יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה
הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃
אָנָּ֣ה יְהֹוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֢י עַ֫בְדֶּ֥ךָ
אֲנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ
פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמֽוֹסֵרָֽי׃
לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה
וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא׃
נְ֭דָרַי לַיהֹוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם
נֶגְדָה־נָּ֗֝א לְכׇל־עַמּֽוֹ׃
בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהֹוָ֗ה
בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
I love that the Cause has heard me,
my voice, my petition.
God has tilted the Ear to me,
in the days I call out.
The traps of death encircled me,
the straits of the underworld constricted me,
strain and distress I found.
And in the name of the Cause I called:
Please, oh Cause, save my life!
Merciful is the Cause and righteous,
and our God is compassionate.
A guard to the simple folk is the Cause,
though I fell, God rescued me.
Return, my breath, to being steady,
for the Cause has graced me already.
For You freed my gut from dying,
my eyes from weeping,
my feet from slipping.
I will walk myself before the Cause
in the lands of life.
I trusted, for I spoke,
though I was very low.
I said hastily,
all mortals are deceitful.
How can I repay the Cause
all that has been graced upon me?
A rescue cup I raise,
and in the name of Adonai I call.
My vows to the Cause I will fulfill,
before all the people.
Important in the eyes of the Cause
is the dying of the pious.
Please, oh Cause, I am Your servant,
I am Your servant, my mother your handmaid.
You have opened my bonds!
To You I offer an offering of thanks,
and in the name of Adonai I call.
My vows to the Cause I will fulfill,
before all the people.
In the courts of the house of the Cause,
within you, Jerusalem! Praise the Source! (Psalm 116)
הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הֹוָה כׇּל־גּוֹיִ֑ם
שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כׇּל־הָאֻמִּֽים׃
כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ ׀ חַסְדּ֗וֹ
וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
Praise the Cause, all nations,
laud the One, all countries!
For great upon us is God’s kindness,
and the Cause’s truth is forever! Praise the Source! (Psalm 117)
הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
יֹאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
יֹאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
יֹאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
מִֽן־הַ֭מֵּצַר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ
עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ׃
יְהֹוָ֣ה לִ֭י לֹ֣א אִירָ֑א
מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה לִ֣י אָדָֽם׃
יְהֹוָ֣ה לִ֭י בְּעֹזְרָ֑י
וַ֝אֲנִ֗י אֶרְאֶ֥ה בְשֹׂנְאָֽי׃
ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה
מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם׃
ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה
מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃
כׇּל־גּוֹיִ֥ם סְבָב֑וּנִי
בְּשֵׁ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃
סַבּ֥וּנִי גַם־סְבָב֑וּנִי
בְּשֵׁ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃
סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים
דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים
בְּשֵׁ֥ם יְ֝הֹוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃
דַּחֹ֣ה דְחִיתַ֣נִי לִנְפֹּ֑ל
וַ֖יהֹוָ֣ה עֲזָרָֽנִי׃
עׇזִּ֣י וְזִמְרָ֣ת יָ֑הּ
וַֽיְהִי־לִ֗֝י לִישׁוּעָֽה׃
ק֤וֹל ׀ רִנָּ֬ה וִישׁוּעָ֗ה בְּאׇהֳלֵ֥י צַדִּיקִ֑ים
יְמִ֥ין יְ֝הֹוָ֗ה עֹ֣שָׂה חָֽיִל׃
יְמִ֣ין יְ֭הֹוָה רוֹמֵמָ֑ה
יְמִ֥ין יְ֝הֹוָ֗ה עֹ֣שָׂה חָֽיִל׃
לֹא־אָמ֥וּת כִּֽי־אֶחְיֶ֑ה
וַ֝אֲסַפֵּ֗ר מַעֲשֵׂ֥י יָֽהּ׃
יַסֹּ֣ר יִסְּרַ֣נִּי יָּ֑הּ
וְ֝לַמָּ֗וֶת לֹ֣א נְתָנָֽנִי׃
פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק
אָבֹא־בָ֗֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃
זֶה־הַשַּׁ֥עַר לַיהֹוָ֑ה
צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃
א֭וֹדְךָ כִּ֣י עֲנִיתָ֑נִי
וַתְּהִי־לִ֗֝י לִישׁוּעָֽה׃
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים
הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃
מֵאֵ֣ת יְ֭הֹוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את
הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ׃
זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהֹוָ֑ה
נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃
אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א
אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃
בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה
בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
אֵ֤ל ׀ יְהֹוָה֮ וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ
אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃
אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ
אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃
הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
Thank the Cause who is good,
for God is eternally kind!
Testify, Israel:
God is eternally kind!
Testify, house of Aaron:
God is eternally kind!
Testify, reverent of the Cause:
God is eternally kind!
From the straits I called the Source,
the Source answered me with opening.
The Cause is with me, I have no fear,
what can a mortal do to me?
The Cause is with me, to help me—
and I will see it – against my enemies.
It is better to shelter in the Cause
than trusting in mortals.
It is better to shelter in the Cause
than trusting in princes.
All the nations surround me,
in the Cause’s name I cut them down.
They surround, yes, all around me,
in the Cause’s name I cut them down.
They surround me like bees,
they flamed up like a scrub bush on fire,
in the Cause’s name I cut them down.
You pushed, you pushed that I fall,
but the Cause was helping me.
My strength, my song is the Source,
who is for me salvation.
Hark, victory shouts in the righteous’ tents:
The Cause’s hand does might!
The Cause’s hand is exalted!
The Cause’s hand does might!
I will not die, no, I will live,
and I will tell of the Source’s works.
The Source turned me away, turned away,
but did not give me to death.
Open for me the gates of the righteous;
I will go in them and thank the Source!
This is the gate of the Cause;
the righteous may go into it!
I thank You, for I was low,
and You were my salvation.
The stone the builders rejected
has become the very cornerstone!
From the Cause this is;
it is wondrous in our eyes!
This day the Cause has made;
let us rejoice and be happy in it!
Please, oh Cause, save us, please!
Please, oh Cause, rescue us, please!
Bless who comes in the Cause’s name;
we will bless you from the Cause’s house.
God is the Cause, and shines on us;
bind the festival with cords to the altar’s corners.
You are my God and I thank You,
my One God, I exult you.
Thank the Cause who is good,
for God is eternally kind! (Psalm 118)
יְהַלְּלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כׇּל־מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יוֹדוּ וִיבָרְכוּ אֶת־שְׁמָךְ עַל שִׁירֵי דָּוִיד בֶּן־יִשַׁי עַבְדָךְ יִתְרוֹמֵם שְׁמָךְ וְזִכְרָךְ וּמַלְכוּתָךְ תָּמִיד יוֹם וְגַם לֵיל וְתִּפָּאֵר נֶצַח לְעוֹלָם וָעֶד וְלָךְ כׇּל־הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל. בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ הַמְּהוּלָּל בְּכׇל־הַתּוּשְׁבָּחוֹת׃
May they praise You, oh Cause our God, all Your faithful deeds, and thank and bless Your name, by the songs of David Jesse’s son Your servant may Your name and remembrance be raised and Your sovereignty eternal, day and night, and may You be exalted greatly forever and ever, and to you all souls will praise. Blessed are You, oh Cause, Sovereign, praised in all laudations.
מִזְמוֹר דְלֵילָא דְּפַסְחָא —
Psalm for the night of Passover:
הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽ֭לְלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה
הַֽ֝לְל֗וּ עַבְדֵ֥י יְהֹוָֽה׃
שֶׁ֣֭עֹמְדִים בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה
בְּ֝חַצְר֗וֹת בֵּ֣ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
הַֽלְלוּ־יָ֭הּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה
זַמְּר֥וּ לִ֝שְׁמ֗וֹ כִּ֣י נָעִֽים׃
כִּֽי־יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ
יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ׃
כִּ֤י אֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי כִּֽי־גָד֣וֹל יְהֹוָ֑ה
וַ֝אֲדֹנֵ֗ינוּ מִכׇּל־אֱלֹהִֽים׃
כֹּ֤ל אֲשֶׁר־חָפֵ֥ץ יְהֹוָ֗ה עָ֫שָׂ֥ה
בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָ֑רֶץ
בַּ֝יַּמִּ֗ים וְכׇל־תְּהֹמֽוֹת׃
מַעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֮ מִקְצֵ֢ה הָ֫אָ֥רֶץ
בְּרָקִ֣ים לַמָּטָ֣ר עָשָׂ֑ה
מֽוֹצֵא־ר֗֝וּחַ מֵאֽוֹצְרוֹתָֽיו׃
שֶׁ֭הִכָּה בְּכוֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם
מֵ֝אָדָ֗ם עַד־בְּהֵמָֽה׃
שָׁלַ֤ח ׀ אוֹתֹ֣ת וּ֭מֹפְתִים בְּתוֹכֵ֣כִי מִצְרָ֑יִם
בְּ֝פַרְעֹ֗ה וּבְכׇל־עֲבָדָֽיו׃
שֶׁ֭הִכָּה גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים
וְ֝הָרַ֗ג מְלָכִ֥ים עֲצוּמִֽים׃
לְסִיח֤וֹן ׀ מֶ֤לֶךְ הָאֱמֹרִ֗י
וּ֭לְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן
וּ֝לְכֹ֗ל מַמְלְכ֥וֹת כְּנָֽעַן׃
וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם נַחֲלָ֑ה
נַ֝חֲלָ֗ה לְיִשְׂרָאֵ֥ל עַמּֽוֹ׃
יְ֭הֹוָה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָ֑ם
יְ֝הֹוָ֗ה זִכְרְךָ֥ לְדֹר־וָדֹֽר׃
כִּֽי־יָדִ֣ין יְהֹוָ֣ה עַמּ֑וֹ
וְעַל־ עֲ֝בָדָ֗יו יִתְנֶחָֽם׃
עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב
מַ֝עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם׃
פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ
עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃
אׇזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ
אַ֗֝ף אֵין־יֶשׁ־ר֥וּחַ בְּפִיהֶֽם׃
כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם
כֹּ֖ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם׃
בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בָּרְכ֣וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה
בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בָּרְכ֥וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃
בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּרְכ֣וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה
יִֽרְאֵ֥י יְ֝הֹוָ֗ה בָּרְכ֥וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃
בָּ֘ר֤וּךְ יְהֹוָ֨ה ׀ מִצִּיּ֗וֹן
שֹׁ֘כֵ֤ן יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃
Praise the Source! Praise the name of the Cause,
praise, oh servants of the Cause,
who stand in the house of the Cause,
in the courtyards of our God.
Praise the Source, for good is the Cause,
sing to the divine Name for it is sweet.
For Jacob the Source chose,
Israel as divine treasure.
For I know that the Cause is great,
and master of all deities.
All that the Cause wills is done,
in heaven and on earth,
in the seas and all the depths.
Lifts up the mists from the earth’s ends,
makes lightning for rain,
brings forth wind from its vaults.
The One who struck the firstborn of Egypt,
human and animal.
God sent signs and wonders throughout Egypt,
against Pharaoh and all his servants.
The One who struck great nations
and killed powerful kings —
Siḥon king of the Amorites
and Og king of Bashan
and all the kings of Canaan.
And gave their land as an inheritance,
an inheritance to Israel God’s people.
O Cause, Your name is eternal,
O Cause, Your remembrance for each and every generation.
For the Cause will judge for God’s people,
and avenge God’s servants.
The works of the nations, silver and gold,
the make of human hands.
A mouth they have and speak not,
eyes they have and see not.
Ears they have and hear not,
a nose and no breath in their mouth.
Like them will be their makers,
all who trust in them.
House of Israel, bless the Cause;
house of Aaron, bless Adonai.
House of Levites, bless the Cause,
reverent of the Cause, bless the Cause.
Bless the Cause from Zion,
who dwells in Jerusalem, praise the Source! (Psalm 135)
הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
ה֭וֹדוּ לֵאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
ה֭וֹדוּ לַאֲדֹנֵ֣י הָאֲדֹנִ֑ים
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְעֹ֘שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְעֹשֵׂ֣ה הַ֭שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
אֶת־הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
אֶת־הַיָּרֵ֣חַ וְ֭כוֹכָבִים לְמֶמְשְׁל֣וֹת בַּלָּ֑יְלָה
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְמַכֵּ֣ה מִ֭צְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶ֑ם
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
וַיּוֹצֵ֣א יִ֭שְׂרָאֵל מִתּוֹכָ֑ם
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
בְּיָ֣ד חֲ֭זָקָה וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֑ה
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְגֹזֵ֣ר יַם־ס֭וּף לִגְזָרִ֑ים
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
וְהֶעֱבִ֣יר יִשְׂרָאֵ֣ל בְּתוֹכ֑וֹ
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
וְנִ֘עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְמוֹלִ֣יךְ עַ֭מּוֹ בַּמִּדְבָּ֑ר
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְ֭מַכֵּה מְלָכִ֣ים גְּדֹלִ֑ים
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
וַֽ֭יַּהֲרֹג מְלָכִ֣ים אַדִּירִ֑ים
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
לְ֭סִיחוֹן מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֑י
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
וּ֭לְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם לְנַחֲלָ֑ה
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
נַ֭חֲלָה לְיִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֑וֹ
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
שֶׁ֭בְּשִׁפְלֵנוּ זָ֣כַר לָ֑נוּ
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
וַיִּפְרְקֵ֥נוּ מִצָּרֵ֑ינוּ
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לְכׇל־בָּשָׂ֑ר
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
ה֭וֹדוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם
כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
Thank the Cause who is good,
for God is eternally kind!
Thank the God of gods,
for God is eternally kind!
Thank the Master of masters,
for God is eternally kind!
Who does great wonders alone,
for God is eternally kind!
Who makes the sky in knowledge,
for God is eternally kind!
Who spreads the earth over the waters,
for God is eternally kind!
Who makes great lights,
for God is eternally kind!
The sun to reign over day,
for God is eternally kind!
The moon and stars to reign over night,
for God is eternally kind!
Who struck Egypt’s firstborn,
for God is eternally kind!
And sent Israel from there,
for God is eternally kind!
By a strong hand and outstretched arm,
for God is eternally kind!
Who divided the Reed Sea into divisions,
for God is eternally kind!
And passed Israel through it,
for God is eternally kind!
And sunk Pharaoh and his army in the Reed Sea,
for God is eternally kind!
Who led the people in the desert,
for God is eternally kind!
Who struck great kings,
for God is eternally kind!
And who killed mighty kings,
for God is eternally kind!
Like Siḥon, king of the Amorites,
for God is eternally kind!
And Og, king of Bashan,
for God is eternally kind!
And gave their land as an inheritance,
for God is eternally kind!
An inheritance for Israel God’s people,
for God is eternally kind!
Who remembered us when we were low,
for God is eternally kind!
And will protect us from our stressors,
for God is eternally kind!
Who gives food to all flesh,
for God is eternally kind!
Thank the God of Heaven,
for God is eternally kind! (Psalm 136)
נִשְׁמַת כׇּל־חַי תְּבָרֵךְ אֶת־שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כׇּל־בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ׃ מִן־הָעוֹלָם וְעַד־הָעוֹלָם אַתָּה אֵל וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל עוֹזֵר וּמוֹשִיעַ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכׇל־עֵת צָרָה וְצוּקָה אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה׃ אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים אֱלֹהַּ כׇּל־בְּרִיוֹת אֲדוֹן כׇּל־תּוֹלָדוֹת הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים׃ וַיְיָ לֹא־יָנוּם וְלֹא־יִישָׁן׃ הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים סוֹמֵךְ נוֹפְלִים רוֹפֵא חוֹלִים וּלְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים׃ אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְיָּרֵחַ וְיָדֵינוּ כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם וְרַגְלֵינוּ כָּאַיָּלוֹת אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת־לָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־שִׁמְךָ עַל־אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם־אֲבוֹתֵינוּ׃ מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ בְּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ וּמֵחֳלָיִם רָעִים דִּלִּיתָנוּ׃ וְעַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לָנֶצַח׃ לָכֵן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ אֶת־שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ כִּי כׇל־פֶּה לְךָ יוֹדֶה וְכׇל־לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע וְכׇל־בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע וְכׇל־קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה וְכׇל־לְבָבוֹת יִירָאוּךָ וְכׇל־קֶרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ כַּדָבָר שֶׁנֶּאֱמַר — כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨  ׀ תֹּאמַרְנָה֮ יְהֹוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּֽזְלֽוֹ׃ מִי־יִדְמֶה־לָּךְ וּמִי־יִשְׁוֶה־לָּךְ וּמִי־יַעֲרָךְ־לָךְ וּמִי יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזָּךְ הַגָּדוֹל לִכְבוֹד שִׁמְךָ הַגִּבּוֹר לָנֶצַח נוֹרְאוֹתֶיךָ׃ נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְבָרֵךְ אֶת־שֵׁם קׇדְשֶָךְ כְּמוֹ שֶׁדָּוִד עַבְדְּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ — לְדָוִ֨ד ׀ בָּרְכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יְהֹוָ֑ה וְכׇל־קְ֝רָבַ֗י אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשֽׁוֹ׃ וְכָתוּב — רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהֹוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃
The soul of all life blesses Your name, oh Cause our God, and the breath of all flesh glorifies and exults Your remembrance, our Sovereign. From this world to the next, You are God, and other than You we have no sovereign, redeemer, helper, and savior, freer, rescuer, provider, and nurturer in every stressful and sour time; we have no sovereign but You. God of the first and the last, God of all creations, Master of all generations, praised in the many laudations, leading God’s world in mercy and God’s creations in compassion. And the Cause does not slumber nor sleep. The one who awakens the sleeping, and arouses the drowsing, supports the fallen, heals the sick, and to You we thank. If our mouths were full of song like the sea, and our tongues cheers like the vast waves, and our lips laudation like the wide firmament, and our eyes shining like the sun and moon, and our hands like the raptors of the sky, and our legs like gazelles, we would not have enough to thank You, oh Cause our God and God of our ancestors, or bless Your name for one of the thousand thousands and myriad myriads of goodnesses, miracles and wonders, that you did with our ancestors. From Egypt You redeemed us, and from the house of slavery You freed us. In hunger You fed us, in satiation You provided us, from the sword You saved us, and from plague You protected us, and from bad sicknesses You preserved us. And until this Your compassion has helped us, let not Your mercies leave us, and do not forsake us, oh Cause our God, ever. Thus limbs that You divided in us, and breath and soul that You breathed in our noses, and tongue that You put in our mouths, these, they will thank and bless and laud Your Name, oh Cause our God. For every mouth thanks You, and every tongue swears to You, and every knee bends to You, and all who come before You prostrate, and all hearts revere You, and all guts and innards hymn to Your Name as it says, as it is said (Psalm 35:10) — All my bones say, oh Cause, who is like You? You save the poor from those stronger than them, the poor and needy from the despoiler. Who could be compared to You, and who is parallel to You, and who could stand upon to You, and who could do as You do? God, great and mighty and awesome, Highest God, who possesses heaven and earth. God — in mighty strength, Great — to honor Your name, Mighty — forever Your awesomeness. We praise You, and laud You, and bless Your holy Name as David Your servant said before you (Psalm 103:1) — Of David. Bless, oh my soul, the Cause, and oh all my innards, the divine holy Name. And it is written (Psalm 33:1) — Cheer, righteous ones, for the Cause, for the upright it is pleasing to praise.
בְּפִי יְ֫שָׁרִים
תִּתְר֫וֹמָם
וּבְדִבְרֵי צַ֫דִּיקִים
תִּתְבָּ֫רַךְ
וּבִלְשׁוֹן חֲ֫סִידִים
תִּתְקַ֫דָּשׁ
וּבְקֶרֶב קְ֫דוֹשִׁים
תִּתְהַ֫לָּל׃
In the mouth of the incorruptible
You are respected,
In the words of the saintly
You are benedicted,
In the tongues of the adherents
You are consecrated,
And in the midst of the consecrated
You are canonized.
וּבְמַקְהֵלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יִתְפָּאֵר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ בְּכׇל־דּוֹר וָדוֹר שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל־הַיְצוּרִים מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם וּלְקַדֵּשׁ עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתֻּשְׁבְָחוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ׃
And in the myriad congregations of Your people the house of Israel, Your name is glorified in each and every generation, for thus is required of all who are established before You, oh Cause our God and God of our ancestors, to thank, to praise, to laud, to glorify, to exalt and to sanctify over all the words of song and laudation that were spoken by David Jesse’s son Your anointed servant.
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת׃ בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃
Lauded be Your name forever, our Sovereign, God, Great and Holy Sovereign of heaven and earth. For to You this is pleasing, oh Cause our God and God of our ancestors: song and lauding, praise and hymn, strength and regime, eternity, greatness and power, praising and glory, holiness and sovereignty. Blessings and thanksgivings from here to eternity.
(בעל הסדר ירים את הכוס הרביעי ויאמר)
(The seder leader lifts the fourth cup and says)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים אָמֵן׃ בְּרוֹךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן׃
Blessed are You, oh Cause, God, Great Sovereign in laudations, God of thanksgiving, Master of wonders, who chooses hymn songs, Sovereign God, Life of Eternity, amen. Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, creator of the fruit of the vine.
(ישתה ויאמר)
(And he drinks, and he says)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עַל־הַגֶּפֶן וְעַל־פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל־תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל־אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ׃ רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל־יִשְׂרָאֵל עַמָךְ וְעַל־יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל־צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל־מִזְבְּחָךְ וְעַל־הֵיכָלָךְ וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וְשַׂמְחֵנוּ בְּיוֹם מִקְרָא קוֹדֶשׁ חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה׃ כִּי אַתָּה יְיָ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לָךְ עַל־הָאָרֶץ וְעַל־פְּרִי הַגֶּפֶן׃ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל־הָאָרֶץ וְעַל־פְּרִי הַגֶּפֶן׃
Blessed are You, oh Cause our God, Sovereign of the Universe, for the vine and for the fruit of the vine and for the pleasant and good and wide land that You desired for us and willed our ancestors to inherit to eat of its fruit and be sated of its goodness. Have compassion, oh Cause our God, on Israel Your people, and on Jerusalem Your city, and on Zion the dwelling of Your honor, and on Your altar and on Your temple, and build the holy city Jerusalem speedily in our days, and bring us up to its midst that we may celebrate in its building and eat of its fruit and be sated of its goodness and bless it in holiness and purity and rejoice on this holy occasion day of the Flatbread Pilgrimage. For You, oh Cause, are good and does good to all, and we thank You for the land and for the fruit of the vine. Blessed are You, oh Cause, for the land and for the fruit of the vine.

 


 

 

Comments, Corrections, and Queries